אמירה פוליטית של הראשון לציון? ההיסטוריה מוכיחה אחרת / דעה

הפרשנים הפוליטיים לא לומדים מטעויות העבר וממשיכים לנתח את דבריהם של גדולי ישראל דרך משקפיים פוליטיות. כמו אותו ילד קטן המציץ החוצה מבעד לחור המנעול ורואה את כל העולם דרך זווית ראייתו הצרה בלי לדעת שהוא יכול לפתוח את הדלת ולהתרשם מהעולם היפה בחוץ – כך גם הם. כל אמירה רבנית מתפרשת בעיניהם כהתבטאות פוליטית.

הפעם, מדובר על המתקפה החריפה של הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט”א, נגד חבר הכנסת איתמר בן גביר מ’עוצמה יהודית’, העולה להר הבית בפרהסיה בניגוד לעמדת רוב מוחלט של פוסקי ההלכה.

צילום: דר וסוחרת הפקות

בשיעורו השבועי אמר הגר”י יוסף, “יש אחד קוראים לו בן גביר, נכנס להר הבית ככה בריש גלי, איזה חילול ה’, לצאת נגד כל גדולי ישראל האמיתיים. תשים לב, תחשוב רגע אחד, יא אהבל. הרב שלך הוא כמו כל הרבנים האלו? זה כל גדולי הרבנים שאסרו, זה עשרות עשרות רבנים”.

הרב יוסף, בסגנונו הידוע, עבר מדיבור על פוליטיקאי להתייחסות לרבנים שהתירו זאת, בניגוד לעמדת הרבנות הראשית לישראל. “מי גרם לזה? אותם הרבנים שיאמרו שמותר להיכנס, הם גרמו למכשול הזה – העוון החמור על צווארם”.

“ובא חבר הכנסת עולה אל הר הבית, מתסיס את הרוחות, וגם כן עובר על כל צו של גדולי ישראל. אוי ואבוי, צריך להתרחק מהדברים האלו, להתרחק ממנו ומכל ההנהגות שלו – איזה הנהגות אילו? להיכנס ככה להר הבית?”.

את הכותרות הראשיות לא תפסו כמובן הדעה ההלכתית וההתבטאות נגד מיעוט הרבנים שמתירים – אלא דווקא הזווית הפוליטית. בכל זאת, בן גביר הפך להיות הכוכב התורן של הימין הישראלי בקרב רבים מהצעירים המתרשמים מדיבוריו החדים נגד האוייב הערבי.

בימים בהם ראש הממשלה ושריו הבכירים פתחו בקמפיין הפחדה נגד “ממשלת ביבי-בן גביר”, באה לתקשורת המחבקת את הממשלה הביטוי “אהבל” על הח”כ הפופולארי כמים קרים על נפש עייפה. הנה להם שתי ציפורים במכה אחת.

קודם כל ישתתפו בקמפיין הפחדה נגד בן גביר, ואז יכו בחרדים. קריאות נגד ההתבטאות ההלכתית של הראשון לציון במסגרת שיעור תורני כבר נשמעות בקצה המחנה, ונקל לשער כי אילו לא היה זה בן גביר, כבר הייתה מוגשת תלונה נגד הרב.

הרי דברי תורתו הנאמרים מידי שבוע בשבוע, כולל בשבוע זה, לא מעניינים אותם. הם רואים את העולם דרך חור המנעול של הדלת וקופצים רק על התבטאויות שהם יכולים לפרש אותם כאמירות פוליטיות.

החגיגות כבר החלו. הפרשנים מסבירים בסבר פנים חמורות באולפני התקשורת כיצד ישנם סקרים פנימיים המראים כי ש”ס עומדת לאבד 20% מכוחה לטובת הציונות הדתית בגלל בן גביר. כן, כן. בלי למצמץ הם מסוגלים לטעון כי כל חרדי חמישי עומד להצביע למפלגה שאינה חרדית…

הם יורים את החץ ואז מסמנים את המטרה. הרי לא הגיוני בכלל שהרב הראשי של מדינת ישראל יתבטא נגד אלו העושים מעשים המנוגדים לעמדת ההלכה כפי שנפסקה על ידי הרבנות הראשית לישראל. ברור להם שהמניע פוליטי, וכעת הם מציירים את העיגול עם נתון שמשום מה, באורח מפתיע למדי, לא הופיע באף אחד מהסקרים החוזים כי ש”ס שומרת על כוחה בבחירות הקרובות.

מאין הגיעו אותם עשרים האחוזים שעברו לבן גביר? גם לפרשנים הפוליטיים אין פתרונים, אך הם לא נדרשים לכך. וכי מישהו אי פעם ניסה להעמיד אותם על טעותם, כאשר הם טועים באופן קבוע בכל הקשור להתבטאויות הרבנים הראשיים נגד פוליטיקאים מסויימים?

אז בואו ננסה לעשות זאת, בקצרה.

לקחנו רק את אמירותיו של הראשון לציון הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק”ל נגד פוליטיקאים שונים, אמירות שפורשו אף הן כביכול נועדו למנוע זליגת מצביעים מש”ס לעבר מפלגות ימניות מתחרות, ובואו נראה מה אירע במציאות.

לפני 13 שנה, פרסמו בש”ס את הסרטון הבא עם התבטאות חריפה מאוד של הרב עובדיה נגד איווט ליברמן ומפלגת ישראל ביתנו. היו אלו ימים בהם היו כאלה בקצה המחנה החרדי ששקלו הצבעה למי שהיה אז שותף פוליטי של המפלגות החרדיות, בשל התבטאויותיו נגד הערבים.

מרן הרב עובדיה הזכיר בדבריו את העובדה שמדובר במפלגה הפועלת בסופו של דבר למען התבוללות באמצעות חוקי הגיור הבעייתיים, ובאישור ייבוא בשר דבר אחר לישראל. “מי שמצביע בעבורם גדול עוונו מנשוא, לא יכופר לו. הוא חושב שהוא זורק את הפתק? גמרנו? כל מה שהם יעשו כאילו הוא בעצמו עשה”.

גם אז, טענו הפרשנים הפוליטיים כאילו מדובר באמירה פוליטית גרידא, תוך התעלמות מוחלטת מהזעקה ההלכתית – תורנית שהשמיע הרב. בפועל? לכו תספרו למישהו כי עשור אחרי איווט ליברמן יוצא נגד החרדים ונגד הימין הלאומי, ויושב בקואליציה עם ערבים במפלגה שיש בה גם תומכי טרור.

שנים ספורות לאחר מכן, ושוב מפלגה ימנית עושה קולות כאילו היא זוכה לתמיכה חרדית ושוב הגר”ע יוסף זצוק”ל מתריע מהצבעה להם. הפעם, מדובר במפלגת הבית היהודי של נפתלי בנט ואיילת שקד.

צילום: דר וסוחרת

“זה בית יהודי של גויים. הם רוצים לעקור את התורה, לעשות נישואים אזרחיים, לעשות תחבורה ציבורית בשבת. איזה דתיים אלה? אסור לקרוא להם דתיים, אסור לבחור בהם. מי שבוחר בהם הוא כופר בתורה”, אמר הראשון לציון.

גם אז, טענו הפרשנים הפוליטיים כאילו מדובר באמירה פוליטית גרידא, תוך התעלמות מוחלטת מהזעקה ההלכתית – תורנית שהשמיע הרב. בפועל? לכו תספרו למישהו כי עשור אחרי בנט ושקד מקימים את ממשלת הגזירות נגד הדת ונגד המדינה היהודית, ומקימים קואליציה עם ערבים במפלגה שיש בה גם תומכי טרור – בלי הימין ובלי החרדים.

בניגוד לאותם פרשנים פוליטיים, אני לא מתיימר להתנבאות ולהגיד כי זה יהיה סופו של בן גביר, שכיום משתף פעולה עם החרדים בכנסת ואולי אחריתו תהיה שונה. אך שימו לב לכך שלא כל זעקה תורנית של גדול בישראל יכולה להתפרשן כאמירה פוליטית, רק כי עיניהם של הפרשנים הפוליטיים צרו מראות את האמת במלואה, ואת העתיד להתרחש.

תלמדו מההיסטוריה הלא-רחוקה. ראו כיצד האמירות של הרבנים נגד ליברמן, בנט ושקד הוכיחו את עצמם והם התגלו כנעדרי אידיאולוגיה וכמוסתים נגד כל ריח וזיק של יהדות, בלי שום ימניות ולאומיות בתוכם. אל תלכו לחצוב מים בבורות נשברים.