במסגרת חוק הביטוח הלאומי, בכל 3 שנים אקטואר הארגון צריך להציג דוח ובו תחזית והצפי לתשלומים וקצבאות לתושבי ישראל בהתאם לחוק והיכולת לעמוד בהתחייבויות ובזכויות הניתנות על פי חוק.
הדוח שיצא בימים אלה מותאם לסוף שנת 2022 ולבקשת שר העבודה, יואב בן צור יש לעדכן את הדו"ח ולהכניס בו את הפרמטרים המשתנים בעקבות המלחמה כדי לקבל תמונה מדוייקת יותר ומותאמת למציאות העכשווית.
עם זאת, על פי הדו"ח הקיים שמבוסס על התפלגות ההכנסות מעבודה, הגידול הריאלי בשכר, שיעור משלמי דמי ביטוח, תחזית שיעורי הריבית שהביטוח הלאומי מקבל על השקעות המדינה באג"ח ותחזיות בנק ישראל על שיעורי אבטלה
נמצא כי משנת 2023 – התשלומים צפויים להיות גבוהים מהתקבולים וחלק מהתשלום יילקח מהקרן.
משנת 2030 – הביטוח הלאומי צפוי להיאלץ לבצע פדיון מוקדם של חלק מהקרן ולהשתמש בסכומים אלה, הנאמדים על מיליארדי ₪, כדי להשלים את מלוא התחייבויותיו לתשלום.
בשנת 2036 – הקרן צפויה להתרוקן וללא מימון נוסף או החזרת הכספים שנלקחו לאוצר המדינה – הביטוח הלאומי לא יהיה מסוגל לשלם את מלוא התחייבויותיו, על פי
החוק – לתושבי ישראל.
על פי התחזית, בשנת 2023 הביטוח הלאומי ישלם קצבאות בסך כולל של כ-118 מיליארד ₪ וביניהם: קצבאות נכות, קצבאות נכות עבודה, קצבאות לידה, אבטלה, אזרח ותיק, קבורה, שארים ועוד, ויתרת הקרן בסוף שנה זו תהיה כ-245 מיליארד ₪. יוצא שרמת הכיסוי הכוללת לשנת 2023 תעמוד על 2.09.
כאמור, התחזית לא כללה את הוצאות המלחמה שמתחלקות ל-2 תחומים עיקריים. האחד, תשלום קצבאות שהן "ביטוחיות" ואזרחים מבוטחים בהם מעצם היותם משלמים ביטוח לאומי באופן שוטף. החלק השני הוא תשלום במסגרת החלטות ממשלה, וסיוע שאוצר המדינה צריך לשפות את הביטוח הלאומי ולהחזיר את הכספים המשולמים.
כזכור, עוד בטרם משבר הקורונה, הביטוח הלאומי העלה את הסוגייה הזו בפני הציבור והממשלה וביקש לדון בנושא ולהבטיח את המשך זכויותיו של הציבור לאורך השנים. בנוסף, הביטוח הלאומי ביקש לבחון את הריבית שמשתנה באופן חד צדדי על ידי האוצר ולוודא את מיקסום הרווחים לטובת הציבור ללא שינוי חד צדדי. כמו כן, ביקש החזר על מאות מיליארדי שקלים שנלקחו באופן שוטף מתשלום האזרחים עבור ביטוח עתידי לכיסוי גירעונות וללא מתן דין וחשבון ואישור הנדרש על פי חוק מהביטוח הלאומי על השקעות הכספים הללו ונכתב על כך רבות גם בדוח מבקר המדינה בשנת 2015.
על פי תחזית האקטואר הקודמת, יתרת הקרן הייתה צפויה להתאפס בשנת 2044 והוקדמה בדו"ח זה לשנת 2036 מסיבות שונות וביניהם: העברת רפורמות הכרחיות בקצבאות הנכות והסיעוד, גידול האוכלוסייה ואורך החיים הגבוה במדינת ישראל בהשוואה למדינות ה-OECD.
על פי הדו"ח, משבר הקורונה גרם לכך שהיה קיטון בהכנסות הביטוח הלאומי הן מהציבור והן מהאוצר וכן קיטון בהשקעות הביטוח הלאומי באג"חים ובהתאמה קיטון בתקבולי הריבית.
במקביל, עברו שינויי חקיקה נוספים שהשפיעו על המצב האקטוארי של הביטוח הלאומי כגון: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי במצב של פשיטות רגל, העלאת גיל הפרישה לנשים בהתאם לחוק התייעלות כלכלית בשנת 2021, כניסה לתוקף של הסדרת השיבוב בפיצויי תאונות דרכים בהם חברות הביטוח מעבירות סכום קבוע על החזרי פיצויים המשולמים לציבור מהביטוח הלאומי, הרפורמה בנכות שעברה לאחר שנים ללא שינוי בגמלה וכן הרפורמה בסיעוד שאיגדה את המענים בביטוח הלאומי ולא פוזרה בין גופים שונים, הקדימה סיוע במצבים סיעודיים קלים כדי למנוע הדרדרות והביאה למימוש ומתן זכויות שלא היו קיימות בעבר.
יש לציין, על פי דוח האקטואר יחס התלות של האוכלוסיה המבוגרת צפוי לגדול מ-25.5% בשנת 2023 ל-32.6% בשנת 2065 שיהיו זקוקות לקצבאות זיקנה וסיעוד המשולמת לאדם שנזקק לעזרה בפעולות היום-יום (רחצה, אכילה וכו') ומותנית במבחן הכנסה. כלומר, מקבלי קצבת סיעוד הם אנשים סיעודיים שההכנסה שלהם היא מתחת לרף הקבוע בחוק.
כפי שצוין, דוח האקטואר הוצג השבוע לשר העבודה ולועדת הכספים של מועצת הביטוח הלאומי שביקשו להוסיף נתונים נוספים ועדכניים לדוח לטובת שיקוף המציאות העכשווית של יכולת התשלומים לציבור מהביטוח הלאומי.
בנוסף, שר העבודה, יואב בן צור ביקש להקים ועדה משותפת בין הביטוח הלאומי למשרד האוצר בה ידונו על הנושא ויעלו פתרונות כדי להבטיח את המשך עצמאות הביטוח הלאומי והבטחת המשך התשלומים לתושבי ישראל ששילמו ביטוח כל חייהם. בין הפתרונות שעלו בעבר לשיפור המצב האקטוארי הוא הצמדה מידתית והוגנת של גיל הפרישה לתוחלת החיים, השתתפות הממשלה לבעלי פטור והנחות מתשלום ביטוח לאומי, החזרת הכספים שנלקחו מהביטוח הלאומי לאוצר המדינה, העלאת מידתית של דמי הביטוח רק במצבים של גירעון מצטבר ושמירת עודפי הביטוח הלאומי ללא העברתם לאוצר ועוד.
שר העבודה, יואב בן צור: "עצמאות הביטוח הלאומי והמשך התשלומים לתושבי ישראל הם דבר הכרחי בחברה ערכית ומתוקנת. הציבור בישראל שילם כל חייו ביטוח לאומי והוא רוצה ללכת לישון בידיעה שאם חלילה משהו קורה – הביטוח הלאומי יהיה שם עבורו וישלם לו את כל הזכויות שצבר לאורך השנים. הנחתי את כל הגורמים הרלוונטיים לשבת יחד ולנסות להגיע לפתרונות ראויים וזאת במקביל לאמירה הברורה שקיזוז קצבאות לא יהיה תחת המשמרת שלי. אנשים סיעודיים, אזרחים ותיקים, אנשים עם מוגבלות, מובטלים וכיוב' לא יפגעו. לאורך השנים עברו רפורמות בחקיקה, מועברים מיליארדי ₪ כל שנה – וזהו נושא חברתי, כלכלי וערכי שיש לתת עליו את הדעת כדי להבטיח את המשך קיומו".
מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, צביקה כהן: "הביטוח הלאומי הוא גוף שורשי וחברתי שהוקם עוד בימי גולדה מאיר כדי להבטיח שכל אדם שזקוק לסיוע לא יהיה תלוי ברחמי הזולת אלא תוענק לו עזרה בזכות מלאה. הרוח והמדיניות הזו היא חוק במדינת ישראל וטוב שכך. משבר הקורונה והמלחמה הקשה בה אנו נמצאים רק מחדדת את הצורך בארגון כמו הביטוח הלאומי שנותן מענה לנפגעי האיבה, למובטלים, לאזרחים ותיקים, לסיעודיים, למקבלי הבטחת הכנסה ועוד. במציאות בה המצב הכלכלי והבטחוני משתנה באופן תדיר, אזרחי ישראל צריכים לחיות בידיעה שיש גוף סוציאלי שנמצא שם עבורם והם שילמו כדי להבטיח זאת. מצבו האקטוארי של הביטוח הלאומי הוא נושא שצריך להיות שקוף לציבור ולמקבלי ההחלטות כדי לוודא שתושבי ישראל מבוטחים עוד שנים רבות קדימה".
יש להוריד את המליארדים שמשולמים למשפחות מחבלים