מחנך, בעל מנגן, שדכן ופוליטיקאי: סיפור חייו של יו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף

הח"כ המיועד יצחק גולדקנופף, יו"ר אגודת ישראל הטרי, ויו"ר יהדות התורה העוד יותר טרי, מתחיל להתרגל למעמד. נפגשתי איתו לראשונה זמן קצר אחרי שמונה לנציג חסידות גור לכנסת הבאה על ידי כ"ק האדמו"ר מגור שליט"א, ניכר עליו אז שהוא עוד עושה את צעדיו הראשונים בעולם הפוליטי, אבל מטבע הדברים, כשאתה מוקפץ ישר לצמרת, אין הרבה זמן ללמוד, ויצחק גולדקנופף שפגשתי לפני ימים אחדים כבר נראה כפוליטיקאי ותיק ורגיל.

למרות זאת, הוא מביא משהו אחר לפוליטיקה. אני לא חושב שיש תקדים בפוליטיקה הישראלית לחבר כנסת שייכנס לראשנה לתפקיד בעוד כחודש, בגיל 72 (יום הולדת בי"ט בחשוון), בטח לא יו"ר מפלגה. אני פוגש אותו זמן קצר לפני פדיון הבן לנין, בלע"ה, גאה במשפחה מפוארת, מרוצה מהעשייה הרבה שמאחוריו ודרוך לקראת מה שמצפה לו.

"מהרגע שאני ייכנס לכנסת לא יהיו יותר מתקפות, רק מחמאות", הוא אומר לי. הוא רוצה להביא לפוליטיקה קול אחר, מתון יותר, מיושב יותר, שגם הוויכוחים, נוקבים ככל שיהיו, מתנהלים בלי צעקות ועלבונות אישיים. לא תצליחו לשמוע ממנו מילה רעה על איש, גם לא על תוקפיו החריפים ביותר.

כאמור כבר נפגשתי איתו לפני כחודש, אז תשובות לרוב השאלות הפוליטיות כבר קיבלתי, למרות שאז רק היה מועמד אגודת ישראל ועכשיו הוא יו"ר מפלגה בכיר, ולכן כמובן לא ויתרתי על השאלות הפוליטיות בהרחבה בהמשך, אך בחרתי לנצל את המפגש החגיגי למשהו אחר. אני מבקש בשיחה הארוכה עם גולדקנופף (עד שהיה צריך לצאת לפדיון, אז המשכנו עוד שעה ארוכה בטלפון), שהפעם לא מצולמת, לדבר בשחרור על היצחק שאנחנו פחות מכירים, על ה-70 שנים הראשונות שלא היו באור הזרקורים.

מחנך מהישיבה

כשאני מבקש ממנו להגדיר את עצמו הוא עונה מיד: "איש חינוך", ומרחיב: "גדלתי בבית של חינוך, בבית של נגינה, בשני העולמות האלה חייתי כל חיי". הוא נולד בשכונת בית ישראל בירושלים, סמוך לשטיבלאך, אבא שלו היה סוחב אותו על הידיים לחיידר של גור, עד שעברו לדירה ברחוב יונה, מאז הוא גר באותו אזור עד היום.

אחרי הלימודים בחיידר בירושלים, הוא גלה למקום תורה, לישיבת 'שפת אמת' בבני ברק, "זו הייתה ישיבה חדשה ורצו לחזק אותה. אבא שלי גם רצה שנלמד מחוץ לבית. אבי ז"ל היה מגיע לבקר אותנו כל שבוע, באוטובוסים לתל אביב ומשם לבני ברק". כבר בישיבה החל לעסוק בחינוך, הוא היה משגיח בישיבת 'המתמידים' של גור, שהוקמה לבקשת מרן ה'בית ישראל' זיע"א שרצה שהילדים לא יבזבזו את שעות הערב.

לאחר נישואיו עבר ללמוד בכולל של 'דגל ירושלים', לצידו בספסל הלימודים, כפי שסיפר לנו לאחרונה עמיתו לסיעה, היה גם ח"כ מאיר פרוש, וגולדקנופף מספר לנו שגם בן אחר של ר' מנחם פרוש ז"ל, נפתלי פרוש, היה בכולל, והיום עומד בראש ארגון 'דגל ירושלים'. עולם קטן. "היינו בסך הכל 18 אברכים, מתוכם 10 חסידי גור", הוא מספר בנוסטלגיה. "אגודת ישראל לא הייתה אז מזוהה עם סיעות", הוא מרמז למה שקורה היום.

במקביל נתן שיעורים ב-5 תלמודי תורה בעיר, וזה רק מה שקרה באמצע השבוע, בשבת גם המשיך במלאכת החינוך. לבקשת 'הבית ישראל', הוא ייסד את 'חברת תהילים' בשבת אחרי צהריים בבית המדרש של גור בירושלים, וכבר בעת ההקמה היא מנתה 200 ילדים, והוא עומד בראשה עד היום, כשהיא מונה בירושלים לבד אלף ילדים בלע"ה. פעילות ה'חברת תהילים' בבתי המדרש של גור בכל הארץ והעולם, פועלות כסניפים לפעילות שהוקמה בירושלים, והילדים משוררים את הקפיטלאך בלחן מיוחד שהלחין אביו, ר' לייבל גולדקנופף ז"ל.

על הדרך הוא גם מספר לי על משהו שאולי רבים לא ידעו, "בגור אולי לא לומדים ליבה, אבל לומדים גם בשבת. בכל מוסדות גור ברחבי הארץ, בשבתות קיץ הילדים והמלמדים מגיעים לחיידר ב-14:30 לשעתיים של לימוד, ואז מגיעים לחברת תהילים. אבל אל תגיד לאף אחד, כי החובה היא לליבה לא לתורה". בהמשך נכנס להיות משגיח בתלמוד תורה גור, סגן מנהל ומנהל ברשת, פעל להקמת הבניין של החיידר 'בית האחים פיק' ברחוב ירמיהו.

בין לבין גם היה מבכירי השדכנים בחסידות גור, וסגר 92 שידוכים. "סגרתי גם שידוכים מקצה העולם, בתקופות ההם זה לא היה פשוט אפילו טלפונים לא היו, הייתי צריך לצלצל מגרליץ ולחזור לבן אדם ולחזור לגרליץ", הוא נזכר בערגה. "הייתי שדכן של משפחות שלמות בגור", הוא מספר ומתחיל למנות שמות ולספר על השידוכים שנסגרו, "אבל אל תכניס את זה…", הוא זורק לי באזהרה, שלא נסכסך חלילה. חלק מהשידוכים היו רעיונות של 'הבית ישראל' ששלח אותו להיות המבצע.

עד שאביו קרא לו לדגל.

הינני, האבא והבן

סיפורו של גולדקנופף הוא סיפור רשת גני הילדים של בית יעקב, וסיפור רשת הגנים מתחיל עוד מאביו, שהקים את הרשת. "הוא היה חבר יחד עם הרב פיני לוין והרב הלל ליברמן", מספר הבן. לוין עסק בסמינרים, ליברמן עסק בבתי ספר, הם רצו להקים את החינוך העצמאי. אבל הם גילו שאין להם תשתיות, 'המערך' שלט בגני הילדים, והכניס את כל הילדים מגיל גן למערכת החינוך החילונית. מרכז בית יעקב הכריע להקים את גני הילדים, ור' לייבל גולדקנופף מונה להקים את הרשת.

"אבא שלי היה מתרוצץ ומקים גנים. היה לוקח משפחה עם 3 ילדים, מביא מהשכנים עוד כמה ילדים, קנה להם את הציוד והביא תקציב בסוף החודש, זה היה רשת הגנים והבסיס לחינוך העצמאי. עם הזמן זה התייסד, הוא היה מלקט ציוד משומש מגנים של הציבור הכללי, בפריפריה היה יותר קל להשיג מבנים או פחונים".

את סיפור ה'הינני' על מינוי גולדקנופף על ידי כ"ק מרן האדמו"ר מגור אתם בוודאי מכירים, אם לא מוזמנים לדפדף לראיון שנתן בבמה זו זמן קצר לאחר מכן, אבל מסתבר שיש לו דמיון מצמרר למינוי אביו לחבר מועצת עיריית ירושלים.

"בוקר אחד הרב פיני לוין מגיע לאבא שלי, דופק בדלת ואומר לו – הבית ישראל קורא לך. הרב פיני לוין היה יהודי חשוב בגור, אח של איצ'ה מאיר לוין, גיס לשעבר של מרן הבית ישראל, אבא שלי תהה למה הוא השליח לקרוא לו. תבוא ותשמע, הוא נענה".

"אני החלטתי שאתה תהיה נציג חסידי גור בעיריית ירושלים", אמר הרבי לאביו, שנדהם וענה: "אני לא חבר באגודת ישראל, אני עוסק ברשת הגנים של בית יעקב". אך מרן הבית ישראל התעקש: "עכשיו תעסוק גם בזה". בהמשך כיהן כחבר הנהלת העיר וסגן ראש העיר, וניהל במקביל את רשת הגנים.

מפעל חיים

בתום 14 שנות כהונה, אביו פרש ממועצת העיר ירושלים, ואמור היה לחזור לניהול בלעדי של רשת הגנים, אך הוא זימן את בנו ואמר לו: "אם לא תבוא לעבוד אצלי אני מודיע מחר בעיתון שאני מוכר את העסק, חינם אין כסף".

"אבי היה אז אחרי 3 התקפי לב", מספר הבן, "הוא יותר לא יכל לשאת את המערכה". ביום שאביו נפטר, בשנת תשמ"ט, בגיל 64, נפתח הגן ה-64 של הרשת. עד לפטירתו של אביו הם חילקו את המשימות, הוא עסק בעיקר בחזון, עד שהיום הרשת מונה כ-500 כיתות גם, עם למעלה מ-11 אלף עובדים.

"אני קצת מרגיש לא טוב עם זה שאני צריך לעזוב את הכל, זה משאת חיי, אני יוצא למלחמת קודש, חזקה על המשלח שלי. אני רוצה בסיום הקדנציה להביא הישג של שוויון לכל האזרחים במדינת ישראל, בחינוך, בדיור, שאנשים יחיו בכבוד".

עד כמה רשת הגנים היא בבת עינו ניתן ללמוד מההתרגשות בקולו כשהוא מדבר על הבניין שהולך ונבנה בבית שמש, כחלק מרשת פתחיה לחינוך מיוחד. "אני בניתי את אחד הבתים הכי גדולים ברשת בית יעקב, בניין של 6,000 מ"ר, 6 קומות, עשר שנים עבדתי עליו, עלה למעלה מ-30 מיליון שקל, ייחודי בארץ ובעולם, שנותן לילד המיוחד כל מה שהוא צריך".

"אחת הבעיות הגדולות של ילד מיוחד זה התחבורה, לשרת הפקקות (ש. התחבורה מיכאלי, ש.ק.) לא אכפת. הילד צריך ללכת להרבה טיפולים שלא נמצאים איפה שהוא לומד, האמא צריכה לעמוד בתחנה שעות ומאחרת, וקובעים לה תור לעוד שבועיים. בבניין הזה יש הכל. אתה מביא אותו ב-7 בבוקר ואוסף אותו ב-7 בערב אחרי הבריכה, ואחרי הרופא, ואחרי האבחון, ואחרי הדוחות של קופת החולים, עם מזנון, כל מה שילד מיוחד צריך".

"תוקפים ומבקשים סליחה"

בשיחתנו אני נתקל בפרדוקס מעניין, מצד אחד ניכר עליו שנושא החינוך יקר לליבו, הוא ממש מתרגש כשהוא מדבר על פעילותו ברשת הגנים, אך מנגד, כשהוא שומע את הביקורות וההאשמות החמורות שמטיחים בו בנושא, הוא אדיש. "כל נציג ציבור חייב לדעת שיש לו טלאי צהוב על החליפה", הוא עונה בהדגמה חריפה.

"פוגעים בי בדבר שאני הכי טוב בו, במשכורות לעובדים, בדיוק בזמן התשלום, במשך 40 שנה לא איחרתי יום בתשלום שכר, גם כשיש קשיים בתחילת שנה. יש 50 – 60 גנים שאני עדיין לא מקבל עליהם כסף, ממוצע של 20 אלף שקל לגן, אנחנו מוצאים מקורות אחרים למימון, אבל עומדים בתאריך".

"קח לדוגמא את נושא המשפחתונים. בעבר הם הן בידי העיריות, ובאופן קבוע היו הפגנות בגלל שהתשלום מהמדינה לעירייה לא עבר בזמן כדי להגיע למנהלי המשפחתונים. מאז שזה הופרט ואנחנו זכיינים של חלק, אין דבר כזה שאני אומר שלא קיבלתי אז לא מעביר לכם, גם אם זה סכומים של מיליונים, אנחנו עובדים חצי שנה מראש. אם הכסף מתאחר, אז אני לוקח אשראי מהבנק כדי שלעובד שצריך את הכסף ללחם יהיה".

"אנשים הפיצו עלי בדיות. לא פיטרתי ולא גנבתי פנסיה, אין דבר כזה לגנוב פנסיה מעובד. אני היחידי שמשנות ה-70 כל עובד מבוטח עם פנסיה, עוד לפני חוק פנסיה לכל עובד, כל שנה יוצאים מאיתנו גננות עם 70% פנסיה, כולם חיים ברווח בזכותינו ובאים להודות לי. אף אחד לא תבע אותי, לא בבית משפט ולא בבית דין, אבל לך תצעק ברחוב שאתה לא גנב".

אז הכל עלילת דם?

"אנשים שאין להם אינטרנט לא יודעים מזה. בהמודיע זה לא היה כתוב, בהמבשר זה לא היה כתוב, ביתד זה לא היה כתוב. העובדים עצמם גם לא יודעים את זה. יושבים פה שני אנשים", הוא מצביע על יועציו הטריים לענייני תקשורת ואסטרטגיה, אבי בלומנטל ומני חדד, "הם הגיעו ליום מיוחד שעשיתי לגננות, 800 גננות, הם לא מצאו אחת שטענה שלקחו ממנה זכויות". בלומנטל מנצל את העובדה שהזכירו אותו ומתערב בשיחה: "יש טענה שגננות לא מתלוננות בגלל שהן מפחדות, אבל במשך 40 שנה יש כמה גננות שיצאו לפנסיה או החליפו מקצוע, איפה הן?".

אז לא הזיז לך מה אומרים עליך?

"לא ידעתי. לא חלמתי שמישהו יגיד דבר כזה. אני יגיד שפרצת לבנק כשלא פרצת? כנראה שלמישהו היה אינטרס. כל אדם ציבורי צריך לדעת שאם הוא לא מוצא חן בעיני מישהו אז הוא יתקוף אותו, או שההוא נרגע. בערב יום כיפור יש לי כמה מאות טלפונים של אנשים שמבקשים ממני סליחה, עכשיו יהיו עוד כמה טלפונים".

מלחמות השבת

תפקיד נוסף בו כיהן ומכהן גולדקנופף, הוא מזכיר ועדת הרבנים למען קדושת השבת, שניהלה מלחמות וגרפה ניצחונות במאבק על צביונה היהודי של ארץ ישראל. "היו לנו מערכות מאוד קשות, מסובכות, ממושכות, הן היו מערכות חובקות עולם".

"המאבק של אל-על נוהל מקצה העולם ועד קצהו, לא זוכר איחוד של גדולי ישראל בכל העולם בנושא אחד. אנשים נכנסו לגר"ח קנייבסקי וסיפרו שיש להם נזקים כספיים, הוא ענה – טיסה היא דבר מסוכן, אתם מוכנים לטוס בלי שמירה עליונה? אנשים פחדו לטוס". מעניין לציין שלא הוכרז חרם על אל-על, גדולי ישראל "ביקשו" מהציבור למצוא דרכים חלופיות לנסוע כדי לא לחזק מחללי שבת, "רק מהכמה מילים האלה הציבור נמנע מלעלות על מטוסי אל-על".

"גם המערכה עם שפע-שוק הייתה לא פשוטה. זו לא הייתה מערכה על רשת ספציפית, היה ברור שאם חברה אחת תפרוץ גדר, המתחרות לא יוותרו. הוא הכריז בשעתו שמתל אביב עד אשדוד לא יהיו 5 ק"מ בלי חנות פתוחה בשבת, עפ"ל, הם רצו לחלן את המדינה. היו שטענו שהגר"ע יוסף לא הסכים עם החרם, נכנסו לשאול אותו, והוא השיב – לקנות שם? להיכנס אסור שם! זה חילול השם".

"היו הרבה שהפריעו לנו", משחזר גולדקנופף. שיחת חיזוק שהוא זוכר היטב, בשיא המאבק על שפע-שוק, הייתה עם מרן הגאון רבי אהרן יהודה ליב שטינמן זצוק"ל. "איך אתה עומד בזה?", שאל מרן, והוא ענה: "מה אני יכול לעשות, מכניסים בי חרבות, סכינים, והקדוש ברוך הוא נותן לי כוח לעמוד בזה". הגראי"ל השיב: "תשמע הרב גולדקנופף, מכל החיצים והחרבות האלה, מכל אחד מהם יוצא מלאך, בשעה שתבוא לבית דין של מעלה, המלאכים האלה ילוו אותך, כל מי שעושה למען השבת הקדוש ברוך הוא עומד לידו כל ימי חייו".

"לקח זמן שהציבור הכללי יבין שיש הבדל בין 'פיקוח נפש' ל'דחוף', זה שני דברים", הוא מסביר את מהות המאבק. "פיקוח נפש זה כשיש סכנת נפשות, ועל זה מכריע רב. גם במערכה על רכבת ישראל הם חשבו שזה פיקוח נפש, התעקשו ש'חייב' או 'דחוף' זה לא פיקוח נפש. ישבנו בלשכת ראש הממשלה עם נתניהו, היה שם רב המשטרה, שאלו אותו – אתה מכיר חוק לגבי פיקוח נפש? הוא ענה – אני מכיר פיקוח נפש בהלכה, לא בחוק".

הוא מתכוון להמשיך בתפקיד מזכיר הוועדה גם אחרי שיהיה בכנסת ובממשלה, "אני בא לכנסת להנחיל שהשבת היא מתנה, זה דבר נעים".

הנציגות החרדית עמדה כל השנים במחויבויות שלה למען השבת?

"הם עמדו חזק על שעות עבודה ומנוחה, למנוע פרצות נוספות. גם עכשיו נלחמים בהכרזות מיכאלי, הכל קשקוש, היא לא יכולה לפתוח בשבת, היא חלולה. מתי שביקשנו קיבלנו עזרה, מה שהיה קשור בנציגי ציבור הם ניצבו לימיננו".

אתה רוצה להיות שר, זה יטיל עליך אחריות קולקטיבית למעשי הממשלה, וזה כולל חילולי שבת…

"אין דבר כזה", הוא עונה נחרצות, "הממשלה לא יכולה לעבור על החוק, יש שעות עבודה ומנוחה, מפעלים ששייכים למדינה לא יכולים לחלל שבת, אין מוסדות ממשלתיים או עירוניים שעובדים בשבת, אם תראה עירייה שעובדת בשבת הם ייקנסו. לרכבת ישראל אסור לנסוע בשבת והיא לא נוסעת בשבת. השרה מירי רגב אמרה לי שהיא מעולם לא חתמה על אישור עבודה בשבת, רק במקרי פיקוח נפש".

אז אם זה כן יקרה, תתפטר?

"אם הממשלה תחלל שבת אף אחד מאיתנו לא יישב בממשלה. אנחנו לא נשב בממשלה שתחלל שבת. לא נשב בממשלה שתפגע בערכים שלנו, לכן אנחנו לא יושבים עם לפיד. לכן אנחנו עכשיו באופוזיציה. אנחנו לא יושבים בממשלה עם שמאל לא רק כי היא פוגעת בנו, היא גם מחללת שבת ועושה דברים נגד תורת ישראל ועשרת הדיברות".

אם משרד ממשלתי אחד יחרוג מהכלל הזה לא תהיו בממשלה?

"אין לי מה לחפש בממשלה מחללת שבת. אני יושב בממשלה יהודית. עם כל הסיפורי סבתא, יש גם סיפורי סבא, והסיפורי סבא זה שצריך לשמור שבת".

'הנני העני ממעש'

כשאני מבקש ממנו להתעכב על עולם אחר בו הוא נמצא, עולם הנגינה, הוא מתחמק. "עולם הנגינה זה עולם הנגינה, אין מה להתעכב על זה. זה משהו שהקדוש ברוך הוא חנן אותי, לא אוהב להתפאר במשהו שקיבלתי אותו במתנה. יהללך זר ולא פיך. אני בעל תפילה. אני משתדל לעשות את התפילות שלי רק במסגרות של גור, אני לא חזן באף בית כנסת אחר ולא שר באף מקהלה אחרת, אני שם".

אני פוגש אותו בעיצומם של הימים הנוראים, ואני מבקש ממנו לחזור לרגעים בהם עמד בעמוד התפילה בבית המדרש של גור בירושלים, כשמאחוריו עשרות אלפי אנשים. "מרגישים הד. כשאתה אומר 'ברכו את ה' המבורך', ומרגיש את 'הברוך ה' המבורך לעולם ועד' שהציבור עונה, מהשמים עד הארץ בחתיכה אחת. זה משהו עילאי".

תפילת 'הנני העני ממעש' מוכרת לך. איזה אחריות כבדה יותר, להיות שליח ציבור בימים הנוראים או להיות יו"ר אגודת ישראל ויו"ר יהדות התורה?

"אני ניגש לזה בחיל וברעדה. אני יושב על כיסא שייסדו אותה גדולי עולם, ארזי הלבנון, החפץ חיים, ר' חיים עוזר, האמרי אמת, הטשורטקובר רבי, הם ייסדו את אגודת ישראל. רבי שמעון סופר, הבן של החת"ם סופר, היה חבר בפרלמנט בווינה. אחרי זה היו ר' איצ'ה מאיר לוין, ר' יהודה מאיר אברמוביץ, ר' משה-זאב פלדמן, ר' אברהם יוסף שפירא, ואחרים, עד ר' יעקב ליצמן, כולם אנשים בעלי ערכים מיוחדים".

"אני נכנס לנעליים שלהם, אני מתרגש ואני לא יודע מה הזכות שלי לעמוד בראש אגודת ישראל. אני רוצה לקיים את רצון שולחי. אגודת ישראל זה לא כסאות וזה לא משחק, אגודת ישראל היא אחריות, אם לא אגודת ישראל אין מדינת ישראל. חייבות להיות בכנסת יהדות התורה וש"ס חזקות, אחרת היהדות לא נמצאת בלב ליבה של הפרלמנט הישראלי. היום בכל חוק חושבים מה יגידו החרדים, לכן אנחנו שם, לשאת את דגל התורה".

"אני צריך לעמוד ולשמור על קודשי ישראל. אני לא צריך לוותר על קוצו של יוד בשום דבר, לא להתפשר בדברים שהם ראשונים במעלה בערכים היהודים. להכניס עוד חינוך, עוד תורה, גם במערכת החינוך הממלכתית, לשמור שהרפורמים לא יינעצו את ציפורניהם במדינת ישראל".

אגודת ישראל הייתה בקדנציה האחרונה מפולגת ומפוצלת. תחתיך זה יראה אחרת?

"לא יודע שהיא הייתה מפולגת", הוא עונה בהיתממות, "דיברת עם כולם בבת אחת? אנחנו יושבים כל הזמן. לא יודע מה היה בעבר, אבל כיום אנחנו יושבים ביחד, גם אוכלים קוגל ביחד, שותים ביחד, מברכים ביחד, מתייעצים ביחד, לא עושים שום דבר אחד בלי השני, אנחנו שותפים".

אגודת ישראל ודגל התורה זה בלוק טכני או שותפות?

"אפשר לקרוא לזה איך שרוצים. אם מישהו רוצה להירגע תגיד לו בלוק טכני, אם מישהו רוצה שזה יהיה ממש אחדות תגיד לו שאנחנו שותפים. אין הבדל גדול, אנחנו ביחד, אנחנו מתייעצים ביחד, זה שכל אחד שואל את הרבנים שלו לא אומר שאנחנו לא ביחד. בדרך כלל אנחנו בקונצנזוס".

אתה רוצה להיות שר אוצר, אבל חשבתי שבעיקרון לא לוקחים תפקידי שרים?

"אם אני אקח תפקיד שר זה יהיה רק בלית ברירה, אם תהיה ברירה אני אקח סגן שר, ללא ספק".

שוויון

בהנחה שזה אכן יקרה, וגולדקנופף יהיה בממשלה, הוא מציג את מה שייחשב מבחינתו הצלחה בתום הקדנציה: "ראשית כל יש שורת גזירות שאנחנו צריכים לתקן, הקומה הכשרה, הכשרות, הבנות, הרפורמים, גיוס, שבת, זה השלב הראשון".

"בשלב השני, לא נכנס אם לא יהיה שוויון בין הילד החילוני לילד הממלכתי, בין עובד ההוראה הממלכתי לעובד ההוראה החרדי. אנחנו חיים במדינה אחת, לא שתי מדינות לעם אחד. נסתער על המילה שוויון, הוא יהיה בכל מקום בו אני אופיע, הוא יהיה בראשית דברי ואעמוד על כך בלי להסתכל אם יש לי כבוד או שאני מתבזה", הוא רומז לאלה שמגחכים על דרישתו לתפקיד שר האוצר.

"לא תהיה אפליה בין דם יהודי חרדי לדם יהודי שאינו חרדי, לא יהיה דבר כזה", הוא קובע נחרצות. "לא ניתן שיכו בילדים החרדים עד זוב דם, וגם אז לא ירפו מהם. אנחנו נהיה שותפים במדינה, לא נהיה מובלים, לא נדפוק על הדלתות לקבץ נדבות, נקבל את מה שמגיע לנו במדינה כי היא שלנו כיהודים, בזכות ולא בחסד".

גם אם תהיה שר תהיה קשוב כמו היום?

"אני מקווה שיהיה לי אז את הזמן לעלות בתקשורת כמו היום, לא חושב שאוכל להקדיש 10 שעות ביום לתקשורת. אין לי מה להיעלם, אני חי עם כולם, מדבר כולם, מחייך לכולם, אני חבר".

בהסכם עם דגל התורה גפני בוחר ראשון תפקיד כי אתה ראשון ברשימה. אז אם שר אוצר זה התפקיד השני, מה הראשון?

"יו"ר ועדת כספים, כמו ישראל ביתנו. היה להם גם שר אוצר וגם יו"ר ועדת כספים ואף אחד לא שאל למה?"

וגפני יוותר לך?

"אם גפני ירצה להיות שר האוצר אז שהוא יהיה שר אוצר, זכותו לבחור את התפקיד הראשון. אני אהיה יו"ר ועדת כספים".

הוא מנצל את ההזדמנות להסביר את הסערה שהוא מעורר סביב משרד האוצר. "אני לא שואף לתפקיד הזה, אני אומר שאנחנו שווים בין שווים, ואם בקדנציה הקודמת נתנו לאחד עם 7 מנדטים שר אוצר ויו"ר ועדת כספים, אז למה לנו לא מגיע? למה אנחנו בן חורג? למה זה צורם להרבה אנשים? למה אנחנו עוזרים לציבור הכללי להחשיב אותנו כסוג ב'. לא, מגיע לנו מה שמגיע לנו".

אני מנסה לאתגר את גולדקנופף להציג את המשנה הכלכלית שלו, אך לו יש תשובה יהודית לכל שאלה. "הקדוש ברוך הוא אמר 'אסתכל באורייתא וברא עלמא', אם מהתורה אפשר לברוא את העולם, גם את הכלכלה אפשר לנהל ככה. נשמע את אנשי המקצוע, נלמד את הדברים ונחליט. הכי חשוב זה סייעתא דשמיא, אף אחד לא הכי חכם".

מחירים בפיקוח. בעד או נגד?

"אנחנו נכניס לפיקוח מוצרי יסוד נוספים, נכניס בשר".

הכרטיסים של דרעי. בעד או נגד?

"אם הוא יבין שזה טוב לציבור שהוא מייצג אותו, אתמוך בו, בהחלט".

מע"מ אפס על מזון. בעד או נגד?

"צריך להוריד את יוקר המחיה, אם נצטרך נוריד את המע"מ".

לעלות את קצבת הילדים. בעד או נגד?

"זה אחד הדברים שצריך ללבן אותם עם המקצוענים, קצבת הילדים ניתנת לכולם שווה בשווה, זה אחת הבעיות. יש אנשים שמרוויחים יפה ולא צריכים את זה, אפשר לקחת מהם ולתת יותר למי שצריך. אם תעשה את זה כבר עשית צעד לתת בכבוד למי שצריך. בהכול צריך לדון ולראות".

ברית הגוש

חברו לגוש הימין-חרדים, יו"ר מפלגת הציונות הדתית ח"כ בצלאל סמוטריץ', התבטא לאחרונה כי הוא רוצה להיות שר האוצר, אך גולדקנופף כנראה לא שמע על כך. "מתי זה קרה? אחרי שהוא שמע שאני רוצה? אולי הוא יקבל ראשות ממשלה, למה הוא מבקש רק שר אוצר?"

אתה מוכן שהוא יהיה ראש ממשלה?

"מה אכפת לי. אני לא רוצה להיות".

ואחרי שהוא הציע בציניות לסמוטריץ' להיות ראש ממשלה, אני תוהה האם רמת המחויבות של יהדות התורה לגוש היא כמו של בצלאל, שהצהיר באוזני יותר מפעם אחת שלא יישב בממשלה ללא המפלגות החרדיות והליכוד. "שאלה מסובכת קצת, אבל אני אצטרך לדבר על זה בראיון הבא. אשאל גם את החברים מה הם אומרים על זה. אני לא חושב שאנחנו לא נהיה ביחד, אני לא חושב שנפרק את מה שאנחנו עושים, אם הולכים ביחד אז הולכים ביחד".

אם נתניהו מציע ממשלה עם גנץ במקום סמוטריץ, אתה מסכים?

"אתה מתחיל לשאול שאלות קשות, שאלות היפותטיות, הוא הרי לא יבוא אלי עם ההצעה כזאת, אתה נכנס לתרחישים לא מציאותיים, אני לא יכול להתייחס לדברים כאלה".

אם אתה צריך לבחור. בחירות שישיות או לוותר על הדרישה שנתניהו יהיה ראש ממשלה. מה אתה בוחר?

"אני בוחר פעם אחת, אנחנו בוחרים בנתניהו כראש ממשלה".

גם במחיר של עוד בחירות עם לפיד כראש ממשלת מעבר?

"כשנגיע לשם נדבר. אני לא רואה אף אחד אחר חוץ מנתניהו שיכול להקים ממשלה".

תסביר לקורא החרדי המצוי, למה הברית עם נתניהו כל כך חשובה?

"זה גם עם נתניהו, אבל זה בעצם גוש הימין, זה לא רק נתניהו כי אוהבים אותו באופן אישי, הוא בן אדם מאוד נחמד אבל זה כי אנחנו הולכים עם הימין ולא עם השמאל. לשמאל יש אג'נדות אחרות, לפיד היה באו"ם וכמעט מכר את המדינה, ארץ ישראל היא לעם היהודי, אי אפשר לעשות שתי מדינות לשני עמים".

פרסמנו לאחרונה הקלטה של נתניהו מלפני כשבוע בוא הוא תוקף משפחות ברוכות ילדים. מה אתה חושב על זה?

"אני לא יכול לענות על דבר שלא שמעתי ולא הייתי שם, אני לא יודע מה הכוונה שלו שם הייתה. נתניהו הוא אלוף בלשכנע ציבור, הוא לא אמר את זה בכנס עם חרדים, הוא גם לא היה אומר את זה. כנראה שהיה כנס שהיה צריך להגיד ומישהו רצה לשמוע את זה וזה היה טוב לו. האם הוא מתפאר בזה? אני יכול להגיד לך שהוא מתחרט, אבל זה בכנס אחר".