הצעת החוק מסדירה הארכת תקופות ודחיית מועדים לעניין הליכי תכנון ובנייה, אכיפת דיני תכנון ובנייה ואכיפה במקרקעי ציבור. “הצורך בהסדר ייחודי בתחומים אלה”, הסביר יו”ר הוועדה ח”כ יעקב אשר, “נובע מהמתח בין החשיבות הרבה בקידום הליכי התכנון והבנייה ושמירת הרצף התפקודי במוסדות התכנון על מנת שלא להעמיק את משבר הנדל”ן בכלל, ובשוק הדיור בפרט, לבין ההבנה כי תקופת המלחמה מקשה על עמידה בזמנים שנקבעו בחוק. דחיית המועדים מקפיאה למעשה את תחום הנדל”ן, וככל שהדחייה יותר ארוכה כך ההשלכות מתעצמות. מצד שני, המלחמה שנכפתה עלינו מאלצת להתחשב באזרחים ובזכויותיהם”.
על פי הצעת היו”ר ח”כ אשר, נוסף הסדר שנועד להתמודד עם תופעה של ועדות מקומיות מסוימות שנמנעות מלקבל החלטות בתקופה הזו, מסיבות הקשורות למלחמה או לתקופת הבחירות או מסיבות אחרות, ובכך עלולות לפגוע בהתקדמות הליכי הבניה. החוק קובע שבמצב כזה יופעל מנגנון שיאפשר לוועדת הערר לדון בבקשות להיתר במקום הוועדה המקומית, ורשות הרישוי הארצית תבוא בנעלי רשות הרישוי המקומית לצורך הוצאת ההיתר. לבקשת השלטון המקומי, נקבעה אפשרות ערר על החלטותיהם של גופים אלה.
בסוגיית הארכת המועדים נקבע בהצעת החוק כי במקרים מסוימים המנויים בתוספות לחוק, שבהם מדובר בעיקר בפעולה של אדם מול מוסד התכנון או רשות ציבורית אחרת, יוארכו התקופות הקבועות בנוגע לתחום התכנון והבנייה בשלושה שבועות – מתחילת המלחמה עד סוף ה-31 באוקטובר. ההנחה היא, שבתקופה זו היה קושי ניכר לאזרחים לפעול ולממש את זכויותיהם. לשר הפנים נתונה הסמכות, באישור ועדת הפנים, להאריך את התקופות שבהן יוקפאו הליכי התכנון והבניה, אם יראה שנסיבות המצב הבטחוני מצדיקות זאת.
כיוון שבפועל, התקופה שבה מוצע להקפיא את הליכי התכנון במקרים מסויימים כבר הסתיימה בסוף אוקטובר, מוצע הסדר משלים לגבי פעולות שבוצעו לפני תחילתו של החוק הזה, כשלא היתה הקפאה של המועדים. מוצע, שאם התקבלה החלטה בתקופה שעד תחילת החוק, ולפי החוק היה צריך להקפיא את התקופה ולחכות עוד שלושה שבועות, אזי ההחלטה שהתקבלה תתבטל ויהיה צורך לדון בעניין מחדש לאחר תום ההקפאה.
בכל הנוגע לאכיפה לפי חוקי הבנייה וחוקים אחרים העוסקים באכיפה לגבי מקרקעי ציבור נקבע כי יוארכו התקופות למתן החלטה מינהלית לפי חוקים אלה בשלושה חודשים. זאת הן בשל הפגיעה הקשה שחוו חלק מעובדי יחידות האכיפה במלחמה, הן בשל התגייסותם של רבים מעובדים אלה למילואים ולמשימות לאומיות חיוניות והן בשל הצורך להתחשב במצב הכללי השורר במדינה. במהלך הדיון בוועדה הבהירו גופי האכיפה שבתקופה הקרובה לא יפעילו את סמכויות האכיפה אלא אם כן מדובר בנסיבות דחופות וחשובות המצדיקות זאת, ולפי סדרי עדיפויות שנקבעו.
יו”ר הוועדה ח”כ אשר פירט את עבודת ועדת הפנים בחוק והחלטתה על מספר שינויים משמעותיים ביחס להצעת החוק שהגישה הממשלה: הצעת החוק הממשלתית לא ערכה הבחנה לעניין הארכת התקופות בין היישובים שפונו או נפגעו לבין שאר המדינה. מכיוון שברור שביישובים אלה קיים קושי משמעותי בעמידה בזמנים ביקשה הוועדה להאריך את התקופה בפרק זמן נוסף, עד סוף נובמבר, בשלב זה. גם כאן, יוכל השר, באישור הוועדה, לתת ארכות נוספות אם יהיה בכך צורך.
בהצעת החוק הממשלתית אמנם ניתנה הארכה של שלושה שבועות להגשת התנגדויות והשגות, יחד עם זאת, הובהר כי ייתכנו מקרים שבהם הארכה זו אינה מספקת ויש צורך בהארכה נוספת מסיבות שקשורות למצב הביטחוני, כגון שירות במילואים, בן משפחה שנפגע, לפועלים בשירותי הביטחון וההצלה ועוד. לכן, הוועדה ביקשה להוסיף הסדר ייחודי המאפשר ליושב ראש מוסד תכנון להאריך את התקופות והמועדים אף מעבר לתקופה של שלושה שבועות אם יש לכך הצדקה.
בנוגע לאכיפת דיני תכנון ובנייה הוחלט כי לגבי בית מגורים תתקצר תקופת ההארכה. משמעות קיצור התקופה היא שככל שיחידות האכיפה לא נתנו החלטה מינהלית עד לחלוף התקופה שהוארכה, הן לא יוכלו לבצע אכיפה מינהלית לגבי אותו בית מגורים. כמו כן, נוסף הסדר מיוחד שבו מי שיקבל התראה לפני הטלת קנס מינהלי יוכל לפעול להשבת המצב לקדמותו ולהימנע מהקנס בפרק זמן ארוך יותר מזה הקבוע כיום בחוק. ביחס לאוכלוסיות של משרתי מילואים, משרתים בכוחות החירום וההצלה, משפחות שבהן מישהו נפגע במלחמה, תושבי יישובים שפונו ועוד נקבעה תקופה ארוכה יותר.
עוד הוחלט לכלול בהצעת החוק הסדרים המאריכים את תוקפן של תכניות שהיו אמורות לפקוע וכן להארכת הסמכתן של וועדות עצמאיות לתכנון ובניה שהסמכתן הייתה אמורה לפקוע בתקופה הנוכחית.
