המציאות שנוצרה אינה פשוטה. מצד אחד, המדינה מעוניינת להחזיר את המשק לפעילות כדי לשמור על יציבות כלכלית; מצד שני, משפחות רבות עדיין מתמודדות עם אזעקות, ילדים בבית וחוסר ודאות.
האם חייבים להגיע לעבודה?
על פי ההנחיות המעודכנות של פיקוד העורף, ניתן לפתוח מקומות עבודה רק בתנאי אחד מרכזי: במקום העבודה חייב להיות מרחב מוגן תקני שניתן להגיע אליו בזמן ההתגוננות שנקבע לאזור.
אם מקום העבודה עומד בדרישות המיגון הללו והמעסיק דורש מהעובד להגיע נקודת המוצא והציפייה היא שהעובד צריך להתייצב לעבודה.
עם זאת, בתקופות חירום מצופה מהמעסיקים לנהוג ברגישות ובגמישות, במיוחד כאשר מדובר בעובדים שמתקשים להגיע בשל נסיבות משפחתיות או ביטחוניות.
האם חשש אישי מספיק כדי לא להגיע לעבודה?
עובדים החוששים לצאת מהבית בתקופה שבה עדיין נשמעות אזעקות ומטחי טילים. חשש בלבד אינו נחשב עילה חוקית להיעדרות כאשר מקום העבודה עומד בכללי המיגון שנקבעו.
במקרים רבים ניתן להגיע להבנות עם המעסיק, כמו:
• עבודה מהבית
• חופשה בהסכמה
• יציאה לחל"ת זמני
בתי הדין לעבודה מצפים ממעסיקים בתקופת חירום לגלות הבנה ולבחון פתרונות אפשריים לפני נקיטת צעדים משמעתיים.
ומה קורה כאשר הילדים בבית ועדיין לא חזרו למסגרות הלימודים?
מערכת החינוך עדיין סגורה ברוב מהמקומות אבל מקום העבודה מצפה שנגיע.
במצב כזה קובע החוק כי הורים לילדים עד גיל 14 יכולים להיעדר מהעבודה לצורך השגחה על ילדיהם, בתנאי שאין פתרון אחר. במצב כזה העובד מוגן מפני פיטורים.
אם מדובר בילד עם צרכים מיוחדים ההגנה מפני פיטורים יכולה להימשך עד גיל 21. עם זאת, חשוב לדעת כי סוגיית תשלום השכר עבור ימים אלו עדיין לא ברור.
האם המעסיק יכול לחייב עבודה מהבית?
במקומות עבודה שבהם ניתן לבצע את העבודה מרחוק, מעסיקים רבים מבקשים מהעובדים לעבוד מהבית.
באופן כללי, אם סוג העבודה מאפשר מצופה מהעובד לשיתוף פעולה. יחד עם זאת, גם כאן ההסדרים משתנים בין מקום עבודה אחד לאחר ולעיתים נדרשת הסכמה בין הצדדים.
האם ניתן להוציא עובדים לחל"ת?
סוגיית החל"ת (חופשה ללא תשלום) עלתה שוב בתקופת המלחמה. לפי הכללים שנקבעו עד כה, מעסיק אינו יכול להוציא עובד לחל"ת ללא הסכמתו.
עם זאת, הממשלה בוחנת מתווה מיוחד לתקופת המלחמה, שבמסגרתו ניתן יהיה לאפשר חל"ת בתנאים מסוימים ואף לקבל דמי אבטלה במקרים מסוימים.
נבחנת האפשרות לקיצור ימי החל"ת לקבלת פיצויים.
האם ניתן לפטר עובד בגלל המצב הביטחוני?
במצב שבו עובד אינו מגיע לעבודה בשל הנחיות פיקוד העורף, או משום שמקום העבודה אינו ממוגן כנדרש החוק מעניק לעובד הגנה מפני פיטורים.
מומלץ לעובדים לשמור על תקשורת פתוחה ולדבר עם המעסיק ולנסות להגיע להסכמות, כדי למנוע מחלוקות מיותרות.
האתגר של המשק בתקופת מלחמה
החזרה ההדרגתית לעבודה נועדה לשמור על פעילות כלכלית ולהבטיח רציפות תפקודית של המשק גם בתקופת מלחמה. מצד שני, משפחות רבות עדיין מתמודדות עם מציאות מורכבת: אזעקות, ילדים בבית וחשש מתמשך.
ועדי עובדים הדגישו כי יש צורך בפתרון רחב יותר עבור הורים עובדים, במיוחד כאשר מערכת החינוך עדיין אינה פועלת במלואה.
במקביל, בממשלה עובדים על מתווה פיצויים למשק, שיסדיר בין היתר את סוגיית השכר לעובדים שנעדרו בשל הנחיות הביטחון.
המציאות המורכבת שנוצרה מחייבת גמישות מצד כל הגורמים המדינה, המעסיקים והעובדים בכדי לשמור גם על הביטחון וגם על הפרנסה, ומומלץ לדבר עם המעסיק ולהגיע לפתרון המקובל על כל הצדדים.
בעקבות המלחמה עם איראן: מתווה ההקלות של בנק ישראל והבנקים
על רקע מצב החירום שהביא לאתגרים ביטחוניים וגם כלכליים, גיבש בנק ישראל מתווה הקלות מיוחד, שאומץ כמינימום הקלות על ידי הבנקים בישראל. מטרת התוכנית היא להעניק למשקי הבית ולעסקים שנפגעו מהלחימה הקלה תזרימית מידית ולאפשר להם להתמודד עם התקופה המאתגרת ללא עומס כלכלי נוסף.
מתווה הסיוע: גשר כלכלי לשעת חירום
המתווה שפורסם נועד לסייע בעיקר לאוכלוסיות שנפגעו ישירות מהלחימה (המעגל הראשון), תושבים שבתיהם נפגעו, מפונים, חיילי מילואים ובעלי עסקים קטנים שחוו ירידה משמעותית בהכנסות.
מדובר במתווה מינימום אחיד שכל הבנקים מחויבים ליישם, כאשר כל בנק רשאי להרחיב את ההטבות ללקוחותיו מעבר לכך.
הקלות לנפגעי ירי טילים למפונים לחיילי מילואים ולעסקים קטנים ובינוניים:
- דחיית תשלומי הלוואות
- הקפאת תשלומי משכנתה
- פטור מעמלות בנקאיות מסוימות
- תנאים משופרים באשראי בריביות
ההקלות נועדו לאפשר לחיילי המילואים להתמקד במשימתם הביטחונית מבלי לחשוש מהשלכות כלכליות כבדות על משפחתם ולמפונים או נפגעים להתמודד עם המצב. צעדים אלו נועדו למנוע קריסה של עסקים קטנים ולהבטיח את המשך הפעילות הכלכלית במשק גם בתקופת המלחמה.
את פרטי ההטבות ניתן לראות באתרי הבנקים או בנק ישראל.
כל בנק מוסיף הטבות משלו
לצד המתווה האחיד של בנק ישראל, הבנקים בישראל פרסמו גם תכניות סיוע נוספות ללקוחותיהם (גם למעגל השני).
כך למשל, חלק מהבנקים הודיעו על פטור זמני מעמלות עו"ש, הרחבת מסגרות האשראי ומתן הלוואות מיוחדות בתנאים מועדפים עבור לקוחות שנפגעו מהלחימה, הארכת תוקף אישור עקרוני למשכנתא.
ניתן לפנות לסניף או למוקד השירות של הבנק כדי לבדוק את זכאות להטבות במסגרת המתווה.
ניתן לראות באתרי הבנקים את ההטבות שהבנק נותן.
התאמות רגולטוריות למצב החירום
מלבד ההקלות לציבור, פרסם בנק ישראל גם הוראות מיוחדות למערכת הבנקאית שנועדו לאפשר גמישות גדולה יותר בתקופת החירום.
מדובר בהתאמות רגולטוריות זמניות שמטרתן לאפשר לבנקים להעניק הקלות ללקוחות מבלי לפגוע ביציבות המערכת הבנקאית. בין היתר נקבעו הקלות בניהול האשראי ובאופן הדיווח על פיגורים בתשלומים בתקופת החירום.
האתגר הכלכלי של המשק
הערכות שהמלחמה מול איראן עשויה להשפיע בטווח הקצר על הפעילות הכלכלית בישראל. עם זאת, יש גם הערכות כי המשק הישראלי צפוי להתאושש במהירות יחסית לאחר תקופה של האטה.
המתווה החדש משקף את ההבנה כי בעתות חירום ביטחוניות יש צורך גם במענה כלכלי רחב. כאשר אזרחים רבים נקראים לשירות מילואים או נאלצים להתמודד עם פגיעה בביתם או בפרנסתם, המדינה והמערכת הפיננסית נדרשות לספק להם רשת ביטחון. לתת המשכיות עסקית למשק, וגם לתת לעובדים ביטחון במקום העבודה.
***
אין באמור לעיל משום המלצה להשקעה מסוימת, לדרך השקעה, ללקיחת אשראי או לביצוע פעולה כלשהי. המידע המובא בכתבה הינו כללי בלבד ואינו מתחשב בנתונים האישיים, בצרכים, ביכולת הכלכלית או במטרות של כל אדם. לפני כל קבלת החלטה פיננסית או השקעתית – יש לבחון את הדברים לעומק, ולפנות לגורם מקצועי מוסמך. בענייני השקעות יש להיוועץ בבעל רישיון כחוק בלבד.
לתגובות והערות: [email protected] דניאל הינו סופר שותף בכתיבת הספר Smarter Israeli Banking,
מרצה, חבר באיגוד המאמנים לכלכלת המשפחה, ובארגון מסילה לכלכלה נבונה.
