חלוקת תפקידים שוויונית: הכנה אקטואלית לשבועות / יעקב בנדה

בחג מתן תורה נקיים את כל מצוות היום והמנהגים שקבעו לנו חז"ל שישפיעו עלינו את כל הטוב המושפע מקיום המצוות. אך בין ההנאה מאכילת עוגת הגבינה המשובחת מעשה ידי הטורחות והמקדישות חייהן ללומדי התורה לתענוג שבצלילה לסוגיה סבוכה, נהרהר גם על גודל המתנה שנוגעת בכל אחד מאיתנו בכל תופעה חדשה. נודה על קבלת התורה שמגינה עלינו מה'טרלול' שצץ כל דור בצורה שונה.

כמי שבוחרים ללכת בדרכי התורה הקדושה אנו יכולים להרים את הראש מעל סבך הדעות והמגמות שהעולם מסתרבל בהם ולהביט סביב בעיניים מאושרות ולהכריז – אשרי העם שככך לו, אשרי העם שהשם א-לוקיו. בעוד מחליפי הדעות ומחפשי הדרך מגלים יצירתיות בעוד אִידֵאָה חדשה שבהמשך תדחה על ידי תאווה או מגמה אחרת, נפשנו יציבה בעודה מתרפקת ומתבטלת לעוגן האדיר שבורא כל שידר רק לנו.

מנקודת מבטנו נראה סביבנו דור של ילדים מוגבלים וכבולים בקדמה הטכנולוגית, נראה אנשים שעל קדושת האנוכיות איבדו את היכולת לתקשר באופן נורמאלי עם סביבתם, וגם כאלה שנפשם הגבוהה מחפשת תכלית חדשה לחיים ומחליפה אותה בתום תוקף המיצוי.

בעולם בלי העוגן שהתורה מעניקה לנו יכולים במאה שנים בלבד לעבור מאידיאל של ריצוץ גולגולת תינוקות בגלל דתם לנישוק נמלה מתוך חמלה. האידיאולוגיה הנאצית צמחה בתרבות המערב עם שיאי התאכזרות היסטוריים, כשהיגיון אחר גבר ידעו באותו עם לתמוך בחלשים ולקדם שוויון, בהמשך הוכנסו למשוואה גם בעלי החיים ותהיו בטוחים שאין זה הסוף לדילוגי הדעות.

ובזמן ש"היהודי הגלותי" מצליח לשמור על נפשו וקהילתו גם בתנאים הקשים ביותר, יבואו אותם "נאורים" וינסו ללמד אותו איך נכון לחיות. הם יעשו זאת מנקודת הראות הרגעית והמצומצמת שלהם, לפי הרעיון האחרון ששבה את ליבם.

*

כשתורת החיים מגדירה לנו בדיוק הצופה כל תהפוכה שתבוא מה התפקיד לכל גיל ומצב בחיים – איש ואישה, בן ואב, רב ותלמיד – אנו רואים את החסד הגדול במתנה שקיבלנו. היצמדות לדרך התורה הקנתה לכל יהודי ויהודייה את כל צרכיהם בחיים, גם בתקופות שהרעיבו ורמסו נשים שלא היו "שוות" מספיק בעיני מחליפי הדעות.

וכמו שרמסו אז את של "הלא שוות", כך הם רומסים את אישיותן של מי שהדעה העדכנית גורסת שצריך לתת שוויון, גם בתחומים שערך השוויון רק מזיק להן. על פי המחזוריות עתידים מחליפי הדעות לחזור ולרמוס שוב – אל תדאגו לסיבה, היא תבוא.

אם לא די לנופלים לחיי הסבל בגורלם, מנסים אותם צרי מבט להשליט את האידיאולוגיה שלהם גם על ההולכים בדרך החיים מתוך חמלה ודאגה לכבולים בשנות החושך. שופטים ופוליטיקאים מאותו החוג יהדהדו חוקים שנועדו "לגאול" אותנו מהשוויון האמיתי שלנו – שוויון בין הנפש למעשה ולתפקיד בחיינו. אחרים יקימו ארגונים משומנים במימון "המתקדמים" תוך הצבת דמויות חרדיות במטרה לקדם את הרס שוויון הנפש.

כשכותבים נגד השווין המדומה שמציעה הקידמה חשוב להדגיש שאין מקום גם לאי השוויון, שהושפע גם הוא מאותם תרבויות – רק בתקופה אחרת, אשר נוגד את דעת התורה ובכל זאת נמצא לעיתים גם בציבור שומרי התורה. קיום התפקיד כפי שייעד לכל אחד מאיתנו ה' יתברך הוא שיביא את נפשנו וחברתנו למקום השווה, אם נעשה אותו בדיוק כפי המצווה גם אותם שמנסים לשנות מתוכנו לא יצליחו להזיז אותנו מדרך האמת.

*

מלאי שמחה והודאה על הטוב האינסופי בו זכינו נצעד להיכלי התורה בליל שבועות לקיים את מנהג החג, השוות בנפשם, מתוך תשישות השמורה לאלה שנתנו את כל מרצן לקיום התורה, יעתירו על פתיחת לב הלומדים להבנתה, ומעלינו היושב במרומים יאסוף את הפמליא כולה ויכריז: "חזו בני חביבי, דמשתכחין בצערא דילהון ועסקין בחדוותא דילי".