חמישה שבועות אחרי פרישת עידית סילמן מהקואליציה, שוב חברת כנסת הודיעה על פרישתה. בקואליציה היו 62 חברי כנסת. עמיחי שיקלי פרש עוד לפני שהממשלה קמה. סילמן פרשה לפני חמישה שבועות והקואליציה נותרה עם תיקו של 60 ח”כים. כעת הקואליציה עומדת על 59 ח”כים. המשמעות: אין רוב לממשלה בכנסת להעביר אף חוק. מה יתרחש כעת? שלושה תרחישים עומדים בפני הממשלה:

1

הקואליציה “קונה” את הקול של ח”כ זועבי

התרחיש הראשון ופחות סביר, ח”כ רינאווי-זועבי לא מתכוונת להצביע בעד פיזור הכנסת, והקואליציה “קונה” אותה ואת הקול שלה בכל הצבעה מחדש, מה שעלול לשבור את האגף הימני בקואליציה.

2

משתמשים בקולות ‘המשותפת’

התרחיש השני הוא שהקואליציה, שהפכה היום לקואליציית מיעוט, תנסה לשרוד את ימיה, וזה תלוי בתמיכה מבחוץ – בהישענות על הצבעות של חברי הרשימה המשותפת. האופטימיים ביותר בקואליציה יחפשו את הדרך לגרום לזה לעבוד. גם במידה ויצליח, ספק אם אפשר לבנות על זה לאורך זמן.

3

ממשלה חלופית בלי בחירות

התרחיש האחרון, שגם אחרי הפרישה של ח”כ זועבי נראה כבעל הסיכויים הנמוכים ביותר – הוא ממשלה חלופית בכנסת הנוכחית. כדי שזה יקרה צריכה להתרחש איזושהי תזוזה משמעותית, בעיקר מכיוונו של גדעון סער שעד כה סירב לשקול ישיבה בממשלה תחת יו”ר האופוזיציה בנימין נתניהו.

האם יאיר לפיד יצליח להחזיר את זועבי לקואליציה?

נזכיר כי לאחר ההודעה הדרמטית של זועבי בשעות הצהריים, יו”ר המפלגה שלה, ניצן הורוביץ, הובהל במהירות אל העיר נצרת שם היא מתגוררת וניסה להניא אותה מהמהלך אך היא הבהירה לו כי היא איננה מעוניינת לשוחח איתו והוא נאלץ לשוב על עקבותיו ללא ששוחח עמה. זועבי אף הבהירה הערב בראיון ל’ערוץ 12′ כי ההחלטה שלה היא אל חזור. ברור שלפיד ינסה לשכנע אותה להישאר בקואליציה אך נראה שהמהלך חסר סיכוי. אולי הוא יצליח להוציא הבטחה לתמוך במספר חוקים של הקואליציה אך נראה שהסוף של הממשלה קרוב מתמיד.

ההבטחות של לפיד יגרמו למשבר מהצד הימני של המפה הפוליטית?

נהוג לומר שהשמיכה הפוליטית בישראל קצרה מידי. אין מקום לספק גם את הימין וגם את השמאל. לאחר פרישת סילמן הובטח לחברי הכנסת מהצד הימני של המפה הפוליטית על בנייה בהתנחלויות ועוד, מה שעיצבן נורא את חברי הכנסת מהשמאל. אם עכשיו ינסו לרצות את הצד השמאלי של הממשלה, שוב הימין יכעס.

במידה והולכים לבחירות, מי יכהן כרה”מ הזמני?

על פי החוק שהיה קיים עד להקמת הממשלה האחרונה, מי שכיהן כראש ממשלה, ממשיך את כהונתו גם בתקופת הבחירות וכפי שנתניהו המשיך לכהן במשך 3 מערכות בחירות על אף שלא הצליח להקים ממשלה. אלא שבהסכם בין לפיד לבנט נכתב כי אם שני ח”כים מהצד הימני של המפה הפוליטית יפילו את הממשלה, הרי שלפיד יהפוך באופן אוטומטי לראש הממשלה בתקופת המעבר. כעת, כשמסתמן שדווקא זועבי, מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, תפיל את הממשלה, הרי שבנט יישאר כראש ממשלה גם בתקופת הבחירות.

מתי יתקיימו הבחירות?

כיוון שהזמן המתמשך בין הכרזה על בחירות עד לבחירות עצמן הוא לפחות 82 ימים, הרי שנראה כי הבחירות יתקיימו במהלך חודש אב, באחד מימי שלישי.

האם נתניהו יצליח להקים ממשלה בבחירות הקרובות?

האתגר של נתניהו קשה עד בלתי אפשרי. אחרי שליברמן פרש מגוש הימין ניסה נתניהו במהלך מספר מערכות בחירות להגיע ל-61 מנדטים אך ללא הצלחה. כעת שגם בנט כבר לא משתייך לגוש הימין, נתניהו צריך לקוות לנס שיצליח לגייס 61 מנדטים.

מה הסיכוי שחברי ימינה ותקווה חדשה יחברו לנתניהו לפני שיכריזו על בחירות?

את התשובה לשאלה הזו יתאפשר לגלות רק בין הקריאה השנייה לשלישית. כאשר יבינו באגף הימני בממשלה שהמשחק נגמר והולכים לבחירות שבסופה ייתכן ולא יחזרו לכנסת, הרי שיעדיפו להקים ממשלה בראשות נתניהו עוד בכנסת הנוכחית ובלי בחירות.