כל מי שזוכה לגדל ילדים בבית של תורה, מכיר את הדילמה הקבועה של שבת. המגבונים הלחים הם אולי מוצר צריכה בסיסי בכל ימות השבוע, אך ברגע שנכנסת השבת, הם הופכים לשאלה הלכתית סבוכה. בין איסור 'סוחט' לחשש 'מוליד', הורים רבים מצאו את עצמם מאלתרים עם מגבונים יבשים שאינם יעילים מספיק, משתמשים בתרסיסים למיניהם או שמשתמשים במגבונים לחים בתחושה לא נוחה של בדיעבד.
השאלה שנשאלה אינספור פעמים היא: האם בעידן של פיתוחים טכנולוגיים, אי אפשר להגיע למוצר שיהיה מותר לשימוש ללא שום פקפוק?
המסע אל הנוסחה הכשרה הפיתוח של המותג "בליס" (Bliss) לא היה עניין של מה בכך. זה לקח שלוש שנים של עבודה מאומצת במעבדות, כשמטרה אחת עומדת לנגד עיני המפתחים: להגיע למרקם בד והרכב נוזל כזה, שגם תחת לחץ לא יביא לידי סחיטה האסורה מהתורה.
מי שליווה את התהליך לכל אורכו הוא הפוסק הגאון הגדול רבי ישראל גואלמן שליט"א, רבה של שכונת רמות בירושלים. במשך שנה תמימה, הרב בדק שוב ושוב את הפורמולות, שלל דוגמאות ודרש תיקונים, עד שהגיעו למוצר שעומד בדרישות ההלכתיות המחמירות ביותר – כזה שניתן להשתמש בו לכתחילה ללא צורך בסייגים המוכרים.
גם משרד הבריאות היה חלק מהתהליך הממושך. במשך שנה וחצי עמלו המפתחים מול דרישות המשרד, כדי לוודא שהשינויים הנדרשים מבחינה הלכתית במוצרי "בליס" (Bliss) לא יפגעו באיכות המוצר ובבטיחותו.
בדיקה בכל ייצור מחדש אחד הדברים שמאפיינים את "בליס" (Bliss) הוא דווקא מה שקורה מאחורי הקלעים במפעל. הייצור אינו "אוטומטי" במובן הרגיל של המילה; בכל תחילת ייצור נוכח משגיח צמוד המפקח על כיול המכונות.
המציאות בשטח מלמדת שלא פעם, בתחילת הריצה של המכונה, נפסלות כמויות גדולות של סחורה רק בגלל שהן לא עמדו בדקדוק ההלכתי שקבע הגאון הגדול הרב ישראל גואלמן. רק לאחר שהמכונה מכוונת לרמת הלחות והלחץ המדויקת, מתחיל הייצור המאושר לשיווק תחת המותג "בליס" (Bliss).
נגישות בכל ריכוז חרדי היום, הבשורה הגיעה אל המדפים. הצרכן החרדי, שרגיל להדר בכשרות המזון שלו, יכול עכשיו להדר גם בקדושת השבת שלו בצורה פשוטה עם מגבוני "בליס" (Bliss) ועם סדרת המגבונים הנשטפים "ג'נטל בליס" (Gentle Bliss). המגבונים זמינים ברשתות השיווק ובחנויות הנבחרות בריכוזים החרדיים.
המסר שעולה מהשטח הוא ברור: אם אפשר להדר ולצאת ידי חובת כל הפוסקים במוצר נוח ואיכותי כזה, אין שום סיבה להמשיך ולהסתבך עם פתרונות של דוחק.
