כשביידן הכריז לפני מספר שבועות בפסגת ה־20G על "מסדרון סחר" שיחבר את תת היבשת ההודית עם אירופה דרך המזרח התיכון באמצעות דרכים ומסילות ברזל דרך האמירויות, סעודיה, ירדן וישראל, היה זה הרבה אחרי שבין ישראל, סעודיה והאמירויות נרקמו קשרים, בעיקר כלכליים.
את ההתקרבות של סעודיה לישראל יש לתלות כמובן באיום השיעי, מאיראן. איום שמאיים על סעודיה והמפרציות, הרבה יותר מכפי שהוא מאיים על ישראל. אך מה שיצק תוכן ממשי וסייע לקדם את הקשרים שנוצרו, היה ונותר כמו תמיד – הכסף. הכסף יענה את הכל אמר החכם מכל אדם. ומה שהיה הוא שיהיה עד עולם.
אפשר ללמוד זאת מהקשרים הכלכליים שהתפתחו בין ישראל למדינות המפרץ בחריין ואיחוד האמירויות. גם שם, מה שביסס את הסכמי אברהם היו בעיקר אנשי העסקים שחתמו על הסכמים כלכליים. באיחוד האמירויות זיהו את הפוטנציאל העצום שגלום בחדשנות הישראלית ומיהרו לקפוץ על העגלה אם באמצעות רכש ידע, סחורות ושירותים ואם באמצעות השקעות בחברות ישראליות, מהן אפילו חברות הזנק שונות.
כדי לעמוד מקרוב על הקשרים הכלכליים בין המדינות ביקשנו לשוחח עם אליעזר גרוס, יו"ר קבוצת 'בסדנו' שמחזיקה משרדים בדובאי, הבירה הכלכלית של איחוד האמירויות.
בסדנו היא קבוצת השקעות שמתמחה בעיקר בהשקעות בהייטק הישראלי. יש לה גם ניסיון רב בהשקעות נדל"ן אך לא זה יהיה נושא שיחתנו עם גרוס. ביקשנו להסתכל דרך עיניו בהתפתחות הקשרים הכלכליים בין המדינות שכן להבדיל מה"שלום" עם מצרים, במקרה של האמירויות לא מדובר רק בהסכם אי לוחמה ושלום קר אלא בשלום חם שיש עמו תוצאות של ממש.
עקפנו את שוודיה
אין זה סוד שהסכמי אברהם באו לידי ביטוי בפתיחת ערוצי תיירות ובפיתוח תעשייה ישראלית בנסיכויות העשירות הללו. במקביל, כך עולה משיחתנו עם יו"ר קבוצת 'בסדנו', רוכשים האמירתיים שירותים מחברות הזנק ישראליות. "בכלל, אפשר לראות שהחדשנות הישראלית קנתה לה שם טוב במיוחד בכל העולם. אבל כאן, במזרח התיכון, שמה הולך לפניה ביתר שאת", אומר גרוס ומוסיף: "כולנו מתלוננים על־כך שישראל היא מדינה יקרה ושוכחים שהתוצר הלאומי של ישראל עבר מזמן את זה של בריטניה, צרפת וגרמניה. ובאחרונה, כך מסתמן, אפילו את זה של שוודיה העשירה. חלק גדול מזה צריך לזקוף לזכות החדשנות הישראלית".
כן. אבל מה מחפשים האמירתיים בחדשנות הישראלית, מה חסר להם שם במדבר?
"המגדל הגבוה ביותר בעולם נמצא בדובאי וקוראים לו בורג' ח'ליפה. חברת הבנייה שבנתה אותו נקראת 'אמאר' והיא גם זו שבונה את רוב המגדלים באיחוד האמירויות. החברה הזאת רוצה לעשות עסקים עם חברות הזנק, עם סטארט־אפים ישראליים מתחום הבנייה שחברות בקבוצה שלנו, קבוצת בסדנו".
אנחנו מדברים על 'טרטסטור'?
"יפה. אבל לא רק. כן, זה נכון שהפיתוח של טראסטור מדבר לאמירתיים שכבר הודיעו שבכוונתם להטמיע את הפיתוח הישראלי בכל הפרויקטים החדשים שלהם. אבל במקביל הם מתעניינים גם בפיתוחים טכנולוגיים חדשים לענף הבנייה והנדל"ן ולא רק".
באילו פיתוחים הם מתעניינים?
"למשל, טרי.די קום, איירוייז, סטרקצ'ר וורטריקס. אלו הן חברות הזנק ישראליות שיש להן הרבה מה לתרום לעולם ובאמירויות הבינו את זה. אני רוצה להסביר מדוע יש לנו שלוחה בדובאי. יש לנו משרדים בצפון אמריקה וכמובן שהמטה שלנו שוכן כאן בארץ. אבל מה מביא אותנו למפרץ? העניין הוא שאנחנו פועלים אקטיבית כדי לדחוף את החברות בהן אנחנו משקיעים, לפתוח להן דלתות ולסלול להן את הדרך לאחיזת נתח שוק ואפילו ליצירת שוק. השלוחה בדובאי היא למעשה שלוחת המפרץ שכן היא חולשת על הקשרים הכלכליים עם בחריין וגם עם סעודיה על־אף שעדיין לא פרץ השלום. מנהל השלוחה שלנו בדובאי כבר היה בסעודיה כחלק מהמאמץ שלנו לפתוח שווקים בפני הסטארט־אפים שבקבוצת בסדנו".
למה להשקיע בהייטק?
נדבר ברשותך על טראסטור. מה היא יכולה לתת לאמירתיים ומדוע הם מעוניינים בטכנולוגיה שלה?
"אוקיי. זאת תהיה דוגמה לחדשנות הישראלית ולעניין הרב שהיא מעוררת במדינות רבות בעולם. טראסטור פיתחה טכנולוגיה מדהימה שמאפשרת לכל מנהל פרויקט, לכל יזם, לדעת בזמן אמת מה מתרחש באתר הבנייה. למה זה שווה הרבה מאוד כסף? כי בראש ובראשונה זה חוסך בחיי אדם – המוצר היקר ביותר באתר הבנייה. ובנוסף, זה מאפשר לשלוט על תפוקת כוח האדם, לדעת בכל זמן נתון מה קצב התפתחות הבנייה. כמה עתודות חומרי גלם נותרו והיכן ניתן להתייעל כדי להגדיל את הרווח היזמי".
איך זה עובד?
"רגע. ניקח קבוצה של משקיעים שהשקיעה כמה עשרות מיליונים ברכישת קרקע באזור מבוקש במרכז הארץ כדי לבנות עליו מגדלי מגורים. נניח שהרווח היזמי שלהם אמור לנוע סביב 20%, כל אחוז רווח נוסף הוא מיליונים! הטכנולוגיה של טראסטור יכולה להגדיל להם את הרווח. איך זה עובד? זה נשען על שורה ארוכה של חיישנים ואלמנטים שמוטמעים באתר הבנייה ומבוסס בינה מלאכותית. כך שמנהל הפרויקט והיזמים מקבלים כל העת דיווחים שוטפים מהאתר עם המלצות פעולה שמבוססות על ניסיון של שנים רבות בבנייה. וכפי שאמרתי, חברת הבנייה הגדולה ביותר באמירויות מצאה לנכון להשתמש בטכנולוגיה הזאת".
למה בעצם בחרתם להתמקד דווקא בהשקעות בהייטק?
"כי אנחנו לא מסתפקים רק בתשואות הכספיות שמניבות ההשקעות למשקיעים שלנו. חשוב לנו גם לתרום לעולם. אנחנו מחפשים להשקיע בחברות שנותנות ערך מוסף מעבר לתמורה הכספית. כמובן שבראש ובראשונה חשובה שורת הרווח אך לא בכל מחיר. לא נשקיע ביצרניות נשק ולא בחברות גיימינג. עוד שבוע נקרא בפרשת השבוע "לעבדה ולשמרה". הקב"ה ברא את העולם הזה לתועלת ולכן אנחנו משקיעים בחברות שמפתחות טכנולוגיות ופתרונות לטובת האנושות".
