איש מירון והח”כ לשעבר בראיון: “להפחיד ולהגביל זה לא פתרון, זה חיפוי על מחדל”

את השיחה עם חבר הכנסת לשעבר הרב מנחם אליעזר מוזס הוא פותח באנחה כבדה. האיש שהיה לסמל הילולת הרשב”י בגזרה הציבורית, איש מירון של הכנסת ומחוצה לה, האיש שמידי שנה מי”ט באייר כבר מדבר על ההילולא הבאה, צופה כעת מהצד ומצטער צער עמוק, על חוסר האכפתיות, על ההתנהלות, על הגישה, על האסון, על הכל.

אחרי אנחה כבדה כל כך כבר לא בטוח שיש לי מה לשאול, אבל הרב מוזס לוקח את המשוכות ופותח במונולוג כואב וחד, שנמשך דקות ארוכות, בתומו לא נותר ספק לגבי מה חושב מי שהיה במשך שנים רבות במוקד קבלת ההחלטות, על מקבלי ההחלטות היום.

“אני מאשים”

“אני רק צופה מהצד”, הוא מספר על חלקו בהילולא השנה, “ניסיתי לעשות קצת מאחורי הקלעים. למשל, בנושא הרכבת. הרי יש לנו רכבת נפלאה לכרמיאל ורבבות יכולים להגיע בשאטלים למירון. הרכבת הזאת הצילה אלפים בשנה שעברה ביום שישי, אחרי האסון, כשאנשים היו צריכים להגיע הביתה לשבת, הכבישים היו סגורים לשעות ארוכות בעקבות מצב החירום”.

“ניסיתי, אבל קיבלתי תשובה די ברורה, קיבלתי את הרושם שמעוניינים שכמה שפחות אנשים יבואו, ככל שפחות אנשים יבואו ההצלחה תהיה יותר כבירה, כולם יוכלו למחות כפיים שהצלחנו במשימה”.

“קיבלתי תשובה – הרכבת מיועדת רק למצב חירום, כמו חלילה בשנה שעברה. השקיעו מאות מיליונים ברכבת הזאת, היו אמורים להמשיך הלאה עד צומת חנניה, שר התחבורה לשעבר ישראל כ”ץ כבר השקיע 50 מיליון בתכנון ו-180 מיליון בביצוע, הכל עומד, הכל נעצר”.

“במקום להתחיל כבר משנה שעברה, מיד להתחיל להרחיב שטחים, להרחיב כבישים, התחילו לעבוד בשטח רק אחרי פורים, להרוס ולהרוס, אבל משהו משמעותי לא עשו. למשל, דרך הכהנים ודרך מהדרין, שהם עשו, ה’ יעזור שזה ייגמר בכי טוב… יש שם שיפוע לא פחות ממה שהיה בשביל ר’ דוב – גשר המוות”.

“תמיד אמרתי שאין אבא למירון, עכשיו יש איזה פרויקטור לכמה חודשים, אבל זה לא… כשאני רואה מי האנשים שם… (הרב מוזס משמיע אנחה כבדה, ש.ק.) הם לא יודעים מה קורה במירון, אנשים רוצים לחפות על המחדלים שלהם”.

“כשאני רואה את מועצת מרום הגליל, פתאום הם נהיו צדיקים שלא נותנים שטחים. הם סירבו לתת שטחים למטה, בכפר, זה היה יכול להוריד עומס משמעותי מההדלקה. כל השנים זעקתי געוואלד, תתנו לאדמו”ר מרחמסטריווקא, תתנו לר’ אלימלך בידרמן, להדליק בכפר, הם התעקשו שלא בשלל התירוצים. מה החוכמה שלא נותנים לעשות עוד הדלקות? שאין מקום לעשות חלאקה, שלא יהיה תזמורת כל היום? מה קורה כאן?”

“אני לא מקנא במי שיפול בידיים של שוטר. ביום שישי האחרון סיפר לי ידיד, נכה שעבר תאונה, שלא נתנו לו להיכנס למירון להתפלל, כי הוא לא עם כסא גלגלים. הם התעקשו שלמרות שיש לו תעודה, אם אין לו כסא גלגלים הוא לא יכול להיכנס, אנחנו מדברים על שבוע לפני ההילולא. שוטרים זוטרים מחליטים לבד על הנחיות. ראינו את התמונה הנוראה משבוע שעבר שאברך נעצר באלימות, שהשוטר אוזק אותו כשהוא מדמם, סירבו לתת לכוחות ההצלה לטפל בו, למחבלים לא עושים דברים כאלה, להם נותנים סיגריות”.

“לא בטוח שאעלה השנה”

את דבריו הוא מסיים ב’הלכה למעשה’: “מי ששואל אותי אם לנסוע או לא לנסוע אני אומר לו לשאול את הרב’ה. שואלים מה אתה תעשה? אני גם אשאל את הרב’ה. שכל אחד יישאל את הרב’ה שלו”.

ומה הרב’ה אמר?

“עוד לא שאלתי”.

קנית כרטיס?

“אני לא צריך, ברוך ה’, אם אני רוצה להגיע אין לי שום בעיה להגיע. הרב’ה שלנו (מרן האדמו”ר מויז’ניץ, ש.ק.) חזר רק עכשיו מחוץ לארץ, אני אשאל מחר, יש לי זמן”. (הראיון נערך ביום שלישי בשעות הערב, ש.ק.)

“לא מכיר את טסלר, הפתרון זה לא להגביל”

בהמשך השיחה אני מרחיב עם הרב מוזס בנוקדות המרכזיות שלדעתו טעונות שיפור. “הם מצאו פתרון, להפחיד את הציבור, כל אחד ארבע שעות, רק 16 אלף איש, ואם הם לא יצאו אז ה-16 אלף איש באים מה הם יעשו, הם יתקעו את האוטובוסים בדרך למירון? אז הם הצליחו להפחיד אנשים והם נשארו בבית. הם יוכלו לשתות לחיים ולחגוג ש”המבצע הצליח מעל המצופה”. איפה נשמע כדבר הזה?”

אתה אומר – “אין אבא למירון”, אבל יש – מינו פרויקטור?!

“כמה זמן יש אבא למירון וכמה זמן עובדים שם? בקושי זמן הם עובדים, כל הזמן הם רק הרסו עוד בניין ועוד בניין, מה הם עשו? מה הם בנו? מה יצרו? מה עשו כדי שיכולו לבוא יותר אנשים? רק הגבילו”.

אנחנו רק בשנה הראשונה, תיתן לו הזדמנות?!

“זה עדיין לא ‘אבא למירון’, ועדת חקירה עוד לא החליטה מי יהיה ‘אבא של מירון’, זה פרויקטור זמני רק לשנה, אין לזה המשכיות. הוועדה עוד צריכה להחליט מה לעשות וכמה צריכים להשקיע. כשיש השקעה יש תוצאות, אם אין השקעה אז זה מתנהל ככה, ‘יהיה בסדר, אנחנו נגביל ונפחיד את הציבור והם לא ידעו’. אתה יודע כמה אנשים נסעו כבר בשבוע שעבר, גם אני הייתי שם, אלפי אנשים עברו כבר במירון העיקר לא להגיע בהילולא”.

אתה לא סומך על טסלר?

“אני לא מכיר את היהודי הזה. אני לא מכיר את הבן אדם, אני לא מכיר את התעודות שלו ואת הכישורים שלו, שיידע לייצר רווחה בכזה מקום לכל כך הרבה אנשים, לא להגביל לשביל נחש, להגיע לציון, רק לתת נשיקה ולצאת מיד החוצה, זה לא חכמה גדולה שילכו בסך…”

“קוראים לזה הילולא דרשב”י, אומרים הילולא על שם חתונה, אני לא הולך לחתונה שיש שם שוטרים, לחתונה הולכים לשל ידידים וקרובים לא לשל שוטרים”.

“לא יודעים חשבונות שמיים, אבל היינו צריכים לפעול אחרת”

אם נחזור כמה שנים אחורה, לימים בהם הרב מוזס זעק בכנסת ודרש שינוי, עולה התהייה האם האסון היה נמנע אם היו שומעים לו. “זה גזירת המקום הקב”ה, יש לי מה לומר על הקב”ה כאשר באה כזו גזירה מן השמים?”

“אבל במה שתלוי בנו? היו צריכים לעשות את ההדלקה של תולדות אהרן במקום שבאיאן מדליקים, ובאותה השעה שיהיה הדלקה של האדמו”ר מרחמסטריווקא עם חמש אלף איש, במקביל גם של ר’ אלימלך בידרמן. ככה יתפזרו הרבה אנשים, עובדה שבזמן הזה היה גם הדלקה של קרלין והיו שם כמה אלפים, אילו לא הייתה ההדלקה שם, בתולדות אהרן היו עוד כמה אלפי איש שמצטרפים לדוחק. הפיזור עוזר לכל העניין הזה, אם היו הולכים בשכל הישר”.

“אני הצעתי שתולדות אהרון לא ידליקו ב’אמבטיה’ אלא שיעלו להדליק איפה שבאיאן הדליקו, זה מקום מרווח, יש איפה ללכת, יש איפה לברוח, האמבולנסים עומדים מאחורה בישיבת בני עקיבא, זה שטח שהוא גדול פי 4-5 מאיפה שתולדות אהרון הדליקו, היה שם גם את המבנה של בוסקילה (שנהרס בינתיים) והפריע לאנשים לצאת”.

“לפני שלוש שנים הייתי עם איש המשטרה מיכה טובול, עמדנו בגג התצפית על מתחם תולדות אהרון, ראינו איך שמכניסים הרבה אנשים, נשים וטף למתחם, הם היו דחוסים שם כמו תרנגולים ואז סגרו אותם, הם התחילו לצעוק, להרים ידיים, בניסיון להינצל כמו מפלגי מים, אז אמרתי לו – מה זה צריך להיות? למה סוגרים אותם כמו לולים? אז הסירו את המחסומים ונתנו הוראה שניתן לעמוד גם על המדרגות ליד, הייתה רווחה, היה יוכל להיות אותו אסון חלילה לפני שלוש שנים עם נשים ולא עם גברים”.

את השיחה מסיים ח”כ לשעבר הרב מוזס בחשבון נפש אישי. “אני מסתובב עם נקיפת מצפון נוראה, למרות שכבר בשנה שעברה לא התעסקתי, הפסקתי כבר לפני שנתיים. אבל אני כל הזמן חושב, למה לא צעקתי יותר פעמים געוואלד, געוואלד, תפסיקו עם הדברים האלו. אבל מה לעשות שכבר לא הייתה לי השפעה, כשהייתי ח”כ הצעתי את ההצעות האלו וזרקו אותם לסל וחסל, אז מה אתה מצפה ממני כשאני לא בכנסת?”.