שִׁירָה חֲדָשָׁה • היפ הופ ורוק חרדי? "חזרתי למוזיקה בהוראת הרב שלי"

יאיר אלייצור בראיון: מה הקשר בין אבטיח למשיח?

שלושים יום קודם החג, ליל שושן פורים.

שעות ספורות לפני ששמחת היום השתנתה לאווירת תפילה דאגה עם הגעת הבשורות המרות מרחוב רשב"ם, עד לאבל הכבד שירד על העולם היהודי כולו עם הסתלקות מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל, רקדו יחדיו עשרות רבות של בחורי ישיבות בטשולנטיה מפורסמת בשכונת גבעת שאול בירושלים.

"ויאללה
תביא כבר תמשיח
ה' אני לא מצליח
ואין לי שום מושג
בא תביא כבר תמשיח
נפרוס לו תשטיח
נאכל גם אבטיח יהיה לנו יום חג".

אם אתם לא מכירים את המילים ששרו אותם בחורים לאורך שעות ארוכות, כנראה שעדיין לא נחשפתם לתופעה הכי מרתקת במוזיקה היהודית החדשה. הכירו את יאיר אלייצור.

בתור נער שגדל למשפחה דתית-לאומית, החל לבצע שירי ראפ, עד אשר התרחק לחלוטין – ואז חזר בתשובה היישר לחסידות ברסלב, בקהילה של הרב שלום ארוש. בשיחה לפרוייקט החג של 'חדשות JDN' מספר אלייצור: "הייתי עושה מוזיקה בצעירותי, והייתי ממש מפורסם בסצנת הראפ וההיפ הופ".

"אחרי שחזרתי בתשובה, ועזבתי את עולם המוזיקה, פגש אותי דמות מוכרת בעולמות אלו והציע לי לחזור ליצור חומרים מקוריים, תוך שהוא מציע לממן אותי. תחילה סירבתי, אך הרב שלום ארוש הורה לי לשוב ליצור מוזיקת ראפ והיפ הופ. ניסיתי להתנגד, אך הרב ממש חייב אותי והסביר כי זה מה שאני צריך לעשות בעולם הזה, לקרב יהודים באמצעות המוזיקה".

בימוי צילום ועריכה: יוסף בראומן

ואכן, בכל השירים של אלייצור, שבחלקם מילים שלא מתאימות להוויה החרדית, ישנם מסרים על אהבת חינם, דיבור ישיר עם הקדוש ברוך הוא כבן המתרפק בפני אביו כנהוג בחסידות ברסלב, תפילה למשיח, רצון להיות צדיק, וכו'.

את הקטעים בשיריו, בהם הוא יכול לדבר על תופעות מחייו הקודמים לפני שחזר בתשובה והתקרב לקהילתו של הגר"ש ארוש, הוא מסביר כך: "אני שר על מה שעובר עלי", העובדה שהשירים שלו כה פופולאריים, מגיעים למאות אלפי צפיות והאזנות ומוכרים גם בקרב בחורי ישיבות, הוא מסביר בפשטות: "כנראה מה שעובר עלי, עובר בצורה כזאת או אחרת על כולם".

"אין לי סגנון מוזיקאלי מיוחד. אני לא מתמקד דווקא בראפ או היפ הופ. אלו לחנים שה' נותן לי ואין לי דרך להסביר אותם". עם זאת, לדבריו, השירים שלו הם לא על החיים הקודמים – אלא דווקא על ההתמודדויות שיש לו בחיים החדשים. "קשה לי, אני מתמודד, ואני שר על זה. על הרצון להיות צדיק ולא ליפול חלילה".

תוך כדי השיחה, כאשר מספרי הצפיות בשירים של אלייצור ברשתות השונות ובשירותי הזרמת הסטרימינג עולה לדיון, הוא מופתע לשמוע את המספרים הגבוהים, בחלקם נושקים למספר מיליון, המעידים על הפופולאריות הרבה של המוזיקה שהוא מייצר.

"לא התחלתי לייצר את המוזיקה מחדש מתוך מחשבה שזה יתפוס, חזרתי למוזיקה כי הרב אמר לי. בהתחלה השמעתי את השירים שלי לחברים, אחד מהם תפס יוזמה והתחיל לעלות אותם ליוטיוב, ספוטיפיי וכו', ומשם זה תפס. מאוד הופתעתי שהצלחתי ככה ואני שמח מאוד שאני זוכה לחזק אנשים, וה' יעזור שאני יוכל להמשיך בזה".

לפני מעט יותר משנה, החל אלייצור להופיע. לצאת מהדמות ששומעים ברכב בעת נסיעה או בבית, ולפתוח בסבבי הופעות – שגם הם זכו להצלחה אדירה שהפתיעו אפילו את יאיר אלייצור עצמו. לא רק בגלל מספר המשתתפים, אלא גם ובעיקר בגלל אופי המגיעים להופעות. המוני בחורי ישיבות, מכל הגוונים בציבור החרדי, שמגיעים וניכר עליהם כי הם מכירים היטיב את השירים של אלייצור.

"לא חשבתי שזה מה שיקרה", משתף אותנו יאיר בתחושות שלו אחרי הצלחת המופע הראשון. "ראיתי את זה מתחיל לקרות, והמשכנו". מדובר אכן במחזה מדהים. בחורים רבים עומדים ושרים מילים כמו: "אני רוצה להיות צדיק אחי יסוד עולם, רבנו רבנו תראה לי. אמרת שת'ה יכול לעשות אותי כמוך אז, רבנו בוא תעשה אותי כמוך ממש ובלי ייסורים אני רוצה להיות צדיק תמיד עד מאה עשרים. אני ממשיך להתפלל וממשיך לחכות פה, נשאר בירושלים לא חוזר לרחובות".

קרדיטים: בימוי צילום ועריכה: יוסף בראומן. תסריט: יאיר אלייצור

עניין אותנו לשמוע על המילים בשירים שלו. מילים מקוריות כמובן, לא עוד שירים מבוססי פסוקים שלעיתים הקשר בין פירוש המילות לבין העובדה שעשו מהם שיר אינו ברור כלל. אך אצל אלייצור, לפעמים ישנם קטעים מובנים פחות.

כך לדוגמה בשיר "אבטיח", שמדבר בכלל על ביאת המשיח, אך אחד מהחרוזים הוא "תביא כבר ת'משיח, נפרוס לו ת'שטיח, נאכל גם אבטיח, יהיה לנו יום חג". וכאן עולה השאלה: מה הקשר אבטיח למשיח? אלייצור מצידו, לא מבין את השאלה בכלל. "אני רוצה להעביר מסר וצורה של דיבור לה' מקרוב, אז אני משלב גם קצת הומור. הרב ארוש אמר שכדי להביא את הגאולה צריכים להתפלל למשיח שרוצים אהבת חינם, ועל זה אני שר".

יש משהו בשירים של אלייצור שמצביעים על ניתוק מסוים מהוויות העולם וחיבור פנימי לעולם רוחני, כפי שמשתקף בספריו של מורו ורבו, הגר"ש ארוש שליט"א מחשובי משפיעי חסידות ברסלב. קשר ישיר אל הקב"ה תוך שימוש במילים אישיות, תיאור המצב וההתמודדות עם שמות פרטיים וסיפורים על בני משפחה; "סבתא סליחה, את נתת לי המון אבל זה קשה לי מידיי, אני לא חוזר לשכונה"; "אח של דוד תבדוק לבד אתה מאושר? תמשיך לחיות כמו עד עכשיו כי זה מותר אבל אם הרגשת שחסר לך אולי תבדוק כי יש מקום יותר מתוק הוא לא רחוק. עבדו עליך אח של דוד יש מקום יותר וורוד", ועוד שלל דוגמאות בשירים שלו.

מעבר לזה, מדגיש אלייצור נקודה נוספת: "אני משתדל בשכל שיר תהיה תפילה, אני רוצה שאנשים ישמעו את השירים שלי, ישירו אותם ויתפללו ביחד. 'אני רוצה להיות צדיק יסוד עולם', שיתפללו כל היהודים שהם רוצים להיות צדיקים, רוצים אהבת חינם ורוצים את המשיח, ומשמיים ירחמו עלינו וישמעו את התפילות שלנו".

"אנשים צריכים לדעת שבסוף, העיקר והתכלית זה לחזור בתשובה כל אחד מהמקום שהוא נמצא בו עכשיו. כל אחד צריך להתרומם מהמצב הנוכחי שלו ולבקש מה' שיציל אותו. אנחנו צריכים לדעת בכל חסרון שיש לנו שה' מנסה אותנו ומצפה מאיתנו שלא נשלים עם החסרון שיש לנו אלא נבקש ונתפלל שנזכה להשתנות".

"צריכים לבקש על זה כל יום, להתפלל ולמחות על החיסרון שיש לנו, כל יום לבקש על זה. אני מקווה שהמוזיקה שלי תביא אנשים להתפלל על זה, 'אני רוצה להיות צדיק יסוד עולם', שאנשים לא ישלימו עם המצב שלהם", הוא מסכם את השליחות המוזיקאלית שקיבל ממורו ורבו הגר"ש ארוש.

כאשר מבינים את הכוונה מאחורי השירים הישירים של אלייצור, ניגשים להאזין אליהם שוב בצורה אחרת. לפתע מבינים כי לא מדובר באוסף סיסמאות, אלא בשיר העשוי מעשה חושב של תפילה ישיבה בסגנון של התבודדות ברסלבאית. אולי את מה שהבנתי רק אחרי השיחה עם אלייצור, הבינו הבחורים הרוקדים בהופעות שלו הרבה לפני – ובעצם זה מה שהם עושים: מתבודדים יחדיו, בשירה משותפת.

השינוי הישראלי של המוזיקה החסידית

במהלך המסע המוזיקאלי שלנו, שמענו הרבה על תופעת ייבוא הסגנונות המוזיקאליים השונים אל תוך מה שמכונה 'המוזיקה החסידית'. דעות רבות נאמרו לכאן ולשם, אך מהשינוי העיקרי שהתרחש גם בקרב הציבור החרדי המאזין למוזיקה והן בתוך עולם השירה היהודי, התעלמו כולם.

אנחנו מתכוונים לתופעת הישראליזציה של המוזיקה החסידית. זה התחיל בשוליים, עם ביצועים של זמרי חתונות, בעיקר בארה"ב, לשירי חופה של זמרים ישראלים שונים – אך משם התפשט וחדר ללב המיינסטרים החרדי.

בחתונות שגרתיות של בחורי ישיבות, ממיטב הקהילות החרדיות, יבצעו את 'אמן על הילדים שלי' של חנן בן ארי, שלא לדבר על השירים של ישי ריבו שמושמעים בתחנות הרדיו החרדיות, מתפרסמות באתרי המוזיקה וזוכים לפולאריות עצומה בקרב רוב מניין ובניין של הציבור החרדי.

מהצד השני, אירועים מוזיקאליים גדולים כמו 'צמאה' של חסידות חב"ד בשבועות שמסביב לי"ט כסליו, בהם מבוצעים שירים חסידיים אותנטיים, בדגש על ניגונים חב"דיים כמובן, על ידי אמנים ישראליים ובסגנון שלהם – זוכים אף הם לפופולאריות גואה בציבור החרדי.

לא רק בעת ההופעות, אלא גם מסביב למעגל השנה, כאשר הם מפרסמים ביצועים שונים לניגונים חסידיים על ידי מגוון של זמרים ישראליים, וגורמים לכך שצעירים חרדיים רבים נחשפים לראשונה לסגנונות של אנשים כמו ברי סחרוף, שלומי שבת, והרשימה עוד ארוכה.

ברי סחרוף בפרוייקט 'צמאה':

קרדיטים: קליפ: סטודיו סולם יעקב // יעקב אסרף. עיצוב עטיפה: מוגז עדין // שרית פדידה. צילום עטיפה: אלדד שושן

ברק גרוסברג בראיון: "אי אפשר להתפרנס מרוק; יש פתיחות למוזיקה חדשה"

אם כבר מדברים על שירים חסידיים מקוריים ושינוי שלהם, שם נוסף שעולה הוא ברק גרוסברג, שנולד למשפחה ישראלית בתל אביב שהייתה עמוק בתוך סצנת הרוק המקומית, וגם הוא התחיל לייצר מוזיקת רוק וכבר הספיק להופיע עם מיטב אמני הרוקנרול הישראלי עוד לפני שחזר בתשובה.

בשיחה עם פרוייקט החג שלנו הוא מספר כי הליך ההתקרבות שלו לדת, היה דווקא בזכות המוזיקה. "התחזקתי בזכות זמרים כמו אבי פיאמנטה", הוא מתאר כיצד כנער שהיה רחוק מעולם היהדות, הוא נחשף לתורה ולמצוות כאשר אמן מצליח כמו פיאמנטה חוזר בתשובה וממשיך ביצירה המוזיקלית שלו, הדבר דרבן אותו לצעוד באותו נתיב, עד שגם הוא הגיע לחסידות חב"ד.

אחרי החזרה בתשובה, הם גם חתומים יחד עם דואט:

צילום: יענקי אלהרר

"היום אני עדיין יוצר מוזיקה בסגנון רוקיסטי, אבל בעיקר במוזיקה מקורית כמו בשיר על שבע מצוות בני נח. ביום יום, אני מנגן באירועים מוזיקה יותר חסידית כדי שאוכל להגיע לקהל יעד רחב יותר. אני ישלב בתוך הניגון החסידי נגיעות של רוק, אך עדיין אשאר נאמן למקור".

"אני לא רוצה להיות ממותג בתור אחד שמופיע רק רוקנרול. לכן, מכיוון ובתחום הרוק בישראל לבד אי אפשר להתפרנס, זה לא ז'אנר שתפס מספיק בשביל ביזנעס, אני לא יכול להישאר רק בזה, אני חייב לבצע גם ניגונים חסידיים בצורה המקורית שלהם. כאשר מזמינים אותי להופיע בהתוועדות באיזה בית חב"ד, אני כמובן ישלב נגיעות של רוק אבל כדי שכולם יהנו, אני חייב לשלב את הרוק במינון הנכון כדי להביא בסוף את המוצר המוזיקאלי שלי לציבור רחב ככל הניתן".

ברק גרוסברג מופתע מהעובדה שהשירים שלו תפסו תאוצה בציבור החרדי. "המטרה שלי במוזיקה זה לקרב רחוקים, כמו שאני בעצמי התקרבתי באמצעות המוזיקה. לכן תמיד רציתי ליצור מוזיקה שתחבר בין העולמות, אבל מתברר שבמקביל זה גם הצליח עמוק בתוך הציבור החרדי. אני מקבל הרבה מאוד הודעות ותגובות מחרדים, בעיקר מצעירים, שממש עוקבים אחרי המוזיקה שלי ומעריצים אותי".

צילום: יענקי אלהרר

הוא מייחס את ההצלחה שלו לשינוי שעובר הציבור החרדי, כפי שהוא רואה זאת מנקודת מבטו. "נראה לי שיש בציבור החרדי הרבה יותר פתיחות היום לסגנונות מוזיקאליים שונים והציבור מחפש את הז'אנרים הנוספים. זה קרה לדעתי בין היתר בזכות 'צמאה', חנן בן ארי ונוספים, שגרמו לציבור החרדי להיחשף לז'אנרים נוספים והעולם הזה ממשיך להיפתח כל הזמן יותר ויותר, עם עוד ועוד סגנונות במוזיקה".

"אני לא חושב שאני נמצא היום במיינסטרים כמו אברהם פריד או זמרים בסדר הגודל שלו, אבל התופעה הזאת של האזנה לסגנונות מוזיקה שונים שמתאימים לציבור החרדי, כולל רונקרול, כבר לא נמצא רק בשוליים. זה מתרחב כל הזמן פנימה".

בזווית ראיית מעניינת מתייחס ברק גרוסברג לנקודה כואבת. "לפני עשרים שנה, כאשר 'מתיסיהו' חזר בתשובה והחל לייצר במקביל את המוזיקה שלו, לא ידעו בציבור החרדי איך להתמודד איתו ולא קיבלו אותו. בסופו של דבר זה הוביל לכך שהוא ירד חזרה מהדרך. היום, כן מקבלים אותי והציבור החרדי כבר השתנה ותומך גם בסגנונות מוזיקה אחרים. אולי אם מתיסיהו היה חוזר בתשובה כיום, הוא היה נשאר שומר תורה ומצוות במקביל להיותו אמן מצליח".

נקודה מעניינת לחשיבה, איתה אנחנו מסיימים את השיחה עם הרוקיסט החרדי, שחושב – ומוכיח מהעבר שלא רחוק עם מתיסיהו, כי המוזיקה החסידית אכן השתנתה, משמעותית.

• הפרק הקודם בסדרה:

מוטי וייס בראיון חג: "אני מנגן את עצמי, מנגן את הלב"