“מתרגלים תרחיש שאנו צפויים להיתקל בו” • סיור בתרגיל שיפתח את המערכה הבאה

צילום: חדשות JDN

השקט במזרח התיכון תמיד משקר, גם בימים בלי חדשות ביטחונית, האויב ממשיך להתעצם ולעשות מאמצים לקראת המערכה הבאה. אל מול האיומים הבלתי פוסקים, ממשיכה ישראל להתאמן ולדייק את הכוחות הלוחמים, בתפילה שלא יצטרכו להם.

במסגרת מגזין החג של ‘חדשות JDN’, הצטרפנו ליום האחרון של תרגיל נרחב שנערך בגזרת הגולן, במהלכו התאמנו הכוחות מגדוד קרן (411) בירי ארטילרי מתומ”תים (תותח מתנייע, י.ב.). התומ”ת זהו כלי שבמבט ראשון נראה כמו טנק, אך תפקידו ויכולותיו שונים. כשהדרג המדיני מחליט על כניסה קרקעית לשטח האויב, יהיו אלה לוחמי גדוד קרן (411) הראשונים לפתוח את המערכה. התומ”תים ‘יתפסו קו’ סמוך לגבול ויחלו ל’נקות’ באמצעות ירי ארטילרי את השטח מהפתעות שהכין האויב.

האימון מתקיים בשטח אש הנמצא בעומק מרחבי הנוף הפלאי של רמת הגולן. למרות המרחק הרב מהיישובים שבאזור, הנחיות הפלוגה הם לבצע את הירי בשעות הבוקר, כדי לא להפריע יתר על המידה לחיי התושבים. בכל סבב אימון מתבצעים עשרות שיגורים של פגזים, הלוחמים יתרגלו דיוק במטרות ושהות ארוכה בשטח אליהם יידרשו בעת מלחמה.

צילום: דובר צה”ל

הסיור שלנו מתקיים בסיום מסע אליו יצאה הגדוד שנה קודם לכן ברמת הגולן עם אימון חורף מלא בבוץ, שלג ותנאיי שטח קשים. משם המשיכו החיילים לעיסוק בפעילות מבצעית באזור אילת למשך 3 חודשים. לנקודה הדרומית הגיעו החיילים כשהם משאירים את התומ”תים מאחור בגבול הצפון. כעת הם יעסקו באבטחת הגבול ובמניעת הברחות, פעילות חי”ר קלאסית.

הסיבה להדרמה של הגדוד, זאת העובדה שהשימוש בתומ”תים מתבצע בעיקר בזמן מלחמה, כך שפעילות חי”ר שתשמור את החיילים בכושר היא הכרחית. איך שומרים על כושר? מתייצבים בכל גזרה שבה יש צורך מבצעי. כך, במקום לעשות את הדרך חזרה מאילת לרמת הגולן, המשיך גדוד קרן (411) למבצע ‘שובר גלים’ והתמקם באזורים רגישים באזור מודיעין. בתום הפעילות סמוך ליהודה ושומרון חזרו חיילי הגדוד לאימון של כחודש על התומ”תים, משם הם ממשיכים לגבול הצפון.

פותחים את המלחמה

ביום המשמעותי לגדוד קרן (411) אנו פוגשים בשטח את מפקד הסוללה רס”ן שגיא שמיר. בתחילת השיחה הוא חושף לנו שהתרגיל הגדודי מיועד לדמות מערכה מול ארגון הטרור חיזבאללה. “באימון אנחנו מתרגלים ולומדים את הפריסה של הכוח בשטח. צריך להבין שאיום על התומ”תים תמיד קיים ולכן החיילים מתרגלים גם את הדרך הבטוחה להטעין את התומ”ת בטילים. אנחנו פרוסים בצורה שאם חלילה פגע פצמ”ר באחד מהכלים, שאר הכלים יוכלו להמשיך בפעילות המבצעית. כחלק מהתרגיל אנו גם מתרגלים ירי ב”מדפים סגורים”, בו הפעילות כולה מתבצעת מהתומ”תים ללא יציאה כלל החוצה”.

רס”ן שמיר בסיור בשטח האימון עם כותב השורות. צילום: דובר צה”ל

כאמור, התרגיל הגדודי מכוון לפתיחת המערכה הבאה מול חיזבאללה. רס”ן שגיא שמיר מסביר כי כל מערכה צבאית נפתחת על ידי ירי ארטילרי. “השלב הראשון במלחמה או מבצע צבאי תמיד יתחיל עם ירי ארטילרי לשטח האויב. גם כשמחליטים להיכנס עם כוחות חי”ר וגם כאשר המבצע מתבצע בעיקר מתקיפות של חיל האוויר. לדוגמא, ב’שומר חומות’, שלא הייתה כניסה רגלית, אני מעריך שהגדוד שלנו עבד הכי קשה במבצע, עם ירי בלתי פוסק של פגזים”.

רס”ן שמיר מסביר את ההבדל בין תקיפות חיל האוויר לתקיפות שהגדוד שתחת פיקודו מבצע: “ככלל, תקיפות חיל האוויר נועדו למטרות שיותר בעומק השטח ומטרות שדורשות דיוק רב, כמו סיכול ממוקד או פגיעה במפקדה בקומה מסוימת בתוך בניין. מנגד, ירי ארטילרי נחשב ל’נשק סטטיסטי’ כאשר יש לנו יכולת לשגר הרבה יותר אש ולהיות אפקטיביים יותר בכיסוי השטח, אך הפגיעה תהיה פחות מדויקת. במקרה שיש מודיעין על חוליית פצמ”רים שפועלת מאזור מסוים ואין מידע מדויק באיזו נקודה, אנו נהיה הכלי הכי אפקטיבי לכסות את השטר הזה, בתקווה לפגוע בחולייה”.

“תרחיש שאנו צפויים לממש אותו”

על רקע האיומים של ארגון הטרור חיזבאללה על תקיפת ישראל בצל המו”מ עם ממשלת לבנון על הגבול הימי בין המדינות, אני שואל את רס”ן שמיר האם התרגיל נועד לתרגל תרחיש שעליו קיבלו מודיעין שעתיד להיות בשטח. שמיר: “מבלי להיכנס לפרטים, מסיבות מובנות, רק אגיד שהתרגיל הזה מתרחש אל מול תרחיש שאנו צפויים לממש אותו. אנו מתרגלים תרחישים שאנו אמורים להיתקל בהם בלבנון”.

צילום: דובר צה”ל

אנו ממשיכים לסייר בשטח האש יחד עם מפקד הגדוד שחי ומכיר כל כלי על יכולותיו. הוא נעצר ליד צמד של תומ”ת ואלפ”א (אמצעי לנשיאת פגזים ארטילריים), ומתחיל להסביר איך בדיוק מתבצע הירי. צוות של תומ”ת מונה שבעה חיילים. מפקד הצוות, כוון, שמחזיק בידיו כעין ג’ויסטיק דרכו הוא מכוון את הקנה למטרה שהוגדרו מראש, נהג, וארבעה נוספים שידאגו להביא את הטיל מעמדתו מחוץ לתומ”ת, טעינתו בקנה, חיבורו לחנ”ע (חומר נפץ עודף) ושיגורו.

חנ”ע זהו שק מלא בחומר נפץ שאותו מכניסים אחרי הפגז לקנה. כשמבצעים ירי החומר נפץ מתלקח ונוצר לחץ גז חזק מאוד בתוך הקנה שישגר את הפגז למרחק של עד 21 ק”מ, במקרים מסוימים המרחק יכול להגיע גם ל28 ק”מ.

מלבד חמשת הלוחמים שפועלים בתוך התומ”ת, יש עוד שני “אנשי חוץ”. אחד יהיה אחראי להכניס את הפגז ממקומו מחוץ לתומ”ת לתוכו. לתפקיד זה נדרש כוח רב משום שכל פגז שוקל בין 42 ל47 ק”ג. חברו ל’צוות החוץ’ יהיה אחראי על הכנסת החנ”ע. צמוד לכל תומ”ת יש את האלפ”א בה מאוחסנים הפגזים. בצוות האלפ”א ישנם שני לוחמים – נהג ומפקד אלפ”א שאחראי לפרוק את התחמושת מהכלי.

צילום: דובר צה”ל

בסיור בתוך התומ”ת ניתן היה להבחין במספר אמצעים טכנולוגים שהופכים את הכלי ה”טכני” למשגר טילים משוכלל עם טכנולוגיות עתידיות שמטעמי צנזורה לא ניתן לפרט, אך המסקנה היא שהטכנולוגיה הישראלית לא פוסחת גם על התותחים הישנים והוותיקים שפועלים במתכונת דומה מאז מלחמת עולם השנייה.

בשטח האימון ישנם עשרות צמדים של תומ”ת ואלפ”א הפרוסים על פני אזור נרחב, ביניהם נמצא המפי”ק (מפקדה קדמית) בו יושבים רס”ן שגיא שמיר וצוותו ומפקדים על המערכה. לאחר שהם מקבלים את ההנחיות מהמודיעין, הם משגרים את ההוראות והמטרות המדויקות לצוותים שבתומ”תים, אלה ישגרו את הטילים בפועל. “זה למעשה המוח של הסוללה”, מסביר שמיר, “בדרך כלל אנחנו נקבל את הנקודות שצריכים לתקוף מהיחידה שמתמרנת בשטח, אך לעיתים המפקד שנמצא בעומק שטח האויב יכול לעלות מולי בקשר ולדווח שיורים עליו מכיוון מסוים. במצב כזה אנחנו במפי”ק מחליטים איך לנטרל את האיום ואיזה נקודות לתקוף”.

אלפ”א ותומ”ת בשטח האימון. צילום: חדשות JDN

מהתרגיל לאיום בשטח

כדי להבין את האיום שבגינו מתבצע התרגיל, שוחחנו עם קצין אג”ם בחטיבה המרחבית 474 רב סרן סלמאן סעד החטיבה חולשת על שטח של כמאה ק”מ מגבול ישראל, כשבאותה רצועה ישראל גובלת בשלוש מדינות – לבנון, סוריה וירדן. רב סרן סלמאן מחלק את האזורים לרמות שונות של פעילות צבאית: “הגבול עם ירדן הוא כמובן גבול של שלום כך שאין בו פעילות חריגה, אנו עומדים שם בשיח עם הירדנים ומתואמים. הגבול השני זאת גזרה משטח לבנון, למעשה זהו קו קטן יחסית שבאחריותנו כאשר על שאר גזרת לבנון אחראית עוצבת הגליל (אוגדה 91). הגבול המרכזי זהו גבול סוריה, באורך של כ80 ק”מ. הגבול של סוריה הוא מורכב גם בגלל השוני הטופוגרפי, כאשר יש את אזור רמת הגולן ששונה מגזרת החרמון, גם השוני באויב, וגם השוני בסוג הפעילות”.

צילום: דובר צה”ל

לפני שאשוחח עם רב סרן סלמאן על הגבול הסורי, אני מבקש ממנו בסיום הסיור בתרגיל שנועד לדמות מלחמה מול חיזבאללה, להתייחס לאיומים מצד ארגון הטרור הלבנוני. “בגזרה הלבנונית אנחנו עדים כל הזמן לפעילות של חיזבאללה. אנחנו ערים לזה ועוקבים אחריהם כל העת”, מסביר סלמאן. עוד הוא מספר על הניסיונות של חיזבאללה למתוח את הגבולות ולבדוק את התגובה הישראלית, “הם שולחים ‘אזרחים תמימים’ ו’רועי צאן’ סמוך לגדר כדי לבדוק אותנו ואת התגובות שלנו”.

סלמאן מסביר שהמשימה העיקרית של חטיבה 474 עליו הוא אחראי היא בעיקר הגנה. אני מבקש לברר עם מי שאחראי על הגבול עם אחת המדינות האלימות בעולם בשנים האחרונות, כיצד מלחמת האזרחים משפיעה על הגבול עם ישראל. “המצב בתקופה האחרונה התייצב באזור הגבול מאחר שהצבא הסורי חזר לשלוט שם והרבה יותר דומיננטי באזור. אנחנו פחות ופחות רואים אירועים שזולגים מהמלחמה האזרחית למרחב הגדר”.

צילום: דובר צה”ל

“כן קיימים אירועים נקודתיים בהם ‘אזרחים’ בודקים את הערנות שלנו על הגדר, הפעילות שלהם אף פעם לא הפסיקה וישנם ארגונים ששולחים טרוריסטים לבצע פעולות פח”ע”. הוא מציין כי בהקשר של גזרה זאת קיימות פעולות הומניטריות שהצנעה יפה להן.

בסיום הדברים אני מבקש מרב סרן סלמאן סעד לתת הערכה לגבי המשך מלחמת האזרחים בסוריה. הוא נזהר להתבטא באופן חד משמעי אך לבסוף הוא היה נחרץ בהערכה שלו: “המצב הכלכלי וההומניטרי שם יביא לדעיכה של המלחמה, הם לא יוכלו להמשיך כאשר הכול רקוב סביבם”.

אני מסיים את הסיור עם תחושה שנעשות כל הפעולות האפשריות כדי להתכונן למערכה, בתפילה שלא תבוא, אך בפני כולם החשש מהפתעות שהאויב מכין, תרחישים אליהם לא התכוננו מספיק. צבא חזק וטכנולוגיות מתקדמות יעבדו היטב מול כל איום רק אם נדע אנחנו לכוון את תפילותינו לשלום. אִם יה’ לֹא יִשְׁמָר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר.

צילום: דובר צה”ל

צילום: חדשות JDN