השבת הייתי בעמנואל, נשאיר בצד את הרשמים הנפלאים משבת החזנות של החזנים דוד וינבך ויוסלה קלצקין מיוזמתו של ראש המועצה הנערץ אלי גפני לכבוד מלאות ארבעים שנה לעיר, ונתרכז בשתי תובנות מרכזיות שקבלתי שם בענייני נדל"ן.
התובנה הראשונה זה איך מציאות החיים חזקה מכל קושי ותאוריה. עמנואל של היום היא משהו אחר לחלוטין ממה שאנחנו מכירים וחושבים, נבנו שם עשרות בניינים גדולים, ונבנים שם היום קרוב לאלף דירות (כולל הכשרת קרקע למכרז שכבר יצא), הכפר הנכשל הזה הפך בתוך מספר שנים לעיר מפוארת רחבת ידיים ולצערי כבר לא זולה.
סיפור אישי: לפני מספר שנים ניסיתי לשווק בעמנואל את הפרויקט של וולוול במרכז היישוב, ראש המועצה דאז עזרא גרשי ראה בזה את משימת חייו: להביא לבנייה חדשה בעמנואל, לאחר שלושים שנה שטרקטור לא דרך במקום. נרתמנו למשימה ופרסמנו איפה שרק יכולנו, מחיר דירת מאה מטר הייתה 550,000 ש"ח – כמחצית מדירה כזו באלעד הסמוכה, אך לצערנו לא הצלחנו, אמנם מכרנו פה ושם, אבל הפרויקט לא התרומם. לצידנו היה גם הפרויקט של משה זינגר, האיש שהפך את עמנואל ממה שהייתה למה שהיא היום, וגם הפרויקט שלו דרך במקום.
ואז הגיעה חסידות באיאן, מילה אחת על שיטת העבודה של באיאן: יש להם וועדה מופלאה שממונה מטעם הרבי, האנשים שם עוברים מיישוב ליישוב ופשוט מנצלים הזדמנויות, כך הם בנו בקרית גת, מודיעין עילית, וכמובן ביתר, בכל מקום האנשים הצדיקים הללו, ידידי הרב יעקב שפירא זצ"ל ויבלחט"א מוטי גולדיס וקופר, הצליחו להביא לחסידות למעלה מאלף דירות במחירי מציאה, הם פשוט יודעים לזהות את ההזדמנויות דקה טרם יקפצו המחירים.
וכך, חסידות באיאן הגיעה, והצטרפה לסלונים, ברסלב, וקצת גור ואלכסנדר שהיו שם קודם, ורכשו בבת אחת את רוב הפרויקט הזה, מאז הם קונים עוד ועוד, ושינו לחלוטין את אופי היישוב, חובה לציין כי קרו עוד כמה דברים ועוד קבוצות הגיעו, ועוד פרויקטים נבנו, אבל זה מה שהיה הטריגר לשינוי.
הבעיה היא שעם ההצלחה הטובה הגיעה גם עליית המחירים הרעה, היום כל דירה שם עברה מזמן את המיליון ש"ח וגם בבנייה החדשה (הרבה קבלנים מתמודדים על כך – מצב הפוך ממה שהיה בעבר) לא מדובר כבר על מחירים שמתחת למיליון.
עכשיו, הבה נחשב מה נשתנה: הערבים הם אותם ערבים, הבעיות אותן בעיות, שום דבר לא השתנה, אז איך חל המהפך ובתוך שנים ספורות כבר נחשל הפך לעיר פאר? התשובה היא: הצורך הדחוף בדירות, כשאנשים הבינו כי יותר מסוכן לקנות דירה במיליון וחצי (אז, היום לא תמצאו דירה בביתר במחיר כזה) ושיותר רחוק לנסוע לאמריקה לאסוף כסף מאשר לנסוע לקרית גת, אז חל המהפך. הישועה תגיע לכולנו כשנבין ונפנים שאין ברירה, הבדואים לא יברחו מאזור כסיף וצפת לא תהיה פתאום יותר קרובה, הערבים לא ייעלמו מעכו וחריש לא תהפוך לבית שמש, הבעיות לא תעלמנה אך פתאום נצחק על עצמנו שפעם חשבנו שאשדוד זה רחוק.
התובנה השנייה שאני רוצה לשתף את חמשת קוראי הקבועים קשורה לציבור החרדי וההתנחלויות: בדרך לעמנואל (פחות מ-45 דקות ממודיעין עילית – בערך כמו בני ברק) ספרנו קרוב לשלושים (!) יישובים יהודים, כולם יפהפיים עם בתים לבנים וגגות אדומים, כמו על העטיפה של הקוטג', והכל במחירים סבירים ואפילו זולים, אין עינינו צרה באחינו הדתיים אך למה ניגרע, אם כבר הסכמנו לגור ביו"ש למה שלא נהנה גם כן מכל השפע הזה.
ידידי ר' קובי קוליץ (האיש שהפך את תל ציון לתל שהכל פונים אליו) בונה עכשיו ביישוב נחליאל, לא רחוק ממודיעין עילית, בניינים לחרדים, הנחליאל הזה מבשר את בוא האביב, אביב של הציבור החרדי, אין שום סיבה שמשפחה חרדית תשלם 2 מיליון ש"ח על דירה פיצקלה בהתנחלות מודיעין עילית, ו-5 ק"מ משם תשלם משפחה דתית הרבה פחות מכך עבור בית פרטי עם גינה.
אין שום סיבה שבדרך שבין שתי ההתנחלויות החרדיות ביתר למעלה עמוס לא יוקמו עוד הרבה בתים חרדיים במחירים שפויים, הערבים של חוסאן לא ידידותיים יותר משאר ערביי יו"ש, אם אנחנו כבר מעבר לקו הירוק בא נעשה את זה מקצועי למען כולנו, במקום להתלונן על המרחקים של פתרונות הדיור, ייתכן שעבור חלק מאתנו הפתרון נמצא ממש קרוב לבית.





















את הסכנות שבדרך וזריקות האבנים לא ציינתם….
גם לא את הסכינים בבני ברק והגרזינים באלעד
עלוב לומר שבאיאן זה הצלחה
מה שעשתה הוועדה של באיאן בעמנואל זה פשע
היו יכולים להמשיך למכור שם דירות ב 600,000 וכולם היו נהנים
ובמקום שהוועדה תעשה את העבודה שלה ותצליח לשמור על המחיר
היא רק העלתה את המחירים ביחד עם הקבלנים
שכחתם להוסיף פרסום ממומן
אחינו הדתיים בנו יישובים כדי ליישב את הארץ, להתפרס במרחב, בזמן שעוד לא היה שם כלום, והיתה סכנה בטחונית ממשית חמורה הרבה יותר.
מי שייסד את היישובים האלה לא חיפש אחרי בתי קרקע בזול.
כל אחד מוזמן לייסד יישובים בערבה ובגולן.