באדיבות ערוץ 2000
כשפוגשים את צבי יחזקאלי היום בביתו בבת עין שבגוש עציון, קשה לדמיין אותו כפי שהיה לפני כמעט עשרים שנה – עיתונאי חילוני שעמד להמריא להודו למסע רוחני אקזוטי. המקום שבו הוא חי היום, לדבריו, הוא "עיר הבירה של בעלי התשובה", מקום שפעם נקרא מגדל העדר ושבתחילת המאה הקודמת היה יישוב ראשון של חסידים.
"אני רוצה פה", הוא אומר על ההחלטה לעבור למקום. "באתי לפה בשבת, הסתכלתי, הרגשתי משהו כזה אקסטרה, נשמה יתרה, ואמרתי – אני רוצה פה."
המסע של יחזקאלי החל ב-2005, שנה שהיתה מלאה בזעזועים לישראל ולו אישית. "זה היה גם הגירוש מעזה, ההתנתקות. ראיתי יהודים נלחמים שם על אמונה. היה את הפיגועים, היה לי סליונאי עם האופנוע, היה לי חברים שהתחילו לנסוע לאומן", הוא מספר.
אז החליט להתחיל מסע: "אני רוצה לבדוק את היהדות בלי שידחפו לי את זה. אני רוצה לבדוק את זה לבד."
השנה שלאחר מכן, 2006, הייתה קשה עוד יותר. מלחמת לבנון הראתה לו משהו שלא ציפה לו: "אתה רואה מה זה התפרקות של כל הכוח שאתה חושב שיש למדינה. פתאום אתה רואה שזה לא זה".
בספטמבר 2006, בדרכו להודו, החליט יחזקאלי לעצור באומן. מה שהיה אמור להיות עצירה של יום-יומיים הפך למפגש גורלי. "סידרו לי, תיפלו לי בטיסה שאני אשאר באומן", הוא נזכר.
בבוקר של ראש השנה הראשון, כשהלך לתפילה יחד עם כולם, הוא חווה רגע מכונן. מישהו עשה לו סימן שיש מקום ליד, ויחזקאלי חשב שזיהו אותו מהטלוויזיה. אבל כשהתקרב, גילה שזה לא המקרה.
"מי אתה?" שאל האיש. "אני בכלל את הדמות הטלוויזיונית של עצמי, בכלל לא מכירים אותך. מי אתה? הם בעניין שלהם. הם לא מוחאים לך כפיים, זה לא תקשורת פה. פה זה אמת."
האיש ההוא היה רבי קלמן גולדשמידט, שהפך לחבר הקרוב של יחזקאלי. "מה זה רבי? זה חבר", הוא מסביר. "יש רגעים בחיים שאתה פוגש טיפוסים, ואתה יודע שמהאדם הזה שמולך הולך להיות דברים מדהימים."
כשביקש יחזקאלי עצה איך להתחיל, התשובה לא הייתה מה שציפה: "שום דבר, רק תיטול ידיים. ואם אתה כבר, נועל נעליים – שמאל ימין, שמאל ימין."
"אתה רואה בן אדם יצירתי", הוא מסביר. "מה זה יצירתי? שהוא הולך ומקשיב לעצמו."
יחזקאלי, שחיפש רוחניות בהודו, גילה הבדל מהותי: "זה כמו לשבת באיזה היכל, שיושבים בו כל הצדיקים והנשמה שלכם מרגישה מלא אמת, ופתאום אתה רואה מישהו קופץ מהחלון עם בגדים מלוכלכים ואומר, זה החדר? אמרו לו, אחי, תלך תתרחץ."
ההבדל, לדבריו, הוא בין "אור גנוב לאור גנוז". "אתה יכול להגיע לאותם דברים, רק בגניבה."
אחד הדברים שהכי השפיעו על יחזקאלי היה הדגש של רבי קלמן על שמירת הייחודיות האישית. "אמרתי לו, כולם פה נראים אותו דבר. הוא אמר לי, יפה, אני לא אעזור לך להיות כמוני, אני אעזור לך להיות אתה, אם אתה תרצה."
"ברגע שאתה חושב כמו החבר שלך ולא מוצא את עצמך, אז אתה עדיין בחיפוש", הוא מסביר. "והכל זה עניין של רצון."
היום, כשהוא יושב במקלט הביתי שלו ("המקלט האטומי" כפי שהוא מכנה אותו בהומור), יחזקאלי ממשיך במסע שהחל לפני כמעט עשרים שנה. מסע שלקח אותו מהסטודיו הטלוויזיוני לבית המדרש, מהודו לאומן, ובסופו של דבר – הביתה, לבת עין שבגוש עציון.
לחצו כאן לראיון המלא בערוץ 2000





















תודה
תעלו את הפרק הבא תודה
וואו!
מתי הפרק הבא?