בימי ה'תרעין פתיחין' מיום י"ד אייר עד למחרת ל"ג בעומר
השנה לאור המצב הקשה השורר בארץ הקודש, עם ישראל חש כי אין לנו על מי להישען ויהודים מכל קצוי תבל פונים לכתובת הותיקה והידועה לניסים ונפלאות וישועות למעלה מדרך הטבע, הסגולה הפלאית 'אלקא דמאיר ענני' להעתיר בזכות התנא האלוקי רבי מאיר בעל הנס להדליק שמן ולפקוד את ציונו הקדוש להשתטח על מצבת שתי אבני השיש הידועים אבן על גבי אבן אשר נודעו בפי צדיקים ומקובלים כמקום המסוגל לישועות גדולות וכבית תפילה יקרא לכל העמים.
משכך צפי לעלייה משמעותית של קהל רב אשר יפקוד את המקום בימים אלו, וההיערכות של המוסדות בהתאם. מלבד שיפורים יסודיים בתשתיות ובדרכי הגישה בעלויות של מיליוני שקלים, חידושים נרחבים ימצאו השנה, העולים לפקוד את מערת התנא רבי מאיר בעל הנס ותלמידיו והיכל הציון הקדוש.
אוהלי הכנסת אורחים מרווחים וממוזגים לגברים ולנשים שיפעלו במשך כל השבוע המסוגל 'תרעין פתיחין'. צוות המוסדות נערך בתגבור כוחות לשרת את הקהל הרב בח"י רוטל ובארוחה קלה, בהפרדה מלאה וכמהדרין מן המהדרין.
ביום ההילולא י"ד אייר בשעה 17:30 ייערך מעמד תפילה בוקע רקיעים לישועת הכלל והפרט בהשתתפות רבני ותלמידי הכוללים 'אור תורה' אשר יושבים בישיבה על קברו והוגים בתורה, במעמד התפילה יעתירו גם על התורמים הנוטלים חלק בהוצאות החזקת הציון ההכנסת אורחים ולימוד התורה לברכה וישועה
מתחם מיוחד מרווח וממוזג לילדי החלאקה ומשפחותיהם בו יוכלו להתרענן בשלווה עם כל האמצעים הנדרשים לקיום המנהג הקדוש בצוותא חדוותא.
הוכשר מתחם בו תיערך ההדלקה המסורתית ביום ל"ג בעומר בעת נעילת השערים בעת רצון ורחמים בשעה 17:30, בכלי זמר ושיר ומתחם ריקודים מרווח. מנהג ההדלקה בל"ג בעומר כבר נקבע לפני שנים כמנהג קדוש כפי שהונהגה בידי קדמונים.
המתחמים יפעלו לאורך ימות השבוע של ספירת ההוד הידועים כ"תרעין פתיחין" – אשר השערים פתוחים, ואלו זמנים המסוגלים לקבלת התפילות.
שבוע ה ''תרעין פתיחין" נפתח בי"ד אייר יום הילולת רבי מאיר בעל הנס ועד כ' אייר למחרת ל"ג בעומר הילולת התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי.
מסורת זו של הילולת רבי מאיר בעל הנס ביום י"ד אייר אשר אף אם מקורה לוטה בערפל וקולומסים רבים נשתברו בחקר היום, אך צדיקים זי"ע הפליגו במעלת היום ואם ישראל אינם נביאים, בני נביאים הם. הגה"צ בעל השדי חמד זצוק"ל כתב בספרו כי העלייה הונהגה בעקבות חנוכת הבית שהתקיימה בבית המדרש שעל הציון ביום זה לפני למעלה ממאה וחמישים שנה, יש הטוענים כי בני טבריה חשקה נפשם בהילולא לכבוד התנא הטמון בעירם הקדושה כפי שבני הישוב מירון זכו להילולת רשב"י, ויש המוסיפים כי העולים למירון בדרכם על חמוריהם היו עוברים שם ונעצרים לפוש ולאגור כוחות בעיר טבריה להמשך הדרך, וביום זה חגגו את ההילולא לכבוד רבי מאיר. ידוע כי האדמו"ר הרה"ק רבי משה מרדכי מלעלוב זי"ע ערך את שלחנו ביום י"ד אייר בהיכל הציון הק', והזהיר את אנשיו כי לבל יזלזלו ביום זו אשר קידשוהו ישראל. בשנים האחרונות אף נמצא כת"י עתיק אשר בו מוזכרת ההילולא ביום י"ד אייר פסח שני.
אף ביום ל"ג בעומר יבואו ציבור נכבד לשמו בהילולא דרשב"י וכמקובל בידי אנשי טבריא לזמן בו עולים לפקוד את ציונו של רבי מאיר בעל הנס אשר היה מהחבריא קדישא של התנא רבי שמעון בר יוחאי מחמשת תלמידי התנא רבי עקיבא. כאשר הם מציינים את דבריו המפורסמים של בעל הבן איש חי בספרו אשר כותב כי ראוי לעלות ולשמוח בל"ג בעומר בציונו של רבי מאיר בעל הנס אשר שמחה מיוחדת לו בזה היום.
ואנו תפילה שנזכה לגאולה הקרובה וכמא' טבריה עמוקה מכולן ומשם עתידין להיגאל בב"א.
