עם ישראל התגייס בהמוניו והפך, בערבות הדדית מופלאה, חורבה עלובה לדירה ראויה למגורים. אך המלאכה טרם הושלמה. הדירה המשופצת עומדת כעת ריקה לחלוטין מכל חפץ, וחמש האחיות הקטנות עדיין נאלצות לנדוד בין בתי קרובים – פשוט כי אין להן מיטה לישון עליה או מקרר בסיסי להניח בו אוכל.
לפני כשנה, עם פטירתו הפתאומית של האברך היקר רבי משה שיינפילד זצ"ל, נותרו אלמנה חולה וחמש בנות קטנות בלב שבור. התמונות שנחשפו אז מהדירה הצפופה בבני ברק זעזעו את הלבבות: צינורות רקובים שדלפו לכל עבר; חוטי חשמל חשופים ומסוכנים; קירות מתקלפים ומטבח שאינו ראוי לשימוש אנושי.
היה ברור לכל כי אי אפשר להחזיר את המשפחה התשושה לחורבה שכזו בעודן מנסות לאסוף את שברי חייהן.
רחמנים בני רחמנים פתחו את ליבם, ובעזרת התרומות שנאספו במגבית החירום, נכנסו עסקני 'ועד הרבנים' יחד עם אנשי מקצוע וביצעו מהפך של ממש בדירת ה-50 מ"ר. במהלך חודשים של עבודה מאומצת הוחלפו כל התשתיות, הותקנה אינסטלציה חדישה, הוסדר ארון חשמל בטיחותי, והקירות נצבעו בלבן מזמין. החסד הגדול הוכיח שוב כי בשעת צרה, עם ישראל מתלכד כאיש אחד לשמש משענת ואב ליתומים.
מאמץ אחרון ומחזירים את היתומות הקטנות הביתה! תרמו עכשיו >>>
דווקא עכשיו, כשהדירה מוכנה למגורים, ניצבת המשפחה בפני מציאות כואבת. הדירה יפהפייה – אך ריקה לחלוטין. חמש היתומות הקטנות, שהגדולה שבהן טרם חגגה בת מצווה והקטנה שבהן היא תינוקת, מגיעות לביתן החדש ומגלות שאין להן על מה לשבת ואין להן היכן להניח את הראש.
המחסור הזה גוזר על הילדות המשך של גלות מפרכת. מזה שנה שלמה שהן מיטלטלות עם תיקים בין בתי משפחה, ללא פינה חמה, ללא יציבות וללא השגרה הבסיסית שכל ילד זקוק לה נואשות. הן עייפו מהנדודים, מתגעגעות לאבא, ומשוועות לשוב אל הבית שלהן, לתלות את תמונתו של אביהן המנוח על הקיר ולנסות לשקם את חייהן בכבוד.
פרויקט החסד המפואר הזה לא יכול להישאר חצוי. השלמת המשימה נמצאת כעת בידיים שלנו. עבור האלמנה החולה והבודדה, עלות רכישת הריהוט ומוצרי החשמל הבסיסיים היא כהר גבוה ובלתי אפשרי, אך עבורנו – כציבור הפועל יחד – מדובר במאמץ קטן ואחרון.
עשינו כבר את הצעד הגדול והקמנו את הבית מן ההריסות. כעת מוטלת עלינו החובה הקדושה להשלים את המלאכה, לרהט את הבית ולהכניס את היתומות הקטנות פנימה, כדי שיוכלו סוף-סוף להניח את הראש על מיטה משלהן ולהרגיש שיש להן בית אמיתי בעולם.
