כאוס מוניציפאלי • כך נכשלה היוזמה שהיתה מונעת פילוג חרדי נוסף

בתחילת מערכת הבחירות לרשויות המקומיות, הצהיר יו"ר ש"ס אריה דרעי למקורביו כי הוא מתכוון להסתער בעיקר על הערים הבאות: אלעד ואשדוד, שם ביקש להחליף את ראשי הערים המכהנים, שרוליק פרוש ויחיאל לסרי.

בקרב אנשי הסיעות השונות במפלגות החרדיות, הריצו במשך שבועות תרחיש שאמור היה למנוע את כל הכאוס המוניציפאלי שאנו רואים בימים אלו לנגד עיננו, כפי הפילוג שהיה במערכת הבחירות הקודמת לרשויות המקומיות.

המהלך כולו, נחשף במהלך התקופה בסדרת כתבות ב'חדשות JDN', וכעת ניתן לסכם הכל, ולנסות להבין היכן ומדוע היוזמה נכשלה.

כזכור, פרסמנו כאן מספר חשיפות מעניינות בפרסום ראשון. בין היתר, ההצעה שקיבל שרוליק פרוש לעזוב את אלעד ולהתמודד בירושלים, הבקשה של דרעי מאגודת ישראל לתמוך במועמדותו של ברק סרי באשדוד, ההחלטה להריץ מועמד ספרדי לראשות העיר בני ברק, היוזמה להרצת מועמד מול מאיר רובינשטיין בביתר, הניסיון להריץ מועמד חרדי לראשות העיר בית שמש, ועוד.

מה הקשר בין כל הידיעות? באנו לעשות סדר, אבל בסוף – עוד יתברר שהבלאגן עוד יותר גדול מכפי שזה נראה עכשיו.

***

במערכת הבחירות המוניציפאלית הקודמת, נדהמו באגודת ישראל, כמו גם בחלקים מתוך דגל התורה, לשמוע במפתיע, במוצאי יום כיפור, על דיל שנחתם בין ש"ס לדגל התורה, מעל ראשיהם של בכירים רבים, לשיתוף פעולה במגוון ערים ברחבי הארץ.

הם דיברו אחר כך על ניצחון לכל אורך הציר, אך השת"פ הזה נכשל בחלק מהערים (בית שמש ואלעד לדוגמה), לא הניב לחלק מהצדדים שום רווח בערים אחרות בהם כן ניצחו, ובערים אחרות (חיפה לדוגמה) התברר כי הניצחון לא היה רלוונטי, כי לא הימרו על הסוס הנכון.

הפעם, בש"ס, היו זקוקים לאגודת ישראל יותר מכפי שהיו זקוקים לדגל התורה, שכן, נכון לשעת כתיבת שורות אלו, אין מועמד המאיים על מעמדו של משה ליאון בירושלים.

מכאן, התפתחה היוזמה, שהייתה יכולה לפתור, דרך אגב, כאב ראש עצום לקודקודי שלומי אמונים בירושלים, מציאת מחליף ליוסי דייטש, שגם החלטתו שלא לשוב למועצת העיר ירושלים התפרסמה לראשונה כאן ב'חדשות JDN'.

העברתו של שרוליק פרוש לירושלים, הצבתו בראשות רשימת אגודת ישראל והבטחה כי ימונה לסגן ראש העיר בשכר בקדנציה הבאה, הייתה סוללת את דרכו של מועמד ש"ס לראשות העיר אלעד – אך פרוש הבן, סירב. הוא הצהיר כי גם אם יפסיד את הבחירות באלעד, הוא הגיע לשרת את תושבי העיר, ואין לו בעיה לעשות זאת ממשרה אחרת, או מהאופוזיציה אם יידרש לכך.

במקביל, בעיר אשדוד, סירבו באגודת ישראל להצהיר על תמיכה במועמדותו של ברק סרי, שכן בניגוד להבטחות, הוא לא הצליח להציג אף סקר המלמד על כך שיש לו סיכוי לנצח את המירוץ. מעבר לכך, גם לסיבוב השני, אם יתקיים, לפי מרבית הסקרים, הוא לא עולה.

בש"ס ניסו ליצור סימטריה עם בני ברק, ברקע ההצהרות של עסקנים מקומיים המזוהים עם דגל התורה כי הם אינן מעוניינים לתמוך במועמדותו של חנוך זייברט לראשות העיר, אך כפי שנחשף ב'חדשות JDN', זייברט דחה את ההקבלה, וטען כי יש לדון בכל עיר לגופו.

היו שניסו, עוד לפני כישלון הניסיון של דרעי להגיע להבנות מול אגודת ישראל באלעד ואשדוד, לדחוף לקלחת גם את דגל התורה, ולבצע חלוקה של הערים החרדיות ברחבי הארץ, מי יתמודד לראשות העיר מטעם איזו מפלגה ובתמיכת כלל הסיעות החרדיות, אך כאמור – המהלך נכשל.

***
אחרי כישלון הניסיון עם אגודת ישראל, כאשר הבינו כי הוא לא יקבלו את תמיכתם לא באלעד ולא באשדוד, חזרו בש"ס להפעיל לחץ על דגל התורה, בניסיון להגיע איתם שוב לדיל מוסכם, כפי שעשו בבחירות הקודמות, לפני 5 שנים.

אך כאן, נתקלו בבעיה. ההנהגה הרוחנית של דגל התורה השתנתה, ומקבלי ההחלטות אז, פחות רלוונטיים היום. דווקא אלה שלא אהבו את הסיכום בבחירות הקודמות, הם הקובעים הפעם. די אם נציין את הטענה, שמעולם לא הוכחשה, על תמיכתו של מרן הגר"ד לנדו במועמדותו של שרוליק פרוש לראשות העיר אלעד בבחירות הקודמות, בניגוד לעמדתה הרשמית של דגל התורה.

לכן, החלו בש"ס לקדם את היוזמה להריץ את ח"כ אוריאל בוסו לראשות העיר בני ברק. כפי שנחשף ב'חדשות JDN' בסדרת כתבות במהלך החודשים האחרונים, מדובר ביוזמה שהתחילה מהשטח, ותחילה נחסמה על ידי אנשיו של דרעי. מדוע הוא החליט לקדם שוב את היוזמה?

דרעי יודע, כי הדברים נאמרו מפורשות על ידי בכירי דגל התורה, (שוב, כפי שנחשף ב'חדשות JDN') כי הם מחוייבים להסכם עם אגודת ישראל ויתמכו בזייברט לראשות העיר. מספרית, ש"ס לבדה לא יכולה לנצח. מדוע הוא יצא להרפתקה זו? לא כנקמה באגודת ישראל, אלא כמנוף לחץ על דגל התורה.

אם ש"ס תשתלב ברוטציה על ראשות העיר בני ברק (דרישה צודקת והגיונית, לאור העובדה שהיא מונה כשליש מתושבי העיר), פעם הבאה שנציג דגל יכהן בתפקיד, יהיה בעוד עשור.

במקביל למקל, יש גם גזר. ש"ס מבטיחה לדגל התורה את תמיכתה אם תריץ מועמד לראשויות הערים ביתר עילית ובית שמש, והכל בתמורה לקיום ההסכם לתמיכה במועמד ש"ס באלעד, הסכם עליו דגל התורה לא מוכנה עדיין להצהיר כי תקיים אותו, שכן בסופו של דבר, המועמד שלה בסבב הקודם, יצחק פינדרוס, נפסל על ידי בית המשפט וכלל לא התמודד.

ומה מונע מדגל התורה להסכים לדיל עם דגל התורה, בתמורה לראשות הערים בית שמש וביתר עילית?

בעיר ביתר, יש רוב חסידי, אך לא מאוד גדול. בעיר בית שמש, אם אגודת ישראל תתמוך בעליזה בלוך (ואחרי התנהלות דגל התורה בירושלים ובצפת בבחירות הקודמות, אין מחויבות לאף אחד לתמוך במועמד חרדי דווקא ולא במועמד ממגזר אחר), אין להם סיכוי לנצח.

מצד שני, אם ש"ס תתמוך בבלוך, גם אז אין סיכוי לראש עיר חרדי בבית שמש, אלא אם הקול החילוני והדתי יפוצל.

אז מה כדאי לדגל התורה לעשות, האם ש"ס צריכה להתפשר על חלק מהערים והאם העקשנות של אגודת ישראל מוצדקת? בשלב זה, אי אפשר לענות על כלום. אך בינתיים, תמונת המצב מסובכת, ונראה כי אם ההתנהלות של המפלגותה החרדיות תימשך בצורה זו, בית שמש לא תחזור לשליטה חרדית, המחלוקת תתגבר ותימשך במלוא עוזה, ובקיפקעס יהיה עוד הרבה על מה לדבר.

בינתיים, המצב מסובך. בכל הערים החרדיות, כולל מודיעין עילית שעדיין לא נכנסה למפת הדילים אך גם יש מי שמדבר על רענון השורות, שום דבר לא בטוח בימים אלו. הרבה ספינים, ומסכי עשן, מאחורי החדרים בהם נרקמים להם הדילים.

***

אם הפתרון הכולל, לתמיכה משותפת בערים השונות במועמדים מוסכמים לא יצאה לפועל, טוב יעשו ראשי המפלגות החרדיות אם לכל הפחות יפסיקו לקשור את הנעשה בעיר פלונית למתרחש בעיר פלמונית, וגם אם בעיר אחת יתמכו במועמדים שונים, ישכילו בעיר אחרת לתמוך באותו המועמד, על מנת לסייע לציבור החרדי כולו, שבסופו של דבר, יותר זקוק לשירותים עירוניים מתפקדים מאשר משחקי אגו של פוליטיקאים.