לילה מעל טהרן: הטייסים שכתבו היסטוריה בשמי איראן | ראיון מיוחד ל'JDN'

ראיון עם נווט הקרב ל' שהשתתף בתקיפה באיראן

ליל שבת, חצות, בסיסי חיל האוויר מאירים כמו באמצע היום. את המתח ניתן להרגיש בכל פינה. ריח של היסטוריה עומד באוויר. לראשונה חיל האוויר הישראלי עומד לבצע תקיפה משמעותית באיראן. תקיפה עליה עתידה מדינת ישראל וצה"ל לקחת אחריות באופן רשמי.

מאות טייסים, אלפי אנשי צוות קרקע של חיל האוויר עסקו במשך ימים ארוכים בהכנת התקיפה באיראן. מלבד אתגר המרחק המשמעותי של מעל 1,700 ק"מ, מערכות ההגנה האוויריות של איראן אינם משחק ילדים. כל טייס, כל נווט, מודע היטב למשמעות המשימה שלפניו.

מלבד המטרות שנמצאות מול העיניים בצורה בהירה, המשמעותית ההיסטורית של התקיפה הקרבה גורמת לרחש של התרגשות בין הטייסים והנווטים שנבחרו להשתתף במשימה במסגרת מבצע "ימי תשובה".

בניגוד לשיח שרווח בעבר בחלק מהטייסות, כאן בבסיס תל נוף בו שוכנת טייסת 106, הטייסים והנווטים רואים חשיבות רבה להפנות את הזרקור דווקא לצד השני, אל אנשי צוות הקרקע, אנשי התחזוקה הרבים שעושים לילות כימים בתיחזוק וחימוש הכלים הרבים של החיל.

זו אינה הפעם שטייסי הקרב מעורבים בעימות מול איראן. שבעה חודשים עברו מאותו ליל טילים וכטב"מים ששוגרו מאיראן בתקיפה הראשונה שביצעה על ישראל (14.04.2024). הבהלה והחשש שאחזו ברוב אזרחי ישראל לא מצאו מקום באותו לילה בקוקפיט הצפוף של מטוסי הקרב שהמריאו והרחיקו עוף בכדי ליירט את גשם האיומים שניתך על מדינת ישראל.

בשיתוף פעולה עם חיל האוויר של צבא ארה"ב ובריטניה הפילו מטוסי חיל האוויר טילי שיוט וכטב"מים רבים. עם הטילים הבליסטים מטוסי הקרב אינם מתעסקים, את היירוט שלהם הם מותירים למערכות ה"חץ" על דורותיהם שמתמודדים איתם הרחק מחוץ לאטמוספרה.

בעוד הרחובות סוערים מפיטורי שר הביטחון יואב גלנט, ובארה"ב נבחר נשיא חדש, בעיצומה של כל הדרמה החדשותית, עזבנו הכל והדרמנו לבסיס חיל האוויר. הגענו לבסיס תל נוף, על מנת לשוחח עם הטייסים והנווטים שתקפו באיראן. הקשיב ולשמוע מהטייסים והנווטים עצמם שלקחו חלק בתקיפה המיוחדת על תחושותיהם לפני, אחרי ובמהלך התקיפה הרחוקה מעל 1,700 ק"מ מגבולות ישראל. תכף נתיישב לשיחה עם נווט הקרב ל' שישתף אותנו בראיון בלעדי על תחושותיו בקוקפיט שעה שהוא עושה את דרכו לראש התמנון באיראן.

במהלך התקיפה באיראן, כך על פי דובר צה"ל "מטוסי וכלי טיס של חיל האוויר תקפו בהכוונה מודיעינית, אמצעי ייצור טילים אותם איראן שיגרה לעבר מדינת ישראל בשנה האחרונה. במקביל, הותקפו מערכי טילי קרקע-אוויר ויכולות אוויריות נוספות של איראן, שנועדו להגביל את חופש הפעולה האווירי של ישראל לפעולה באיראן".

אבל לפני כן, קצת נתונים:

בתאריך 27.10.23 ימים ספורים אחרי הטבח בעוטף עזה התמודדה הטייסת עם איום חדש, מספר כטב"מים על ידי המורדים החות'ים מתימן לעבר מדינת ישראל. מטוסי קרב ששהו באוויר באותה הוזנקו לעברם, זיהו את המטרות והצליחו בחסדי שמים להפיל אותם הרחק מחופי ישראל.

זו הייתה הפעם הראשונה שמטוסי הקרב היו מעורבים באירוע משמעותי של יירוט מספר כלי טיס עוינים. בהמשך השתתפו טייסי חיל האוויר ביירוט של עוד מספר איומים מתימן ומאיראן וכמובן נוטלים חלק בכל יום במערך גילוי ויירוט הכטב"מים שמשוגרים לכאן מארבע רוחות השמיים. עוד קודם לכן, ספינת קרב אמריקנית ששהתה בים האדום יירטה מספר כטב"מים וטילי שיוט ששוגרו לישראל על ידי החות'ים מתימן.

"השאיפה שלנו", אמרו לנו בטייסת, "היא ליירט את המטרה ולהסיר את האיום הרחק מגבולות המדינה. אנחנו משקיעים בכך הרבה משאבים. הסיבות לכך הם שתיים. האחת, כי יירוט מעל שטח אזרחי הוא מורכב יותר וכולל סיכון לפגיעה של חימושים באזורים אזרחיים. ושנית, אנו משקיעים מאמץ רב ביותר בהרחקת האיום וצמצום הפגיעה בשגרת החיים של אזרחי המדינה תוך שמירה עליונה על חיי אדם".

41,900, זה מספר התקיפות שביצעו מטוסי קרב של חיל האוויר מתחילת המלחמה רק ברצועת עזה. בצפון ביצעו מטוסי הקרב מעל 11,000 תקיפות בשטח לבנון וסוריה. בנוסף משתתף החיל בסיוע לפינוי פצועים משטחי הלחימה כאשר עד כה פונו בדרך מוטסת מעל 2,000 פצועים.

אם חשבתם שרק מסוקי קרב משתתפים בפינוי פצועים משדה הקרב, כדאי שתחשבו שוב. נכון, מסוקי הקרב הם בסוף אלו שנוחתים על הקרקע מעמיסים את הפצוע וממריאים במהירות לבית החולים. אבל במעטפת של כל חילוץ שכזה מעומק שטח הלחימה מעורבים גורמים רבים מאוד. ביניהם טייסי הקרב של חיל האוויר שמלווים את המסוק בכניסה לשטח האויב, מאבטחים את הסביבה ומנסים לעשות הכל על מנת למשוך אליהם את האש של המחבלים שמנסים שוב ושוב לפגוע במסוקים.

יכולות ההגנה והתמרון של המטוסים עדיפות בהרבה על יכולות המסוקים ולכן הם חוד החנית בכל אירוע, הם יעשו כל מה שצריך כדי שהעיניים של המחבלים יסתכלו גבוה בשמים ולא ינסו בכלל לחשוב על פגיעה במסוקי החילוץ.

נחזור לליל התקיפה באיראן. מבצע "ימי תשובה" יוצא לדרך, רעש המנועים מחריש אוזניים, היום חווינו זאת מקרוב. אולם דומה שגם הרעש העצום שפולטים עשרות מטוסי קרב ומטוסי מודיעין ואחרים הממריאים בשמי הלילה, לא יוכל להחריש את משק כנפי ההיסטוריה. ישראל תוקפת לראשונה באיראן. דווקא אחרי מכה אנושה שספגה מידי ארגון הטרור חמאס, השליח של איראן, דווקא עכשיו מדינת ישראל ועם ישראל מתייצב ללא מורא ויש שיאמרו בלא ברירה מול ראש הנחש עצמו ומכה בו פגיעה קשה.

המטוסים גומאים מרחק של כ-1,800 ק"מ מגבולות ישראל, תוקפים את מערך ההגנה של איראן, משמידים יכולות במערך ייצור הטילים, מוכיחים לעולם כי איראן חשופה כעת לתקיפות, ולבסוף שבים בחסדי שמים כולם כולם לבסיסם בשלום.

לאחרונה פרסמנו כי במסגרת התקיפה המורכבת שארכה כשלוש שעות והתבצעה בשלושה גלים עוקבים, בה לקחו חלק עשרות רבות של מטוסים, בוצע שימוש מיוחד בנשק איכותי שהצליח להביא להשמדת מערך ההגנה האווירית האיכותי של איראן. אין זה אומר שלאיראן כבר אין כלל הגנה אווירית, אבל מערכות ההגנה המתקדמות של רוסיה שסופקו לאיראן והיו אמורות להיות מסוגלות להגן על מתקנים רגישים וכמו כן להגן על עצמם מפני פגיעה וירי טילים כשלו בזמן אמת.

על פי פרסום בוול סטריט ג'ורנל אשר בישראל נמנעים מלאשר אותו, הערכות הן כי התקיפה בוצעה באמצעות ירי של טילים בליסטיים שהורכבו על גבי מטוסי הקרב של חיל האוויר ושוגרו הרחק מטווח הירי של מערכות ההגנה האוויריות. כאמור, בישראל נמנעים מלאשר את סוג החימושים המדויק בו נעשה שימוש בתקיפה, אולם לכל ברור כי מלבד עצם החימושים שהוטלו ושוגרו לעבר המטרות באיראן, במהלך התקיפה בוצעו מניפולציות והטעיות של הטייסים עצמם שהיו צריכים לחמוק מגילוי בדרכם אל היעד וכן בחזרתם ארצה כאשר על פי פרסומים זרים הם עוברים בדרך מעל מדינות אויב.

אחד עשר יום לאחר ששבו בשלום מהתקיפה ההיסטורית על אדמת איראן, בין פעילות מבצעית בעזה לתקיפה משמעותית בחזית הצפונית, הגענו לשוחח עם נווט הקרב שהיה שותף לתקיפה של מערכות ההגנה האיראניות.

היום ניתן לומר כי במשך שנים נערכו בחיל האוויר ליום הזה, ליום בו המזרח התיכון כולו ואיראן בפרט יבינו, יראו וירגישו כי "אין מקום רחוק מידי" עבור חיל האוויר הישראלי. הסיסמה הזו שמתנוססת על קירות בסיס חיל האוויר "תל נוף" הפכה במלחמה האחרונה מקלישאה עלומה וזיכרון רחוק למציאות חיה ובועטת.

כנגד ציר הרשע אותו מובילה הרפובליקה האסלאמית בטהרן, הקב"ה העמיד לעם ישראל את היכולת בעזרתו הרבה לטוס הרחק, לפגוע במדויק ולשוב בשלום אל הבית.

אנחנו ניגשים לריאיון עם ל', נווט קרב של מטוס F15 בטייסת 106 בבסיס תל נוף:

השתתפת בתקיפה באיראן, תוכל לשתף בתחושות בדרך אל היעד?

ל' נווט קרב במילואים מספר: "בטח, יש הבדל בתחושות בין הדרך אל היעד או בחזור. לא צריך להיות הרבה הבדל אבל יש הבדל".

"בדרך אל היעד", אומר ל', "אני מנסה למסך כל מה שאני יכול, כדי להתרכז במשימה. צעד צעד, מתקדמים, פותרים את הבעיות, את הדילמות, עוברים שלב שלב, ומתרכזים – עיניים על המשימה".

עוברת בראש האפשרות שלא כולם יחזרו? שאלנו את ל' שמפאת תפקידו הבכיר בחיל, מתראיין בגבו למצלמה.

"לא".

אין אופציה כזו?

"יש אופציה כזו, אבל זה לא עובר בראש. זה לא המקום וזה לא הזמן שדברים כאלה יעברו בראש. אתה מתרכז במשימה, מתרכז במבנה שלך, מתרכז במה שצריך לעשות בקוקפיט, מתרכז במה קורה בתמונת העולם של איפה שאתה נמצא, ומתקדם, כדי לעמוד במשימה".

"זה משהו שאנחנו עובדים עליו לכל אורך ההכשרה"

זה אפשרי, לנתק לגמרי את התחושות?

"כן, זה אפשרי, יש רמות בזה, אבל זה אפשרי", משיב ל' בנחרצות. "בקוקפיט במשימה כזו כשאתה יודע שיש לך הרבה על הכתפיים ושזה אירוע היסטורי, אם אתה לא מצליח לנתק ולהתרכז רק במה שאתה עושה עכשיו, יהיה לך מאוד קשה לעשות את זה, ולכן לומדים את זה, זה שריר שעובדים עליו", משתף ל'.

הנווט המנוסה שנמצא כבר שנים בטיסות מבצעיות מורכבות, משתף שלאחר השלמת התקיפה המתח מסרב להתפוגג, יש עוד את הדרך הבייתה. גם בה עלולים לצוץ איומים שונים מכל עבר. לכן צוות הטייסים נותר דרוך בתוך הקוקפיט ולא מרפה מהערנות המבצעית.

נווט הקרב מבהיר בשיחה עמנו כי "בחזור, אנחנו משתדלים להיות בדיוק אותו דבר כמו שאמרנו, זה שסיימת את המשימה לא אומר שהדרך לא עוד ארוכה הבייתה".

יש איומים בדרך.

"עלולים להיות איומים בדרך", אומר ל' ומוסיף: "אבל גם שם אתה משתדל מאוד להתרכז ולעשות את המשימה".

אם תהיתם מתי מספיקים הטייסים לעכל את מעשה ידיהם להתבונן לרגע על משמעות הרגע בו נטלו חלק, כל זה יאלץ להידחות לזמן אחר. "את עיקר העיבוד אנחנו משתדלים לעשות על הקרקע", אומר ל' ומגלה טפח מהאנושיות שמעבר להילת טייסי הקרב, כן גם הם חווים אירועים משמעותיים ונדרשים לא פעם לעצור לרגע, לנתח מה היה, איך אני מרגיש עם מה שהיה ואיך ממשיכים מכאן הלאה..

חזרת מהתקיפה באיראן, למי רצת ראשון לספר את זה מהמשפחה?

"לאשתי, אחרי זה להורים כמובן".

יש את ההרגשה הזו להגיד לאבא, תראה עשיתי את זה אני גדול?

"כן, כן, יש את ההרגשה הזו, אני לא אשקר, אין מה לעשות זו תחושת גאווה רצינית".

כמה תופס מקום בתודעה העובדה שאתם מגינים על ישראל ולא סתם על עם אחר, הגנתם בפועל על עם שבורא עולם בחר בו, זה משנה לכם משהו בלב?

מתשובתו של ל' ניכר כי אכן חרף המרחק בין השקפות העולם ואורח החיים שלנו, והעובדה שהוא לא זכה להכיר את אור התורה ושמחת קיום המצוות, עדיין כיהודי מקננת בו "בטח, זה אנשים שלי, זה הקבוצה שלי, זה התחושה של להיות שותף להיסטוריה של המדינה ושל העם ושל כל התמונה הכוללת. אני ספציפית מאוד אוהב היסטוריה, וההבנה שלי בדברים האלה היא מאוד גדולה, זו תחושה מאוד משמעותית וחשובה, חד משמעית".

היה משהו שהפתיע אותך במהלך התקיפה? משהו שלא נערכתם אליו מראש?

"כן בטח".

אתה יכול לשתף מה זה היה?

"אני לא יכול לספר, אבל היו לנו כמו בכל המשימות המבצעיות שאנחנו עושים, תמיד יש דברים שפוגשים אותך בדרך ולא התכוננת אליהם, ואתה צריך לפתור אותם בזמן אמת. לכן אנחנו עוברים את ההכשרה הכל ארוכה שאנחנו עוברים, ובאים עם ניסיון בשאיפה כמה שיותר גדול, וכן, בטח היו דברים שלא התכוננו אליהם, ונתנו להם את הפתרון בזמן אמת והמשכנו קדימה ועמדנו במשימה".

אירוע כזה מקפיץ את האדרנלין או שאתם מוכנים מראש?

"כן זה מעלה את רמות האדרנלין, כן, לגמרי".

תודה רבה לך על כל מה שאתה עושה.

"תודה לך"

בהצלחה!

"תודה"

את דרכנו חזרה לבית אנחנו עושים תוך כדי הרהורים על מה שלמדנו, על מה שיש לטייסים עוד ללמוד ולהכיר בעולם התורה, על המרחק בין השיח הרעיל בתקשורת לשיח המכבד ומאיר הפנים שהתקיים במהלך ביקורנו בבסיס חיל האוויר. זה לא היה רק ל', פגשנו במהלך הביקור עוד טייסים ונווטים עוטים חליפות טיסה ועמוסים בציוד מכף רגל ועד ראש. כולם כולם, האירו לנו פנים, שיתפו על רגעים אישיים ותחושות של שליחות והביעו תקווה לאחדות ונצחון.

בימים אלו, גוברים הדיבורים מצד איראן המאיימים כי הם שוקלים לתקוף שוב את ישראל. בשלב זה ניתן לסכם ולומר כי אם האיראנים יחזרו שוב על טעותם, בעזרת ה' יוכלו מטוסי הקרב של חיל האוויר שהפליאו לעשות באיראן בעזרת חלק קטן ממה שנמצא בארסנל היכולות של צה"ל, להמריא שוב לשמיים השחורים ולפלח אותם במהירות שיא עד לטהרן ולרוצץ את ראש הנחש.

לפניות, הערות והארות לעורך הכתבה ניתן לפנות למייל: [email protected]