"כפי שהמדינה ידעה בעבר להוריד את נטל הרגולציה, כך יש לעשות בדיור המוגן", את הדברים הללו אמר נחי כץ, מנכ"ל איגוד בתי האבות 'קדם', שקרא במסגרת כנס 'כלכלת הזהב' שנערך בשיתוף 'קדם' להפחתת הרגולציה הממשלתית בתחום הדיור המוגן. "ניתן למקד את השוק בצורה שאינה רגולטורית ויש לעשות זאת כמה שיותר מהר, כדי לתת אריכות חיים איכותיים יותר לאוכלוסייה המבוגרת".
כץ תקף את הרגולציה הנוכחית: "בחינת האיתנות הפיננסית של כלל הבתים היא דוגמה קלאסית למתן פתרון לבעיה שלא קיימת. הבתים יציבים כבר מעל 30 שנה והבטוחות לדיירים שהחוק מחייב מגינים על כספי הפיקדון. הרגולטור יכול לבצע בדיקות פרטניות ואין צורך במשטר ניקוד שגוי ומיותר שיכניס את השוק לסחרחרת".
בכנס השתתף גם רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון, שהודיע כי משרד הפנים ומינהל התכנון עמלים לתכנן קרקעות נוספות בישראל לדיור מוגן. "מינינו צוות מיוחד לנושא זה ועשינו עבודה עם אדריכלים ומשרד השיכון", אמר אלמליח. "אנו רוצים ליצור מעין תדריך שייתן אמות מידה לוועדות מחוזיות. יש למנף ולאפשר בנייה עתידית ליזמים שנכנסים, כדי שהשירות לאוכלוסייה בדיור המוגן יתאפשר".
יו"ר קדם, הגב' יולי גת, הציגה נתונים מדאיגים: "יש בישראל 1.2 מיליון בני 65 ומעלה ובתוך עשור זה אמור לגדול ל-1.4 מיליון. כיום רק 2% משתמשים בדיור המוגן וזה מעט מאוד". לדבריה, "בני ה-75 ומעלה אמורים להכפיל את עצמם בתקופה זו, וצופים כי ב-2034 תוספת התקציב הנדרשת לטיפול בהזדקנות תעמוד על 20 מיליארד שקל".
גת הדגישה את בעיית הבדידות בקרב קשישים: "42% מבני 75 ומעלה סובלים מבדידות. המשמעות היא 16 מיליארד שקל בשנה כי 30% מהאנשים הבודדים סובלים משבץ מוחי ומחלות לב ו-40% מדמנציה".
לדברי גת, "שוק הדיור הוכיח את עצמו. מדובר בשוק בטוח ומגוון, וזה שוק חזק ומאוד יציב שרואים את זה בחמש השנים האחרונות. לבנות בית דיור מוגן היום עולה כחצי מיליארד שקל, ולדעתי צריכים להגיע ל-40%-50% לפחות מהאוכלוסייה הרלוונטית".
יוסי קפלן, יו"ר ועדת הדיור המוגן בקדם ויליד מושב תלמי אליהו באשכול, חשף במסגרת הכנס את הסיפור המרגש של קליטת המפונים מהעוטף בבתי הדיור המוגן. "מיד אחרי שנודע לנו מה קורה באירועי טבח שמחת תורה, פנינו לכל בתי הדיור בארץ והסברנו שזה לא עוד אירוע וביקשנו שיפתחו את הבתים לכולם", סיפר קפלן. "כל בעלי הבתים פתחו את דלתותיהם לקליטת המפונים מהדרום ויותר מאוחר מהצפון. האירוע הזה יצר שיתוף פעולה נפלא בין משרד הרווחה וקדם", הוסיף.
קפלן הדגיש כי כיום, ההסדר מול משרד הרווחה ו'קדם' הסתיים, ויש מי שמעוניינים להישאר בבתי הדיור המוגן ולא יכולים: "בקוד של משרד הרווחה, הרשות המקומית נותנת מאצ'ינג של 25% ויש התנגשות בין הרצון של האדם להישאר בקהילה ולבין היכולת של הרשות המקומית לממן את זה. אני קורא לקובעי המדיניות לפתור את הנושא לטובת כ-300 אזרחים ותיקים שרוצים להישאר בדיור מוגן".
הגב' שלי בקל-סלע, סמנכ"לית המו"פ של הסטארט-אפ Sensi.AI, הציגה בכנס את המשבר הגלובלי בטיפול בקשישים: "מצד אחד יש עלייה אקספוננציאלית בכמות הזקנים ומצד שני ירידה בכמות המטפלים. רוב האנשים לא יכולים לאפשר לעצמם טיפול של 24/7, אך 90% מהקשישים מעדיפים להזדקן בסביבה המוכרת".
לדבריה, הפתרון הוא בהכנסת טכנולוגיה מתקדמת: "אנחנו מתקינים חיישנים קוליים בבתי הקשישים ובאמצעות מודלים של בינה מלאכותית אנחנו יודעים לזהות דפוסים חוזרים ואנומליות. זה מאפשר לעבור מטיפול מגיב לטיפול מניעתי ולתת מידע בזמן אמת למה שקורה בבית גם כשאין מטפל".
בסיכום הכנס, מנכ"ל קדם נחי כץ קרא לפעולה מהירה ומקיפה: "ראינו היום את כל המרכיבים של המשוואה והעוצמה של הדיור המוגן כענף ברתיחה וצמיחה שנותן מענה להזדקנות האוכלוסיה – האוכלוסייה הזקנה גדלה במהירות, מינהל התכנון הבהיר שהם עובדים על הקצאת קרקעות חדשות, ואנחנו ב'קדם' רואים צפי לביקושים גדלים גם בסקטור הדתי לדיור מוגן. עכשיו צריך לפעול. הממשלה חייבת להוריד רגולציה מיותרת, מינהל התכנון צריך לזרז את הקצאת הקרקעות. לא ייתכן שרק 2% מהאוכלוסייה הרלוונטית נהנית מדיור מוגן איכותי. הזמן לפעולה הוא עכשיו – לפני שהמשבר יהפוך לבלתי ניתן לפתרון".
