מליאת רשות החשמל החליטה השבוע לייקר את החשמל בעוד 8.2% החל משנת 2023, עוד כמעט שבוע. אני בטוח שפרסום ההחלטה ביום רביעי, כשכל כלי התקשורת עוסקים בשיחת ה'עלה בידי' שטרם ביצע רה"מ המיועד נתניהו לנשיא הרצוג, והסיקור של ההתייקרות הכל כך משמעותית הזו לכל בית אב הייתה מינימאלית, היא מקרית לחלוטין.
הדיון התקיים בשל שורת ערעורים שהוגשו על ידי ארגונים וגופים במשק על החלטת הרשות מלפני שבועות אחדים להעלות את מחיר החשמל בישראל בעוד 8.2%, אך הפעם הרשות דחתה את כל הערעורים והותירה את העלאת המחיר בשיעור שהוחלט בראשונה. זאת, לאחר שהמחיר כבר עלה בשיעור של 8.6% לפני פחות מארבעה חודשים. בקיץ הצליחו המערערים להביא להפחתת ההעלאה באחוז, מ-9.6% ל-8.6%. זו הפעם השלישית שחשבון החשמל מתייקר בתוך שנה, בעלייה מצטברת של 20%.
ייקור החשמל בשיעור גבוה יוביל בכל מקרה להוספת כ-0.2% לאינפלציה בישראל בראשית שנת 2023, וככל הנראה אף ליותר מכך, שכן העלאת מחיר החשמל יגרור העלאות מחירים בשלל מוצרים ושירותים עתירי אנרגיה. הייקור הנוכחי יכניס עוד 2.1 מיליארד שקל לקופת חברת החשמל.
לפי רשות החשמל, ההחלטה על עדכון מודל חישוב עלויות הייצור לחברת החשמל מורכבת ממספר רב של שינויים וביניהם הפחתה של 35% בשיעור התשואה המוכרת לחברת החשמל על ההון העצמי, כך שתעמוד כעת על 6.8% במקום 10.4%, החוסכת כ-250 מיליון שקלים בשנה; הפחתת תשלומי הצרכנים עבור עלויות התפעול, ההנהלה ומטה החברה – בשווי של כ-150 מיליון ש"ח בשנה; שינוי שיטת ההחזר להון, כך שתיפרש על שנים רבות יותר, תוך הקטנת הנטל השנתי על הצרכנים בשווי של כ-750 מיליון ₪ בשנה ועוד. כמו כן, החלת ההחלטה משנת 2022 מאפשרת את קיזוז החוב בגין הפחם כך שירד מ-4 מיליארד שקלים לכ- 2.5 מיליארד שקלים.
הבטחה על הקרח
אחת מהבטחות הבחירות המרכזיות של הממשלה הנכנסת, הייתה להפחית את מחירי החשמל, המים והארנונה, שכולם אמורים להתייקר בחדות כבר בחודש הבא. תעריף החשמל יכול היה לעלות במידה מתונה יותר, אך צו ביטול הבלו, עליו חתם שר האוצר היוצא, יפקע בפברואר.
המשמעות של הדחייה בהקמת הממשלה היא שכוונותיו של נתניהו, כפי שהודיע במערכת הבחירות, להקפיא את עליית מיסי הארנונה, להעמיק את הנחת המס על הדלק ולמנוע את העלייה החדה בשיעור של 8.2% במחירי החשמל בחודש ינואר 2023 ושל 3.5% במחירי המים גם בינואר, יהפכו לבלתי ישימות – והמחירים יעלו כמתוכנן.
בטווח המיידי, יש שתי פעולות שיכולות להפחית את תעריף החשמל. הראשונה היא המשך ההפחתה במס הבלו. דרך נוספת להפחית את ההתייקרות הנוכחית בתעריף החשמל היא שינוי מדיניות הפעלת תחנות הכוח. ב־2016 נקבע כי בספטמבר 2023 יופסק השימוש בהפעלת יחידות ייצור ישנות ומזהמות המונעות בגז טבעי באשכול אולם עד היום לא נעשתה ההיערכות המתאימה להחלפת היחידות במועד.
עיכוב הגז
גרירת הרגליים וההתנהלות הכושלת של חברת החשמל בכל הנוגע לפתיחת תחנת ייצור החשמל בגז, הן שתרמו לעלייה של לפחות 4% במחיר חשבונות החשמל שישלמו מעתה אזרחי ישראל.
ליאת רון כותבת ב'וואלה' כי האופן שבו מתנהלת חברת החשמל לאורך השנים, כפי שעלה גם מדוח מבקר המדינה שפורסם לפני מספר שבועות, פוגע בכיס של כולנו משני כיוונים: גם בגובה חשבון החשמל שאנחנו משלמים בכל חודש ובעיקר בתרומה שלה ליוקר מהחיה. כי כאשר החשמל מתייקר – הכל מתייקר: הייצור עולה יותר, מחיר התשומות עולה ואנחנו משלמים על המוצרים יותר.
מבקר המדינה קבע שחברת החשמל מתעכבת יתר על המידה במעבר מייצור חשמל באמצעות גז – וכתוצאה מכך כ-20% מייצור בחשמל בישראל מתבצע כאשר חומר הגלם בתהליך הוא פחם. מעבר לזיהום האוויר כתוצאה מכך, הרי שהפעם זה יכאב לכולנו גם בכיס: עליית תעריפי החשמל נובעת ברובה ממחירי הפחם המאמירים. לו היו מוסבות יותר יחידות ייצור לגז טבעי למשל, לא היה צורך לפגוע כך בכיס של כולנו.
לפי החלטת הממשלה, אמורה הייתה חברת החשמל להפעיל את תחנת ייצור החשמל בגז ביוני השנה, שאמורה הייתה להחליף ארבע תחנות ייצור בפחם שאמורות היו להסגר. מחיר הגז שקונה חברת החשמל ממאגר תמר, נמוך באופן משמעותי ממחיר הפחם, מה שהיה אמור להוזיל את עלויות ייצור החשמל ולהפחית את עליית התעריף במחצית לפחות.
זה מצטרף לביקורת הנוקבת שמתח מבקר המדינה בדוח על הרפורמה במשק החשמל, שבה השקיעה מדינת ישראל 7 מיליארד שקלים ולא רק שנכשלה, אלא שהרגולטור לא טרח לבדוק אם היא בכלל מיושמת. לפי הדו"ח, מחצית מעובדי חברת החשמל משתכרים למעלה מ- 30,000 שקלים בחודש.
לפי דוח של המשרד להגנת הסביבה, עד סוף העשור ניתן להגיע לייצור של 40% מהחשמל באנרגיה מתחדשת, ולהשיג בכך חיסכון משקי של כ-6 מיליארד שקל. לעת עתה, למשרדי הממשלה אין תוכנית מגובשת ומתוקצבת להשגת היעדים הנמוכים משמעותית שהוצבו בתחום.
חשמל חינם
בינתיים מי ימשיך לחגוג ולא ירגיש את העלייה במחיר החשמל? 14,496 העובדים והגמלאים של חברת החשמל, אשר זכאים להטבה של חשמל חינם. מנתונים שהתקבלו בתנועה לחופש המידע והקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל ופורסמו ב'ווינט' עולה כי נכון לשנת 2021, הסכום הכולל של ההטבה, שכבר לא ניתנת לעובדים חדשים מאז 2018, עמד על 143 מיליון שקל.
מניתוח של הנתונים שסיפקה החברה במענה לבקשת חופש המידע, עולה כי ב-2021 צריכת החשמל בבתים שמקבלים את ההטבה הייתה פי 1.5 מהצריכה הממוצעת של לקוחות "רגילים". כלומר, בעוד שהצריכה הממוצעת ללקוח ביתי שלא מקבל את ההטבה עמדה על 8,162 קוט"ש לשנה, בבתים שזכו להטבה הצריכה עמדה על 12,279 קוט"ש.
מבחינה כספית, מנתונים של חברת החשמל עולה כי בבתים פרטיים "רגילים" תשלום החשמל השנתי ב-2021 היה בממוצע 3,704 שקל, אך העלות השנתית הממוצעת לכל בית אב של עובד שקיבל את ההטבה הייתה לא פחות מ-9,864 שקל (כמעט פי 3 מהתשלום שנדרש מבתי אב שלא זכו בהטבה). העלות הגבוהה של ההטבה לכל בית אב (כמעט 10,000 שקל בשנה) נובעת מכך שחברת החשמל נושאת במס של הטבת המעסיק, ולא משיתה אותו על העובדים.
למעשה, לפי הנתונים של חברת החשמל, החברה הממשלתית משלמת על כל עובד בממוצע בשנה 5,550 שקלים עבור החשמל שהוא צורך בביתו, ועוד 4,300 שקלים מיסים על ההטבה.
עו"ד אור סדן מהתנועה לחופש המידע ומנחה הקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל מסר כי "הנתונים מעידים על כך שהיעדר הגבלה סבירה של צריכת החשמל בחינם, מובילה לצריכה מוגברת של חשמל".
מחברת החשמל נמסר בתגובה לנתונים: "הפער בעלות החשמל לעובדי החברה בהשוואה לזו במשקי בית אחרים, נובע מהתשלום בגין גילום מס עבור ההטבה. עובדים שנקלטו לחברה החל מנובמבר 2018, ויקבלו קביעות, ישלמו בעבור צריכת החשמל כמו יתר תושבי המדינה".
