רבים מנוסעי התחבורה הציבורית מכירים את זה: מתייצבים בזמן בתחנת האוטובוס, אך ממתינים במשך זמן רב עד שהקו מגיע, באיחור משמעותי מלוח הזמנים.
ענת גיאת ורנר נוסעת מדי בוקר באוטובוס מהבית שלה בפתח תקווה לעבודה בתל אביב, והיא החליטה שנמאס לה. היא החליטה לעשות מעשה, ולאחר פניות רבות שלא הועילו, היא תבעה את חברת האוטובוסים, וזכתה בפיצוי של 8,000 שקלים.
היא סיפרה לחדשות 12: “אני לא יכולה אפילו לספור כמה פעמים חיכיתי לאוטובוס והתאכזבתי. במשך שנתיים אין שבוע שזה לא קורה, לפעמים גם פעמיים בשבוע. בסוף נמאס לי. הייתי כל כך מתוסכלת, ואמרתי: די, את בגיל שאת לא יכולה לעמוד ולבכות בגלל שהאוטובוס שלך לא מגיע, תעשי משהו”.
היא תבעה את חברת “דן” בבית המשפט לתביעות קטנות על 28 מקרים שבהם הקו איחר או לא הגיע. בית המשפט קבע שענת תקבל פיצוי של 8,000 שקל מחברת האוטובוסים, בלי שנדרשה להוכיח נזק. מאז, לדבריה, האוטובוס לא מאחר עוד.
חברת דן מסרה בתגובה לחדשות 12: “התביעה מתייחסת לאירועים מתקופת הקורונה ואילך, שבה שונו נוהלי הנסיעה בהתאם להנחיות משרד הבריאות. גם אחריה, המציאות התחבורתית בגוש דן כוללת עבודות בנייה במוקדים רבים ועומסי תנועה חריגים, שגורמים לאיחורים שאינם בשליטתנו. כמחווה של רצון טוב, החליטה החברה להגיע לפשרה עם התובעת ולא לגרור את המשפט עד לפסק הדין”.
אמן שכולם היו כך
איך מוכיחים בבית משפט
שאוטובוס איחר או דילג תחנה?
לפי תלונה בודקים באיתורן של החברה איפה היה האוטובוס בזמן יציאה או איפה תקוע
למיטב ידיעתי, דווקא חברת התחבורה היא זאת הצריכה להוכיח (ב-gps שלה) שהנהג עבר בכל התחנות וגם פתח דלתות (אפילו אם אין שם אף אחד!).
בכתבה כתוב שבית המשפט קבע תשלום פיצויים, ואח”כ כותבים בשם חברת דן שהיה פשרה מחוץ לבית משפט?!
תביעות קטנות בבית משפט, זה אולי הדרך היחידה לפתור את הבעיה