בית המדרש

.

אוֹצְרוֹת הַחֵן • פרשת קורח • מתורת רנ"ג ויינטראוב זצ"ל

אוצרות החן • מדור שבועי מתורתו של הגאון החסיד רבי נח גד ויינטראוב זצ"ל על פרשיות השבוע • פרשת קורח
  • כבר 100 ימים שמוישי איננו חייבים לעזור למשפחה

    תוכן מקודם

  • מצפה לבשורות טובות? הקורס הזה בשבילך

    תוכן מקודם

  • שלושה ילדים קטנים קמים מהשבעה. עזרו להם לחזור לחיים

    תוכן מקודם

  • "אבא היה חולה והמשיך ללמוד בהתמדה" בני הרב סלבוטיצקי זצ"ל בהספד כואב

    תוכן מקודם

כתבות נוספות בנושא:


מדור שבועי מתורתו של הגאון הצדיק רבי נח גד ויינטראוב זצ"ל על פרשיות השבוע
מוגש על ידי נכדו הרב שבתי ויינטראוב יו"ר מכון באהלי צדיקים


פרשת קורח תשפ"ב

וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי (טז, א)

ולא הזכיר בן יעקב, שביקש רחמים על עצמו שלא ייזכר שמו על מחלוקתם, שנאמר (ויחי מט, ו) "ובקהלם אל תחד כבודי" (רש"י)

כאשר כיהן הגה״ק רבי ישראל ניסן קופרשטוק זי"ע בעל 'עני בן פחמא', בעטרת הרבנות של קהלת רוזיאן, היה בין אנשי הקהילה אדם אחד שאמר קדיש אחרי אביו שהלך לעולמו, מחסידי פרשיסחא-ווארקי, ותמיד היה מתקוטט עם כל האבלים, משום שרצה לומר את כל הקדישים.

פעם אחת ראה רבי ישראל ניסן שאותו אדם הניח הרגלו זה ואינו מתקוטט עוד עם האומרים קדיש. קראו אליו ושאלו לפשר הדבר. ברם, אותו חסיד השתמט מלתת לו תשובה. מיד גזר עליו רבי ישראל ניסן בכוח התורה ובכוח מרא דאתרא, שיאמר לו את האמת, עד שהוכרח להודות שאביו ע״ה בא אליו בחלום ושאלו: "מדוע אתה מתקוטט תמיד בשביל הקדישים? – אם תהיה יהודי כשר וירא שמים ותלמד תורה, יהיה טוב לי ואינני זקוק לקדישים שלך דווקא, אבל אם חס וחלילה לא תהיה טוב ותתקוטט, אזי אותך ואת הקדישים שלך אני צריך לכפרה"… (ברוך איך דיין פיר איין כפרה מיט דיינע קדשים) ולכן כיון שכן, שוב איננו מתקוטט עוד עבור זה.

 

רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי (טז, ז)

דבר גדול אמרתי לכם. ולא טיפשים היו, שכך התרה בהם וקיבלו עליהם לקרב, אלא הם חטאו על נפשותם, שנאמר "את מחתות החטאים האלה בנפשותם", וקורח שפיקח היה מה ראה לשטות זה, עינו הטעתו (רש"י)

וצריך להבין, מה התירוץ על זה במה שאמר להם "רב לכם בני לוי". ונראה בדרך רמז אשר בחינת "מה" היא בחינת ענווה כדכתיב (להלן טז ,יא) "ואהרן מה הוא כי תלינו עליו", וכשנהפכו האותיות נעשה "הם" שהיא בחינת גבהות, כפי שאמרו חז"ל על הכתוב (קהלת ז, כט) "אשר עשה אלוקים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים", כלומר שמשנעשו "המה", ביקשו חשבונות רבים, כי כשהאדם בבחינת "מה", אינו מחשיב את עצמו לכלום, אך לא כן היא מידת "המה", שבה הוא כבר מרגיש את עצמו ל"המה". על זה היה ענין פיתוי הנחש – "והייתם כאלוקים יודעי טוב ורע" (בראשית ג, ה), שזרק בהם את ארסו במידת הגבהות וממילא נעשו אצל עצמם מידת "המה", ומיד ביקשו חשבונות רבים וגדולים.

זהו שפירש רש"י הק': "אלא הם חטאו על נפשותם", כלומר שנעשו אצל עצמם "הם", מעט ישות ולכן בזה חטאו על נפשותם, והגם שלא היו טיפשים, אבל כיון שבא למידת "הם" מיד נפלו בפח ר"ל, כי ידוע שהגאות היא בנפש ולפיכך על "נפשותם" דייקא.

ונראה עוד, על פי מה דאיתא בספרים הק', אשר מי שאינו עוד בתיקון הברית, רק הוא יכול לראות רע על הצדיק ולדבר עליו סרה. והנה האותיות שעל אותיות "נפש" – כלומר האותיות שקודם אותיות "נפש" – הן אותיות "מער", כנאמר (מלכים-א ז, לו) "כמער איש ולויות", ועל זה "הם חטאו על נפשותם", כלומר שעוד לא היו עוד בתיקון הגמור של תיקון הברית ונכשלו לדבר על הצדיק משה ולראות בו דברים אשר לא היו.

וזהו שפירש רש"י ז"ל: "וקורח שפיקח היה", כלומר שקורח כן היה מושלם בתיקון הברית, א"כ איך נפל הוא בזה, שהרי קורח לא היה שוטה, אלא פיקח היה ופיקח הוא היפך מזו התאווה, כמו שכתב בספר הק' 'ליקוטי מוהר"ן', שמי שהוא חכם ממאס תאווה זו, א"כ בוודאי היה קורח בתיקון הגמור ואיך יצא לחלוק על משה? ועוד מכיוון שנאמר עליו שפיקח היה א"כ בוודאי גם לא היה גאה, כי כל גאה שוטה, וזה היה קשה לרש"י בקושייתו "וקורח שפיקח היה מה ראה לשטות זו?!"

לכן פירש רש"י על קורח טעם אחר: "ראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו", כי קורח לא רצה לחלוק על משה ואהרן, אבל ראה שהשטן גבר כאן מאוד ודתן ואבירם הצליחו להטעות ר"ן מגדולי ישראל, וחפץ שבזכותו לא יאבדו גם אותם ר"ן איש שנתפסו ר"ל במחלוקת, לפיכך סיכן את עצמו והיה בין החולקים, כי ראה ששמואל עתיד לצאת ממנו וא"כ הוא לא ימות וממילא בעבורו יציל גם את האחרים, ע"ד הכתוב (ירמיה ג, יד) "אחד מעיר".

אך באמת לא ראה קורח יפה, כי מחלוקת גרועה מכל דבר ולא הועילה לו שום צדקות, אבל קורח שנתכוון לשם שמים להציל את כל העדה, לכן נתחדש לאו בתורה "ולא יהיה כקורח וכעדתו" – ומצינו שפירט הכתוב את קורח לבד ואת עדתו לבד, כי עדתו רצו מחלוקת בפשטות ולא היו נקיים הן מהרהור גאות והן מתיקון הברית, לא כן קורח שהיה נקי מכל אלה, לימדך תורה שאפילו לשם שמים לא תתערב במחלוקת, ולזה פרט לך הכתוב קורח לבד מפני שהתכוון לשם ד'.

 

אַף לֹא אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ וַתִּתֶּן לָנוּ נַחֲלַת שָׂדֶה וָכָרֶם הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר לֹא נַעֲלֶה (טז, יד)

וצריך להבין הלא משה קרא אותם לשלום ולא למחלוקת, ולמה אמרו "העיני האנשים ההם תנקר", שמשמע שרוצה לעשות להם רע ח"ו. אמנם אמרו חז"ל (נדרים סד:) ארבעה חשובין כמת: עני, ומצורע, וסומא, ומי שאין לו בנים,  והקב"ה כשאמר  למשה (שמות ד, יט) "כי מתו כל האנשים" התכוון גם כן שהתחלף להם עונש מיתה ונעשו עניים (רש"י שם).

על כן זאת אמרו דתן ואבירם: "הלא הקב"ה נשבע שימותו במדבר, אם כן  איזה פשרה תוכל לעשות שתתחלף המיתה? אם תאמר 'עניים', הלא אין לנו נחלת שדה וכרם שהיה לנו במצרים. 'מצורע', הלא אם כל ישראל יהיו מצורע לא יצטרכו לישב בדד ולא יהיה כמיתה, כי עיקר מה שמצורע נחשב כמת, זה רק מחמת "בדד ישב מחוץ למחנה" (מצורע יג, מו) . אם תאמר 'בנים', הלא הקב"ה הבטיחם שבניהם יבואו לארץ ישראל ואם כן  יהיה להם בנים. אלא בוודאי אתה רוצה להחליף הגזירה של מיתה על 'סמיות', שתסמא ותעוור אותנו, אם כן אין אנחנו רוצים לעלות בדרך הזה.

וזהו מה שאמרו למשה "העיני האנשים ההם תנקר" – וזה יהיה החילוף מיתה – "לא נעלה", אין אנחנו רוצים לעלות ולא להיות סומים.

 

לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם (טז, טו)

מעשה באדם שהפציר בהרה"ק רבי אברהם מרדכי מגור זי״ע בעל 'אמרי אמת', שייקח ממנו מתנה באומרו: ״זה תלוי בחיי שהרבי ייקח ממני את המתנה״. החזיר לו הרבי ואמר: ״זה גם תלוי בחיי שלא אקח ממך, שהרי כתיב (משלי טז, כז) ״שונא מתנות יחיה״.

 

וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח אֶת-כָּל-הָעֵדָה (טז, יט)

בדברי ליצנות כל הלילה ההוא הלך אצל השבטים ופתה אותם כסבורין אתם שעלי לבדי אני מקפיד איני מקפיד אלא בשביל כלכם אלו באין ונוטלין כל הגדולות לו המלכות ולאחיו הכהונה עד שנתפתו כלם  (רש"י)

זֵדִים הֱלִיצֻנִי עַד מְאֹד מִתּוֹרָתְךָ לֹא נָטִיתִי (תהלים קיט, נא).  "זדים הליצני" עולה בגימטריא אהרן (256), כי קרח ועדתו עשו ליצנות מן הכהונה "עד מאד", כי "מאד זה המוות" (בראשית רבה פרשה ט,ה.) כי לא עשו תשובה עד שבלעה אותם הארץ. אבל "מתורתך לא נטיתי" כמו שאמרת שהכהונה שייך רק לאהרן ולבניו.

 

וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ (יז, ה)

כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו שנאמר "ולא יהיה כקרח וכעדתו" (סנהדרין קי.)

כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה, בשנת תרע״ד, נענה הגה"ק רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה זי"ע ואמר: "ירד כעת חורבן לעולם ואין בית שלא יהיה שם מחלוקת״.

 

וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ (יז, ה)

כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו שנאמר "ולא יהיה כקרח וכעדתו" (סנהדרין קי.)

אמרתי לפרש הכתוב (ישעיה א, כז) "ציון במשפט תפדה", בהקדם מה ששמעתי מהרב ר' אלעזר ניווערץ ז"ל, ששאל לו אחד למה שומעים תמיד בעיה"ק ירושלים ת"ו כ"כ הרבה מחלוקת. והשיב לו ברוח חכמה: "הבט נא בני וראה! לך אל מדינה גדולה, יכול להיות שתטייל כל היום בכל העיירות בשווקים וברחובות ולא תשמע שום מחלוקת, אך אם תבוא אל עיר המלוכה לפני כס המשפט, שם תשמע הרבה ריב ומחלוקת ר"ל.

האם תדמה בדעתך שכל המחלוקות והריבים הם מעיר המלוכה עצמה? וודאי שלא. אלא מה? – המחלוקות הן מכל העיירות שהצטברו מכל המדינה ובעיר המלוכה נשמעים כדי להשוותם. כמו  כן ירושלים עיה"ק שהיא לב כל העולם, שם נשמעות מחלוקות של כל העולם כולו ונלבשים במחלוקות של אנשי ירושלים כדי להשוותם שם, וכשנשתוו שם, אז אין מחלוקת בעולם"… ודפח"ח.

בזה נראה לפרש – "ציון במשפט תפדה" – שם בציון כל המשפט ומשם תפדה כל העולם – "ושביה בצדקה" – לשביה עוד עושה ציון צדקה באלו המחלוקת, כדי שישתוו שם כל המחלוקות…

 

וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ (יז, ה)

להגה״ק רבי מאיר יהודה לייב המלבי״ם זי"ע, בכל מקום שהיה, מצאתו מחלוקת עזה. וסיפר הוא עצמו, שבימי בחרותו חיבר ספר ונסע עמו אל הגה"ק רבי משה סופר מפרעשבורג זי"ע בעל 'חתם סופר', שיתן לו הסכמה עליו, באמרו שספר זה הוא מרבו. נתן לו החת״ס הסכמה. לימים, גילה המלבי"ם לאחד מתלמידיו שהוא מחבר הספר. הדבר נודע לבעל 'חתם סופר', אשר התבטא ואמר: ״בעבור זה לא תהיה לו מנוחה״.

כאשר התעוררה מחלוקת על רבנו המלבי״ם זי"ע בימי שבתו בעיר לינטשיץ, שאלוהו תלמידיו: ״איך יכול להיות הדבר, הלא כתיב (יז, ה) ״ולא יהיה כקרח וכעדתו״, ואיך יכולים עוד לעשות מחלוקת?״ נענה להם המלבי״ם ואמר: "אצל קורח ועדתו נמצא בצד אחד כל הצדק, ואילו בצד השני היה כולו חייב, מחלוקת כזו, הסביר, אכן לא תוסיף להיות, אבל אם תהיה מחלוקת ולכל צד תהיה מעט צדק ומעט חוב, מחלוקת כזו תקום ותהיה.

ובזה פירשתי אני המסדר מאמר התנא (אבות פ"ה מי"ז) "איזה מחלוקת שהיא לשם שמים זה מחלוקת הלל ושמאי", באשר לשניהם היה צדק, כי אלו ואלו דברי אלוקים חיים, ואילו "מחלוקת שלא לשם שמים זה מחלוקת קרח ועדתו", כי לצד אחד היה כל הצדק ואילו לצד שני לא היה כלום, ושולל בזה את המחלוקת שיש לו צד עכ"פ מעט צדק שהוא ג"כ לשם שמים.

 

הרה"ג ר' לייב בן רבינו ה"חפץ חיים" זצוק"ל, כשהיה ברדאמסק, התאכסן אצל כ"ק אאמו"ר זצ"ל [הרה"ק רבי יעקב דוד ויינטראוב מראדומסק זי"ע] שכבדו מאוד מאחר והיה תלמיד חכם גדול ובן החפץ חיים זצ"ל.

פעם אחת השיחו מן המחלוקת של חסידים ומתנגדים, אמר רבי לייב זצ"ל שהוא אינו מתפלא על הדבר, כי פעם אחת היה בשבעה עשר בתמוז בעיר מזריטש שהיתה יושבת בין שעדליץ לביאלע, העיר שעדליץ היתה מלאה בחסידים כמו גם ביאלע היתה מלאה בחסידים ומאידך מזריטש היתה אז עיר של מתנגדים. כשנסעו החסידים משעדליץ לביאלע אל הרבי, באמצע השוק נקשו עם הכוסות וצעקו 'לחיים' זה לזה בקול ביום י"ז בתמוז, כיון שראו אנשי העיר מזריטש זאת, הלכו אחר העגלה אנשים נשים וטף קללו אותם וזרקו עליהם אבנים, גם אני הייתי ממש משוגע ממראה עיני, לראות איך הנקראים חסידים לא יחושו לתענית הנביאים. עד שבאתי לפנים פולין והתחלתי להכיר את אנשי פולין שהמה באמת גדולים בתורה ובמעשים טובים, אז הבנתי שכל מה שראיתי אז היה לפנים, כי כיון שרדפו את החסידים לכן עשו להם כדי שיטעו להכעיסם, אבל באמת אותם האנשים מתענים הרבה פעמים גם באמצע השבוע, ולכן מן מעשיות כאלה מהחסידים על המתנגדים ומן המתנגדים על החסידים, מדברים כאלה נעשה שלא יוכלו להתקרב ולראות את האמת, אבל חז"ל יודעים שכל המחלוקות היו בחינם ואלו ואלו בני אל חי, ה' ירחם על עמו מהרה.

 

וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה (יז, יג)

מעשה שבא איש פלוני אל הרה"ק רבי ישכר דוב מוואלברוז' זי"ע, בשליחות תושבי העיר 'עיר-חדש' הסמוכה לוורשה, כי ר"ל עושה מגפת ה'חולי-רע' שמות בעירם והם זקוקים לישועה. ציוה עליו הרה״ק מוואלברוז' לקחת תוף בידיו ולילך ברחובות העיר ולהכות עליו. שאלו האיש: "עד מתי?" אמר לו: "תדע בעצמך!״. וכך עשה, לקח תוף בידיו והלך ברחובות העיר והיכה עליו, וכל ילדי העיר אחריו. לפתע, תוך כדי הילוכו, ניגש אליו גוי מתושבי העיר, נטל אבן בידו וזרק לתוך התוף וניקבו מעבר לעבר. או אז ידע האיש שעליו להרפות… והנה, מיד נעצרה המגיפה ואותו גוי חלה ומת, והוא היה האיש האחרון.

 

הרה"ק רבי זאב מרומטעש זי"ע [מכפר רומטש – המכונה ״רבי ועלוויל רומטשער״] נסע פעם דרך העיר וולאדבווא. באותם ימים פשטה בעיר מגיפה קשה אשר הכתה חללים רבים ר״ל. כששמעו תושבי העיר, כי איש קדוש עובר דרכם, הלכו אצלו ויחלו פניו שיתפלל בעדם שתיעצר המגיפה. אמר להם הרה"ק מרומטעש: ״אעשה כן, אבל הדבר לא יעלה לכם כל כך בזול״.

פנה והלך אל האכסניה, קרא אליו עשרה אנשים וציוה לסדר את המיטה, וישכב ונסתלק לחיי עד… חצי שעה אחרי הקבורה, נעצרה המגיפה וכולם עמדו על דברי הקדוש הזה שהדבר ״לא יעלה בזול״. ויבכו אותו כל העיירות הסמוכות ששמעו מן הדבר הנפלא. זי״ע. (שמעתי מנכדו ר' שאול מישתילים ראשון לציון)

 

איתא במדרש גפן אלו ישראל (חולין צב' א), שישראל מהפכין ה"נגף" לגפ"ן וסותמין הפרצה, וכנאמר "ויעמוד פנחס ויפלל ותעצר המגפה" (תהילים ק"ו ל').

 

וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים (יז, כג)

הרבי הזקן הרה״ק רבי יצחק מווארקי זי״ע אמר: כתיב (משלי טז, ז) ״גם אויביו ישלים אתו״. האויבים עוזרים לו לאדם, להביאו אל השלמות.

 

ובזה נראה (תהילים סה, ה) "אשרי' תבחר' ותקרב'" סופי תיבות  רבי, כי מי שנבחר למטה על ידי עדה מישראל להיות למנהיג, נקרא רבי, וסימן שנבחר למעלה על ידי השם יתברך, וזה האיש הנבחר בוודאי יכול לקרב רחוקים להש"י בכוח שניתן לו משמים. ולזה אותיות שלישית "אשר'י תבח'ר ותק'רב" הם רח"ק, כי אשריו שנבחר מישראל לקרב רחוקים, ואותיות שניות "אש'רי תב'חר ות'קרב" הם שב"ת, כי כמו שאי אפשר לשנות את השבת ליום אחר מפני שבו בחר השי"ת, כן אי אפשר להחולקים והמזלזלים לשנות את דבר ה', רק מי שנבחר הוא הקדוש.

ולזה נראה מאמר המדרש (שמו"ר לז, ג) ואתה הקרב את אהרן אחיך הדא הא דכתיב אשרי תבחר ותקרב, ע"כ. כי כפי הנ"ל אותיות שניות הם שב"ת, וכמו שאי אפשר לשנות את השבת, כן אי אפשר לשנות את דבר אהרן אשר ניתן לו מהשם יתברך, כי בו בחר ה' כמו שבחר בשבת, וכן אי אפשר לשנות את הדבר בכל מי שנבחר לראש ולמנהיג, וכל המבזה ומחלל ראש ומנהיג נקרא מחלל שבת ומבזה את השבת, ראשית כי אפשר באיש להיות לראש ולמנהיג עדה כי אם ברצון השי"ת, וממילא נקרא שבת "כי אני ה' לא שניתי" (מלאכי ג, ו) ואי אפשר ח"ו לשנות רצון ד', וכנ"ל. ועוד כי תלמיד חכם נקרא שבת (זח"ג כט.).

וממילא החולק על הנבחר להיות רבי ולמנהיג עתיד ליתן את הדין, והשם יתברך ברוב רחמיו ירחם על עמו מהרה ליתן בלב בעלי המחלוקת שידעו שעם המחלוקת שלהם גורמים לאריכות הגלות ולשפיכת דם נקי בישראל ויעזבו דרכיהם, ואך טוב וחסד ושלום יחפוצו, ויקרב גאולתנו על ידי משיח צדקינו בב"א.

 

גדול השלום ושנאוי המחלוקת

לרגל פרשת קורח "ולא יהיה כקרח וכעדתו" אנו מביאים עניינים בנושא גדול השלום ושנואי המחלוקת מתוך כתביו וספריו במשנתו הטהורה של הגה"צ רבי נח גד ויינטראוב זצוק"ל

 

סופם היה רע ומר

הרב ר' אהרן ווינטראב שליט"א מתל אביב סיפר שהרב  הקדוש ר' גרשון חנוך מרדזין זצק"ל רצה להיות רב בעיר אסטראווע כי רצה לצאת מרדזין והי' שם הרבה אנשים שלא הניחו אותו ומשום זה לא נעשה שם לרב אבל סופם של אלו האנשים היה רע ומר ר"ל מזה אנו למדים שלא להחזיק במחלוקת רק בשלום

 

וכן שמעתי מכבוד חמי מורי הרב ר' שמואל צבי [טייטלבוים]  זצק"ל אשר אותן האנשים שהחזיקו במחלוקת בפשדברז נגד הרב הקדוש ר' אברהם משה זצק"ל היה סופם מר כי עיקר הוא השלום.

 

כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה, בשנת תרע״ד, נענה הגה"ק רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה זי"ע ואמר: "ירד כעת חורבן לעולם ואין בית שלא יהיה שם מחלוקת״.

 

מחלוקת שהיה לשם שמים

להגה״ק רבי מאיר יהודה לייב המלבי״ם זי"ע, בכל מקום שהיה, מצאתו מחלוקת עזה. וסיפר הוא עצמו, שבימי בחרותו חיבר ספר ונסע עמו אל הגה"ק רבי משה סופר מפרעשבורג זי"ע בעל 'חתם סופר', שיתן לו הסכמה עליו, באמרו שספר זה הוא מרבו. נתן לו החת״ס הסכמה. לימים, גילה המלבי"ם לאחד מתלמידיו שהוא מחבר הספר. הדבר נודע לבעל 'חתם סופר', אשר התבטא ואמר: ״בעבור זה לא תהיה לו מנוחה״.

כאשר התעוררה מחלוקת על רבנו המלבי״ם זי"ע בימי שבתו בעיר לינטשיץ, שאלוהו תלמידיו: ״איך יכול להיות הדבר, הלא כתיב (יז, ה) ״ולא יהיה כקרח וכעדתו״, ואיך יכולים עוד לעשות מחלוקת?״ נענה להם המלבי״ם ואמר: "אצל קורח ועדתו נמצא בצד אחד כל הצדק, ואילו בצד השני היה כולו חייב, מחלוקת כזו, הסביר, אכן לא תוסיף להיות, אבל אם תהיה מחלוקת ולכל צד תהיה מעט צדק ומעט חוב, מחלוקת כזו תקום ותהיה.

ובזה פירשתי אני המסדר מאמר התנא (אבות פ"ה מי"ז) "איזה מחלוקת שהיא לשם שמים זה מחלוקת הלל ושמאי", באשר לשניהם היה צדק, כי אלו ואלו דברי אלוקים חיים, ואילו "מחלוקת שלא לשם שמים זה מחלוקת קרח ועדתו", כי לצד אחד היה כל הצדק ואילו לצד שני לא היה כלום, ושולל בזה את המחלוקת שיש לו צד עכ"פ מעט צדק שהוא ג"כ לשם שמים.

מחלוקת גרוע יותר מסדום

ויגדל עון בת עמי כי המחלוקת ושנאת חנם הביאו לידי כך להיות גרוע עוד מסדום כי סדום לא עשו להם רע בידיהם עצמם רק בא עליהם הצרה מן השמים עונש ולא יכלו לשמור עצמם מזה כי הם חטאו ובא עליהם מן שמים עונש אבל כאן כמו בידיהם עשו לעצמם כמו שאמרו ז"ל אקמצא ובר קמצא חרב ירושלים ואינו דומה אם בא על אדם צרה שלא יוכל לשמור עצמו ממנה כמו סדום לאשר יוכל לשמור עצמו אבל כאן היה להם עצה כי החכמים הוכיחם השכם ושלוח דברו אליהם שלא יהיה ביניהם מחלוקת וצרה כזו גדול עד מאוד:

מחלוקת דוחה את הפרנסה

כל עמה נאנחים מבקשים לחם  (איכה א, יא) הנביא מקונן על הבית השני שנחרב כאמרם ז"ל מחלוקת אחר דוחה ק' פרנסות והנה בית שני נחרב משום שנאת חנם כי אמרו ז"ל שגם בבית ראשון היה שנאת חנם רק אצל השרים לא אצל כל העם לא כן בית שני היה השנאת חינם בין המון העם וזה כל עמה נאנחים שכל אחד היה תרעומת על חבירו והיו נאנחים בשביל זה ולכן מבקשים לחם לא היה פרנסה כי המחלוקת דחו הפרנסה. מחלוקת אחד דוחה ק' פרנסות. עבודת הקדש לחיד"א חלק צפורן שמיר סימן ג' אות מ"ב

כל המחלוקת היו בחינם

הרה"ג ר' לייב בן רבינו ה"חפץ חיים" זצוק"ל, כשהיה ברדאמסק, התאכסן אצל כ"ק אאמו"ר זצ"ל [הרה"ק רבי יעקב דוד ויינטראוב מראדומסק זי"ע] שכבדו מאוד מאחר והיה תלמיד חכם גדול ובן החפץ חיים זצ"ל.

פעם אחת השיחו מן המחלוקת של חסידים ומתנגדים, אמר רבי לייב זצ"ל שהוא אינו מתפלא על הדבר, כי פעם אחת היה בשבעה עשר בתמוז בעיר מזריטש שהיתה יושבת בין שעדליץ לביאלע, העיר שעדליץ היתה מלאה בחסידים כמו גם ביאלע היתה מלאה בחסידים ומאידך מזריטש היתה אז עיר של מתנגדים. כשנסעו החסידים משעדליץ לביאלע אל הרבי, באמצע השוק נקשו עם הכוסות וצעקו 'לחיים' זה לזה בקול ביום י"ז בתמוז, כיון שראו אנשי העיר מזריטש זאת, הלכו אחר העגלה אנשים נשים וטף קללו אותם וזרקו עליהם אבנים, גם אני הייתי ממש משוגע ממראה עיני, לראות איך הנקראים חסידים לא יחושו לתענית הנביאים. עד שבאתי לפנים פולין והתחלתי להכיר את אנשי פולין שהמה באמת גדולים בתורה ובמעשים טובים, אז הבנתי שכל מה שראיתי אז היה לפנים, כי כיון שרדפו את החסידים לכן עשו להם כדי שיטעו להכעיסם, אבל באמת אותם האנשים מתענים הרבה פעמים גם באמצע השבוע, ולכן מן מעשיות כאלה מהחסידים על המתנגדים ומן המתנגדים על החסידים, מדברים כאלה נעשה שלא יוכלו להתקרב ולראות את האמת, אבל חז"ל יודעים שכל המחלוקות היו בחינם ואלו ואלו בני אל חי, ה' ירחם על עמו מהרה.

 

החולק על נבחר להיות רבי עתיד ליתן את הדין

אמר המחבר והמסדר, מפני שהספר הזה והקודם לו הם אמרי קודש מכבוד רבותינו הקדושים נוחי עדן ומסופר בהם דברים גדולים, לכן אל יחשוב אדם בדעתו כי זה היו רק רבותינו הקודמים, אבל היום ח"ו אין בהם לא מוח ולא כוח לעשות מאומה, ולכן יזלזל ח"ו בהם.

כי ידע נא המזלזל, אשר על המזלזלים נאמר (ישעי' יח, ה) "וכרת הזלזלים במזמרות", כי זה הכלל, אשר אפילו ריש גרגותא משמים קא מוקמי ליה (בבא בתרא צא:) כי זה גזירת השמים על אדם שיהיה מנהיג ויעמוד בראש עדה לנהל עדת ד', ואי אפשר שיבחרו בו ישראל בלי גזירת ה' ב"ה.

ולכן כל המזלזל בו הוא נגד גזירת ה', כי הוא הנותן לך איש לעמוד לפניו ולשרתו ולהנהיג עדת ה' בעבודת הבורא ב"ה וברוך שמו.

 וכל הנבחר למטה להיות לרבי ומנהיג סימן הוא שנבחר למעלה וכל החולק עליו כחולק על השכינה [ועין בספרי "זכרון חן" (אות ל"ח) מרבינו הקדוש בעל החידושי הרי"ם זצק"ל עם הרה"ג ר' זאנבילי קלעפיש ז"ל].

ובזה נראה (תהילים סה, ה) "אשרי' תבחר' ותקרב'" סופי תיבות  רבי, כי מי שנבחר למטה על ידי עדה מישראל להיות למנהיג, נקרא רבי, וסימן שנבחר למעלה על ידי השם יתברך, וזה האיש הנבחר בוודאי יכול לקרב רחוקים להש"י בכוח שניתן לו משמים. ולזה אותיות שלישית "אשר'י תבח'ר ותק'רב" הם רח"ק, כי אשריו שנבחר מישראל לקרב רחוקים. ואותיות שניות "אש'רי תב'חר ות'קרב" הם שב"ת, כי כמו שאי אפשר לשנות את השבת ליום אחר מפני שבו בחר השי"ת, כן אי אפשר להחולקים והמזלזלים לשנות את דבר ה', רק מי שנבחר הוא הקדוש.

ולזה נראה מאמר המדרש (שמו"ר לז, ג) ואתה הקרב את אהרן אחיך הה"ד אשרי תבחר ותקרב, ע"כ. כי כפי הנ"ל אותיות שניות הם שב"ת, וכמו שאי אפשר לשנות את השבת, כן אי אפשר לשנות את דבר אהרן אשר ניתן לו מהשם יתברך, כי בו בחר ה' כמו שבחר בשבת, וכן אי אפשר לשנות את הדבר בכל מי שנבחר לראש ולמנהיג, וכל המבזה ומחלל ראש ומנהיג נקרא מחלל שבת ומבזה את השבת, ראשית כי אפשר באיש להיות לראש ולמנהיג עדה כי אם ברצון השי"ת, וממילא נקרא שבת "כי אני ד' לא שניתי" (מלאכי ג, ו) ואי אפשר ח"ו לשנות רצון ד', וכנ"ל. ועוד כי ת"ח נקרא שבת (זח"ג כט.).

וממילא החולק על הנבחר להיות רבי ולמנהיג עתיד ליתן את הדין, והש"י ברוב רחמיו ירחם על עמו מהרה ליתן בלב בעלי המחלוקת שידעו שעם המחלוקת שלהם גורמים לאריכות הגלות ולשפיכת דם נקי בישראל ויעזבו דרכיהם, ואך טוב וחסד ושלום יחפוצו, ויקרב גאולתנו ע"י משיח צדקינו בב"א.

למה שומעים בירושלים תמיד על מחלוקת?

ציון במשפט תפדה (ישעי' א, כז). יובן במה ששמעתי מהר' ר' אלעזר ניווערץ ז"ל ששאל לו אחד למה שומעין תמיד בירושלים כ"כ מחלוקת, השיב לו ברוח חכמה, הבט נא בני וראה, לך אל מדינה גדולה, יכול להיות שתטייל כל היום בכל העיירות בשווקים וברחובות ולא תשמע שום מחלוקת, אך אם תבוא אל עיר המלוכה לפני כס המשפט, שם תשמע הרבה ריב ומחלוקת ר"ל, האם תדמה בדעתך שכל המחלוקת והריב הוא מעיר המלוכה עצמה, רק מה, המחלוקות הם מכל העיירות שנצטברו מכל המדינה ובעיר המלוכה נשמעים כדי להשוותם. כן ירושלים עיה"ק לב כל העולם, שם נשמעים מחלוקות של כל העולם ונלבשים במחלוקת של אנשי ירושלים כדי להשוותם שם, וכשנשתוו שם, אז אין מחלוקת בעולם, ודפח"ח.

ובזה נראה, ציון במשפט תפדה – שם בציון כל המשפט ומשם תפדה כל העולם – ושביה בצדקה – לשביה עוד עושה ציון צדקה באלו המחלוקת כדי שישתווה שם המחלוקת.

 

למה יש מחלוקת על החסידים והצדיקים?

בספר הקדוש "יסוד העבודה" כתיבת יד למרנא ורבנא ר' אברהם מסלאנימא זצקלה"ה וז"ל: אם לא היה מחלוקת על הצדיקים ועל החסידים היתה בטילה הבחירה, ולכן המסית מתלבש באיש לא טוב שיחלוק עליהם.

 

כח ביד עשיו להחרבת בית המקדש בגלל המחלוקת

אדם ישראל עולה בגימטריא תקפ"ו (586), עשו חרב עולה גם כן בגימטריא  תקפ"ו (586)  כי זה לעומת זה עשה אלקים. כי אם ישראל באחדות נקראים אדם כי אדם מורה על אחדות וממילא "אתה אחד ושמך אחד ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" וממילא ירושלם שעולה גם כן בגימטריא תקפ"ו (586) על עמדו ובית המקדש בתוכו בנוי ונתוסף לה אות י' [לעיר ירושלים]  על שם כל הקומה הקדושה ושם העיר מיום ה' שמה כלומר ירושלים.

אבל אם ח"ו שנאת חינם ואין אחדות רחמנא ליצלן  ואין אות י' בתוכה וממילא היה כוח ביד עשו להחריב את בית קדשנו ותפארתנו והפראים רומסים על מקום קדשנו ר"ל.  וכל החיות של עשו הרשע רק מזה שאין שלום, והוא [עשיו]  חי מחורבן ירושלים כי "אמלאה החרבה" (יחזקאל כו,ב)  ר"ל. אבל האחדות הוא סגולה גדולה לקרב ימי המשיח ויבנה בנין המקדש בב"א.

למה אין המילה שלום בברכות בלעם הרשע?

שלום. שמעתי מהרה"ג החסיד ר' ישראל ניסן אבדק"ק מאקאווע זצ"ל בשם הרה"ק ר' פיבילע מגריצה זצל"ה, עה"פ (במדבר כג, ז) "וישא משלו ויאמר", שהרשע הזה כל הברכות שבירך לא נאמר בהם שלום, רצה שלא יהיה חלילה בישראל הכלי מחזיק ברכה שהוא השלום.  ומאידך  אי אפשר שלא נאמר לו על ידי הקב"ה שלום, רק השלום שנאמר לו נקב הרשע הזה את המ"ם סתומה בפיו הטמא ונעשה האות מ' פתוחה, ועלה המ"ם בראש התיבה ונעשה משלו, עכ"ד.

ואמרתי אני לפרש דבריו, מה זה שנקב הרשע הזה המ"ם. הנה הרשע הזה שראה שיש לישראל זכות אבות, לקח לו גם כן  לעזור את עשו הרשע שיש לו גם כן זכות אבות וגימטריא של עשו הוא גם כן  שלום (376). וכמו עמלק הרשע והמן שחשבו שגם להם זכות אבות. אבל עשו הרשע הוא שלום קטיעה, כי שלום עולה עם הד' אותיות ש"פ כמנין השם הקדוש הוי' אדני, [דהיינו כשתכה שם של אדנ"י על שם הוי"ה הרי שיעור התיבה ש"פ (380)  כזה א' של אדני על יוד של הוי"ה הרי י' (1X10=10) ד' של אדני על ה' של הוי"ה הרי ך' (4X5=20) נ' של אדני על ו' של הוי"ה הרי ש'  (50X6=300)  י' של אדנ"י על ה' של הוי"ה הרי נ' (10X5=50) . מגלה עמוקות פ' נח].לא כן עשו שאין לו רק שע"ט והוא שלום קטיעה. וזה ענין נקיבת המ"ם.

 

שלום הוא עיקר הכול, ובלבד שלא יהיה חסר. "הראנו ה' חסדך" (תהילים פה, ח) עולה ש"פ(380), שלום עם האותיות. שהוא הזווג השלום הוי' אדני, והבן.

בזכות השלום ניצחו את מואב

ויקץ מואב מפני בני ישראל (במדבר כב, ג). אפ"ל מפני בני ישראל היינו מהאותיות שהם לפני האותיות של בנ"י ישרא"ל [אמטטרקאכ] שעולה בגימטריה ש"פ (380) מספר "שלום" עם האותיות. והיינו כי ראה שבני ישראל שולחים לכל אחד דברי שלום, ויקוצו מזה כי לא די שהם לוקחים ארצות גוים עוד יהיה נקראים בני שלום, ומפני דבר זה קצו בחייהם.


באדיבות "מכון באהלי צדיקים" להדפסת ספרי וכתבי הרנ"ג ויינטראוב זצ"ל. כל הזכויות שמורות

להערות והארות [email protected]


 

מצאתם טעות בכתבה? דווחו לנו >

מה דעתך על הכתבה, עניין אותך?

מעניין

3 אהבו

לא מעניין

0לא אהבו

הכתבות המעניינות ביותר

הנופשים הופתעו: האורח המוזר נכנס לחדר שלהם בבית המלון • צפו
תיעוד דרמטי מהמסוק: ספינה נקלעה לסופה ושקעה במצולות • צפו
קומיקאי עזתי לועג לישראל: "חלום הרצל עומד לקרוס" • צפו
וושינגטון: נשיא 'ועידת רבני אירופה' מגייס בכירים בממשל לבלימת חקיקה נגד מצוות הדת באירופה
לוין נגד שקד: "הניסיון לספור את ימינה כאילו היא יכולה להשתייך לגוש שלנו – מגוחך"
גאב"ד 'בד"ץ מהדרין': היוצאים לדירות נופש בחו"ל נדרשים להיות ערים לשאלות הלכתיות חמורות
אשת הפצוע: "בעלי הלך לתפילה; בעל חזות ערבית נתן לו מכות חזקות בראש"
הגרלת הדירות: עו"ד נתן רוזנבלט מסביר בטור דעה איפה כדאי להירשם?
דוח מבקר המדינה: ליקויים בניהול התקציב במודיעין עילית
בגלל מחירי הדלק: הוצאות הישראלים באשראי בשיא של כל הזמנים
משמעות הצעדים של בנק ישראל: גם המשכנתא מתייקרת / דודי מייזליק
נחשף: חיל האוויר התקשה בהפלת הכטב"מים של חיזבאללה
הירשם לקבלת עדכונים
עדכן אותי על
1 תגובה
הכי מדורגות
חדשות ביותר ישנות ביותר
Inline Feedbacks
הצג את כל התגובות

אחד המדורים החשובים ביותר

המיוחדים

.
לו"ז הבחירות: מהפיצולים והפריימריז עד הגשת הרשימות והפסילות - כל התאריכים
Collage Maker-03-Jul-2022-05
עם עניבה, בלי השכלה: גיבור התרבות של תל אביב הפך לראש ממשלה
קריסת טריבונות בקולומביה וצביעות של מיקי לוי • עשרת הסרטונים הנצפים
Collage Maker-30-Jun-2022-12
עלה בטרמפ מימין, ירד בשמאל: אחרי עשור בפוליטיקה - בנט עוזב, בינתיים • סיכום

חדש באתר

הגרפ גולדשמידט עם הסנאטור בנימין ל קרדין צילום באדיבות ועידת רבני אירופה (2)
וושינגטון: נשיא 'ועידת רבני אירופה' מגייס בכירים בממשל לבלימת חקיקה נגד מצוות הדת באירופה
.
לוין נגד שקד: "הניסיון לספור את ימינה כאילו היא יכולה להשתייך לגוש שלנו – מגוחך"
WhatsApp Image 2022-07-04 at 17.32
גאב"ד 'בד"ץ מהדרין': היוצאים לדירות נופש בחו"ל נדרשים להיות ערים לשאלות הלכתיות חמורות
SJeyA3V11s5_157_0_1024_576_0_x-large
אשת הפצוע: "בעלי הלך לתפילה; בעל חזות ערבית נתן לו מכות חזקות בראש"

גלריות

דזיקוב ויז'ניץ חומש סעודה (20)
בֶּן חָמֵשׁ לַמִּקְרָא • חומש סעודה בתלמוד תורה בני נפתלי דזי'קוב ויז'ניץ
מונקאטש שחרית ראש חודש (10)
וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם • האדמו"ר ממונקאטש בתפילת שחרית בראש חודש
ויז'ניץ ועידת מאירים (31)
וּמְאִירִים אֶת הָעוֹלָם • ועידת היסוד לתומכי איגוד מוסדות ויז'ניץ
שבע ברכות לבן הגר''ב שמואלי (6)
האדמו"ר מתולדות אהרון הגיע להשתתף בשמחת השבע ברכות לבן המקובל • גלריה

עיתוני היום

וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי • כותרות העיתונים – ו' בתמוז ה'תשפ"ב
Whatsapp Chat
1
0
מעניין אותנו מה אתה חושב, תוכל להגיב בבקשה?x
()
x

מה ברצונך למצוא?

יש לך משהו דחוף לומר לנו?

הדואר
האדום

Hide picture