בני ברק ראתה השבוע את הלוויה הגדולה ביותר בתולדותיה, מאות אלפים שבאו לחלוק כבוד למרן שר התורה הגאון רבי חיים קניבסקי זצוק"ל, להיות חלק מההיסטוריה, לספר לנכדים – אני הייתי בהלוויה של גדול הדור. לצד האבל הגדול, עם הסתלקותו של מרן זצוק"ל, תחושת האובדן של הדור, האובדן של עולם התורה, יש בהשתתפות בהלוויית גדול הדור גם התרגשות, התרגשות עצובה, התרגשות של כבוד התורה, של "כבוד עשו לו במותו".
מטבע היותה עיר התורה, בני ברק כבר ראתה הלוויות גדולות של גדולי הדורות הקודמים, אחת הבולטות שבהן היא של מרן הסטייפלר, רבי יעקב ישראל קניבסקי זצוק"ל, אביו של מרן הגר"ח זצוק"ל. עם פטירתו לפני כ-37 שנים, הוא היה לראשון הגדולים בבני ברק שזכה להלוויה בסדרי גודל של מאות אלפים. הסטייפלר נפטר בליל שבת, בכ"ג במנחם-אב ה'תשמ"ה, ובהלווייתו השתתפו כ-200 אלף איש, למעשה ההלוויה הגדולה ביום שמדינת ישראל ראתה עד אז.
קטע עיתון שנפוץ בימים האחרונים מספר במעט את סיפור ההלוויה ההיא. "בבני ברק נפטר הגאון ר' יעקב ישראל קנייבסקי, המכונה "הסטייפלר". השתתפו בהלוויה – שכמוה לא היתה בארץ – כ-150-200 אלף איש מכל הארץ וגם מחו"ל. גדולה תמיהתי כל כך שהטלוויזיה לא מצאה לנכון לדווח ולתאר את ההלוויה הגדולה שהיתה ארוע מרשים ביותר, הן מבחינה "חדשותית" והן מבחינה יהודית – ישראלית. מוזרים דרכי הטלוויזיה שלנו". כך לשון מכתב למערכת, מתוך עיתון מעריב, שפורסם אז. לא שמעניין אותנו עם התקשורת הכללית, אז או היום, סיקרה את גדולי ישראל, אבל היא מלמדת במעט על ניתוק ששרר במחוזותינו.

32 שנה מוקדם יותר ראתה העיר הלוויה לא קטנה בהרבה. אמנם במימדי היישוב היהודי בארץ של אותם ימים היא לא הגיעה למאות אלפים, אך בהחלט לעשות אלפים. החזון איש נפטר מהתקף לב בליל שבת, ט"ו בחשוון תשי"ד, אחר חצות. אולי זה יצלצל לכם מוכר מהימים האחרונים – השמועה על פטירתו התפרסמה ברחבי בני ברק ובחצר ביתו עמדו אלפי אנשים וקראו תהילים, בצהרי השבת נסגר חדרו של החזון איש בשל דוחק ההמון.
במסע ההלוויה, שנערך בצהרי יום ראשון, צעדו אחרי מיטתו עשרות אלפי אנשים, נשים וטף. מטעם עיריות בני ברק ורמת גן הוכרז על ביטול מלאכה בשעות ההלוויה. גם בפתח ישיבת הממשלה בבוקר יום ראשון הקדיש ראש הממשלה דאז, בן-גוריון, דברים לזכרו של הרב. "לפני שנגש לסדר היום, נקום לכבוד ה'חזון איש' זצ"ל שהסתלק מאיתנו, נסתלק אדם גדול ויהודי גדול אשר היה ללא ספק אחד הגדולים בהלכה, אשר לה הקדיש את כל חייו", אמר אז בן גוריון והמשתתפים קמו לדקת דומיה.

נוסעים קדימה בזמן 48 שנה, לפני 21 שנה, עת פטירת מרן הרב שך זצוק"ל. גם הוא נפטר קרוב לשבת, יחסית, בליל שישי ט"ז בחשוון תשס"ב, אך הלוויה נערכה עוד קודם השבת, ולמרות הזמן הקצר השתתפו בה יותר ממאה אלף איש, שהגיעו לעיר כבר החל משעות הלילה, גם מרחבי העולם. המשטרה מעריכה כי בהלוויה השתתפו כ-250 אלף איש.

משה ברגמן, נינו של הרב שך, מספר במאמר שפרסם בעבר, כי "מסע ההלוויה שהתקיים ביום שישי הכיל – לפי הערכות המשטרה – למעלה מחצי מיליון בני אדם. כשאל העיר בני ברק זרמו המונים מכל רחבי הארץ. ואף מארצות אירופה היו שהספיקו להתארגן ולהספיק את מסע ההלוויה, שהתקיים בסדר מופתי ומיוחד עד כמה שניתן, על אף הזמן הקצר. לכולם זכור כביש גהה שהפך לחניון אוטובוסים ענק. עובדה שלא תיאמן צריכה להיאמר, כי לאורך כל מסע ההלוויה, דהיינו מהיכל ישיבת פוניבז' ועד לבית החיים, לא נראו באופן מוגבר כלל שוטרי משטרת ישראל, כוחות המשטרה נכחו אך ורק במעגל ההיקפי".
"מראות מיוחדים של קידוש נצפו עם תום מסע ההלוויה כשאלפי תושבי העיר בני ברק קבלו לביתם לארח לשבת קודש אלפים שנתקע בעיר ולא הספיקו לשוב לביתם מחוץ לעיר", שחזר.
הלוויה קטנה יחסית הייתה אך לפני 5 שנים, בעת פטירת מרן ראש הישיבה הגאון רבי אהרן יהודה ליב שטינמן זצוק"ל, שנפטר בכ"ד בכסלו ה'תשע"ח, וביקש בצוואתו ביקש כי קבורתו תיערך תוך זמן קצר, עד שש שעות מפטירתו, וכי בהלווייתו לא יינשאו הספדים, וכי לא יצאו הודעות פומביות על הלווייתו. בהלוויה שעברה סמוך לביתו בבני ברק הספיקו להשתתף רק כמה מאות אלפים, רק מרן הגרון רבי גרשון אדלשטיין נשא דברי חיזוק, מקורבו הרב חזקיהו מישקובסקי הקריא את צוואתו, והוא נטמן כצוואתו תוך מספר שעות. עם זאת, נישאו הספדים במעמדים מיוחדים שנערכו בהמשך, בעקבות הוראת מרן רבי חיים קנייבסקי שפסק שצוואתו תקפה רק ביחס למשפחתו ולא לכלל הציבור שחייב בכבודו כגדול הדור.

"מאות אלפי בני אדם השתתפו במסע ההלוויה זאת ע"פ הוראתם המפורשת של מרנן ורבנן גדולי הדור שליט"א. מסע ההלוויה החל בשעה 12:00, אז הגיעה המיטה מבית החולים 'מעייני הישועה' לביתו ברחוב חזון איש 5. ע"פ הנחיית גורמי החירום וההצלה, המיטה לא הוצאה מן האמבולנס שהוקף ע"י טבעת משטרתית שמנעה כל ניסיון להתקרב אליו. הסיבה: רצון למנוע אסונות ופגיעות בנפש כפי שאירע בעבר רח"ל", תיארנו בידיעה שפורסמה ב'חדשות JDN'.
"משם המשיך המסע לעבר בית החיים בני ברק, שם בוצע טקס הטהרה, כאשר מיד לאחר מכן נטמן מרן סמוך לצידה של רעייתו. יצוין כי רק מספר מועט של תלמידים ומקורבים הורשו להשתתף במעמד הקבורה, גם זאת בהתאם לצוואתו. כמה עשרות עד מאות אוטובוסים גדושים בנוסעים נאלצו לשוב על עקבותיהם , זאת לאחר שההגעה שלהם לאזור גהה, שהפך לחניון אוטובוסים ענקי ונחסם לכלי רכב פרטיים, היתה לאחר סיום הקבורה", לשון הידיעה.
בני ברק גם לא תשכח את ההלוויה שהסתיימה באסון, של מרן פוסק הדור הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצוק"ל, שנערכה שנתיים קודם לכן, בה נהרגו 2 בני אדם. מרדכי גרבר ז"ל והבחור החתן יצחק סמט שנפטר ז"ל. זאת כאשר במהלך ההלוויה, כשהוצאה המיטה מהיכל הישיבה דרך גרם מדרגות שעליו הצטופף קהל גדול, נפלו רבים במורד המדרגות. כתוצאה מהדוחק הרב נפצעו כ-90 איש בדרגות פציעה שונות, מתוכם שלושה באורח אנוש – מתוכם כאמור 2 נפטרו. מרן זצוק"ל נפטר בליל הסדר, ט"ו בניסן ה'תשע"ה, וההלוויה מיד במוצאי שבת. השתתפו בה כמאה אלף איש.

מני גירא-שוורץ, מעדי הראייה לאסון, תיאר: "זו הייתה פשוט דרמה מטורפת מול העיניים, מחזה מזעזע ממש, וכמה שקשה לומר – גם די צפוי. כשזה המונים בהיקף כה גדול, ועם אירוע שיוצא לפועל בתוך שלוש שעות, כנראה אין דרך לשלוט בדברים".

לפני עשור, ממש בימים אלה, בכ' באדר ה'תשע"ב, נפטר מרן ה'ישועות משה' מויז'ניץ זצוק"ל. כמה עשרות אלפי איש הגיעו להשתתף במסע ההלוויה, ביניהם גם מרן רה"י רבי אהרון יהודה לייב שטיינמן זצוק"ל. קובי נחשוני, שסיקר את המעמד, תיאר אז: "חלק ניכר מהמשתתפים בכו בקול, והדמעות נשפכו בדרך אל חלקת הקבר. על-פי מנהג ויז'ניץ לא הושמעו הספדים כלל. בהוראת רב העיר, רבי משה יהודה לייב לנדא, נסגרו החנויות ובתי המלאכה בעיר עד השעה 16:00. הרבנים הפוסקים בחסידות קבעו כי על כולם לקרוע "קריעה" בשל פטירת האדמו"ר".





















ה' ירחם איזה כותרת עיר התורה וההלויות . רק שמחות בעזרת ה'
תשנו מהר את הכותרת
התשגעתם ?
שמתם תמונה של הלויה אקראית בחצר 'ביהמ"ד תולדות אהרן' וכתבתם שזה מהאסון הלווית הרב וואזנר שהיה בבני ברק
תשנו מהר את כל מה שנודף מהכתבה הטפשית הזאת
גם אני נבהלתי מהכותרת
ד' ישמור!
עיר התורה והשמחות
תודה ששינו את הכותרת!👏
תודה רבה על שינוי הכותרת
כה לחי לאתר שמקשיב לציבור
איזה מספרים לא נכונים…
בהלווית הרב שך השתתפו למעלה מ400,000
בהלווית הרב שטיינמן כחצי מיליון
ובהלווית הישועות משה למעלה מ100,000