הסוד של מירון נחשף; האם ניתן להגבלות להפריע לקדושת היום? / מאמר

מאות אלפי בני אדם עולים מידי שנה ביום ל"ג בעומר להתפלל, לרקוד ולשמוח על ציונו הקדוש של רשב"י בל"ג בעומר – לצד מעמדי הדלקה רבים בכל רחבי העולם היהודי. מהו הסוד של היום הזה שמצליח כל כך ללכד ולעניין כבר שנים רבות את העולם היהודי כולו?

עד כדי כך, שגם השנה כל הסיבה לכך שישנם תרעומות על צורת ארגון ההילולא, כפי שנגיע לכך בהמשך – הכל נובע רק מהצורך העמוק של מאות האלפים להגיע ולהשתתף בהילולת הרשב"י, לחוות את ההתעלות הרוחנית במקום, לשפוך את הלב בתפילה עמוקה ולהתרגש מהאווירה הייחודית במקום. מדוע כה רבים רוצים להגיע למקום בו התרחש אסון נוראי כל כך?

"יכול אני לפטור את כל העולם מן הדין", אמר רשב"י על עצמו – וכידוע שגדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם, כך שביום זה בו נסתלק מן העולם והיה ליום שמחתו בו גילה את ספר 'הזוהר' הקדוש לתלמידיו, השמחה בכך שרשב"י פוטר את העולם מן הדין – מתרבה. ומי לא ישמח כאשר פוטרים אותו מדין?

את סוד ל"ג בעומר וסוד הילולא דרשב"י, אנחנו מוצאים בפירוט אצל הס"ק מרוז'ין זיע"א, לו היה קשר מיוחד עם הילולת הרשב"י והוא אף רכש את זכות ההדלקה המרכזית והמסורתית על גג הציון הקדוש מידי ההקדש הספרדי בצפת, זכות בה המשיכו להחזיק צאצאיו ממשיכי דרכו, עד לדורנו אנו, על ידי כ"ק מרן האדמו"ר שליט"א מבאיאן.

שנה אחת סיפר קדוש ישראל מרוז'ין, כי הרה"ק רבי ברוך ממעז'יבוז', נכדו של הבעש"ט הקדוש היה לובש שטריימל שבתי בל"ג בעומר. הרה"ק מאפטא נהג כן, באומרו כי גם אם הוא אינו יודע את ל"ג בעומר, הוא עושה כן כפי שעשה רבי ברוכ'ל זצ"ל. בהמשך דבריו, הסביר הרה"ק מרוז'ין את סוד ל"ג בעומר.

רגע לפני שנעבור להסבר, הקדמה קצרה והכרחית: הקב"ה עצמו, נעלה מכל תכונותיו המתגלות כאן בעולם. יש לו שמות מיוחדים דרכם מאירים בעולם מידות שונות של דין, חסד וכו'. לא מדובר בעניין קבלי בלבד, והדברים כבר מוזכרים גם ברש"י הראשון על החומש, ועוד.

כך הסביר הרוז'ינער את הסוד של ל"ג בעומר:

מידי יום בספירת העומר, אומרים לאחר מכן את מזמור 'למנצח', ומכוונים במילה אחת. ביום ל"ג בעומר, מכוונים בשם 'אלוקים' – שמו של הקב"ה כפי שהוא מתגלה בעולם על פי מידת הדין. שכן, ביום זה, שורים בעולם דינים מיוחדים אך יש גם כן דרך להמתיק את הדינים. כיצד?

"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", פותחת התורה את פרשת משפטים, ומגלה לנו ברמז כיצד ניתן להמתיק את המשפטים – הדינים. על ידי "לפניהם", האותיות שלפני שם אלוקים.
לפני האות א', אין אות אחרת. לפני האות ל', יש את האות כ'. לפני האות ה' – האות ד'. לפני האות י' – ט', ולפני האות ם – האות מ'. יחד, האותיות א' כ' ד' ט' מ' – מרכיבים שם קדוש, העולה בגימטריה "עד".

במאמר המוסגר מציין הרה"ק מרוז'ין, כי שם קדוש זה העולה בגימטריה עד, הוא שם של פרנסה – וזהו פירוש הפסוק "בטחו בה' עדי 'עד'".

בחומש בראשית מספרת לנו התורה על הפגישה של יעקב אבינו עם לבן הרשע. בסיומו של מו"מ וויכוח, הם כורתים ברית ובונים מצבה. יעקב קורא לגל האבנים בשם: "גל עד", כלומר המתקת הדינים שמתגלים בעולם דווקא בל"ג בעומר על ידי השם "עד". לבן מצידו, קורא למקום "יגר שהדותא", על מנת לעורר את הדינים והפחדים, מלשון הפסוק "ויגר מואב" – ויפחד מואב.

זהו, כך מגלה הרה"ק מרוז'ין, הסוד של ל"ג בעומר. סוד נפלא של המתקת הדינים – בזכות רשב"י.

מעין זה, ישנו סיפור ידוע שהגיע אורח מארץ ישראל לאסוף צדקה עבור עניי הארץ אצל הרה"ק מרוז'ין, שהתעניין אצלו לשמוע מה מתרחש בל"ג בעומר במירון. השד"ר תיאר זאת כך: "בתוך המערה – תחושה של יום כיפור. בחצר בחוץ – כמו שמחת תורה".

כאשר מבינים את גודל יקרת היום, השאלה עולה מאליה: האם נאפשר להגבלות כאלו ואחרות להפריע לנו ביום נעלה כזה, יום שמחתו של רשב"י? כל מי שרגיל לעלות מידי שנה להשתתף בשמחתו של רשב"י באתרא קדישא מירון, מתקשה להבין את ההגבלות השונות שהטילו לקיום האירוע כמידי שנה בשנה. לא נפרט כאן את הכשלים כי רבים הם, אך בתמצית, הבעיה היא כדלהלן: במקום להרחיב את המקום ולשפר את התשתיות על מנת לאפשר להמונים לבוא בשלום ולשוב הביתה בשלום, העדיפו להטיל את האשמה על הציבור ולמנוע מהם להגיע – כולל הגבלת הזמן של אלו שכן יזכו להשתתף.

זה כואב, מכעיס ואפילו מעצבן. אך כעת אנו בשלב שההנחיות לא ישתנו, ואולי אם ירכזו מאמצים – השינוי המבורך יחול בשנה הבאה. בינתיים, אלו ההגבלות ואיתם אנחנו צריכים להתמודד.

אז נכון, קשה. מי הם אלו שיגידו למי שרוצה לשפוך את ליבו אצל ר' שמעון שלא לעשות זאת, מי הרשה לעצמו לקחת את הסמכות ולמנוע את קיום מעמדי ההדלקות הרבים שנסכו שמחה ועידוד בלבבות של יהודים רבים כל כך, מי נתן להם את האפשרות להכריח אמא שבורה לא להתפלל יותר מדקות בודדות בתוך המערה?

אבל ר' שמעון, באהבת ישראל הגדולה שלו, זו שגרמה לו לקבל על עצמו לפטור את העולם כולו מן הדין, וודאי שלא ירצה שאלו שיתעכבו או יפעלו בניגוד להנחיות יגרמו לכך שיהודים אחרים יצטערו בחניוני הוויסות ויסבלו.

עד כמה גדולה אהבת ישראל של רשב"י, הביא הרבי מליובאוויטש בהתוועדות ל"ג בעומר באחת השנים.

"רשב"י שהה במשך י"ג שנה – תקופה ארוכה שבה לא היתה לו אפשרות להרביץ תורה ברבים. טבעי, היה, איפוא שמיד בצאתו מן המערה ימהר לאסוף תלמידים וירביץ בהם תורה. ולפועל הוא הולך לברר האם "איכא מילתא דבעי לתקוני", תיקון בעולם ואיזה מן תיקון? מקום שהיה בו ספק טומאה, שיכול לפגוע בטהרתן של כהנים".

"על-פי הכלל שבנושאי אכילה לכל הדעות "לא יאונה לצדיק כל און", מסתבר שכהן שיש מן הצורך להבטיח שלא ייכשל באכילת תרומה בטומאה, אינו בדרגה גבוהה, ולמרות זאת שמדובר כנראה בכהנים בודדים שזקוקים לעבור בדרך צדדית, וכדי למנוע את טרחתם ולעשות סיבוב גדול קצת יותר, התאמץ ודאג להם רשב"י; עד כדי כך גדלה מעלת אהבת-ישראל של רשב"י!".

כן, זה קשה. אבל בשביל שלא לגרום קושי ליהודי אחר, נתאמץ, נתחזק באהבת ישראל, ונציית להנחיות כדי לאפשר לאירוע לעבור בשלום במידת האפשר, ולזכות להפוך את הדינים היורדים לעולם ביום כזה לשמחה גדולה הפורצת דרך.

ביום שאחרי, אז יגיע הזמן להתחיל לפעול כדי שמה שקורה השנה לא יקרה שוב. הציבור לא צריך לשאת באשמה ולא צריך להיות מוגבל, כאשר כל האפשרויות לפיתוח המתחם המקודש והרחבת האזורים הסמוכים לו פתוחות – ויש צורך רק במעט רצון טוב כדי לבצע בפועל את מה שכל אנשי מירון ונציגי הציבור זועקים כבר שנים בדבר הצורך להרחיב את גבולות אזור הציון הקדוש כדי לאפשר לקיים כנדרש את שמחתו של רשב"י.