הביקור של נשיא ארצות הברית ג’ו ביידן בישראל הוא הביקור ה-12 של נשיא אמריקאי מכהן בישראל, עם כי ביידן הוא בסך הכל המנהיג האמריקאי שביעי המבקר בישראל במהלך כהונתו, מתוך 14 נשיאים שכיהנו מאז הוקמה מדינת ישראל. הביקור הראשון היה של ריצ’רד ניקסון, אחריו רוב נשיאי ארצות הברית ביקור בישראל, למעט ג’רלד פורד שכיהן קדנציה חלקית וביקר זמן קצר אחרי סיום תפקידו, רונלד רייגן שדילג עלינו, וגם בוש האב.
לפני הקמת מדינת ישראל ביקרו מספר נשיאים בארץ ישראל או לפחות תכננו לבקר בה, בעיקר מטעמים דתיים. אברהם לינקולן תכנן לבקר בארץ ישראל, אך רציחתו מנעה את מימוש התוכנית. כשני עשורים אחריו, ביקר בארץ ישראל יוליסס גרנט מעט לאחר סיום כהונתו.
ג’ון קנדי הגיע לביקור בארץ ישראל בשנת 1939, הרבה לפני שהפך לנשיא ארה”ב. הוא היה אז צעיר בן 22, בנו של שגריר ארה”ב בלונדון, ג’וזף קנדי. לימים הוא סיפר ששהה בארץ בזמן פרסום הספר הלבן, וכך נחשף לסכסוך היהודי-ערבי מקרוב. בכיוון ההפוך, הנשיא לשעבר ג’רלד פורד ביקר בישראל לאחר שסיים את תפקידו בבית הלבן.
נשיא ארה”ב פרנקלין דלאנו רוזוולט אומנם לא הגיע לארץ, אך אשתו, אלינור רוזוולט, הגיעה לכאן שוב ושוב. היא עסקה רבות בפעילות הומניטארית, ובאה לבקר בישראל מספר פעמים במהלך שנות ה- 50. היא התעניינה מאוד ב”עליית הנוער”, והתרשמה עד כדי כך, שהסכימה להיות הפטרונית העולמית של הארגון. בביקוריה בארץ היא פגשה את מנהיגי המדינה, אך גם ערכה ביקורים במרכזי קליטה ברחבי הארץ.
עשורים של יחסים מתפתחים
בשנים הראשונות לקום המדינה, היחסים בין ישראל לארצות הברית לא היו מאוד חמים, אך עדיין חמים יחסית ליתר העולם. ארצות הברית תמכה בתוכנית החלוקה באו”ם בסוף 1947, ומיד לאחר הכרזת העצמאות הכירה ארצות הברית דה פקטו בישראל, ובכך הייתה למדינה הראשונה שעשתה כן, וב-30 בינואר 1949 הכירה בה גם דה יורה.
במהלך מלחמת העצמאות צייתה ארצות הברית להכרזת אמברגו הנשק של האו”ם וסירבה למכור ציוד צבאי לישראל, ה-FBI אף עצר יהודים אמריקאים שהעבירו נשק לישראל. אל שווימר, ממקימי התעשייה האווירית, נכלל ברשימת המבוקשים של ה-FBI. במקביל סייעה הקהילה היהודית בארצות הברית לישראל במהלך תקופת הצנע. לאחר המלחמה התנגדה ארצות הברית לפעולות התגמול שביצעה ישראל והסתפקה באמירות רטוריות לגבי זכותן של אוניות ישראליות לעבור בתעלת סואץ.
ארצות הברית דחתה את בקשתה של ישראל לסייע בקבלת הסכם השילומים מגרמניה. לעומת זאת החלה ארצות הברית בסיוע בהיקף קטן של עשרות מיליוני דולרים בשנה, שנשאר בהיקף זה עד לתחילת שנות ה-70. ביולי 1952 הודיע ממשל טרומן כי הוא עדיין מחזיק בדעה המנוגדת לגישת ישראל, כי יש לכונן משטר בינלאומי בירושלים. כמו כן, המשיכו האמריקאים כל העת בניסיון לתווך בנושא בין ישראל ומדינות ערב.
בזמן מבצע קדש פעלה נגדו ארצות הברית תוך הפעלת לחץ על צרפת ועל בריטניה ומיד לאחריו דרשה ארצות הברית, יחד עם ברית המועצות, כי ישראל תפנה את חצי האי סיני וישראל נאלצה לעשות כן. בתמורה התחייבה ארצות הברית לדאוג להבטחת חופש המעבר של כלי שיט ישראלים במצרי טיראן. לעומת זאת, העברת הנאום הסודי של ניקיטה חרושצ’וב לארצות הברית הביאה ליצירת קשר מודיעיני בין המדינות. עד למלחמת ששת הימים הייתה צרפת ספקית הנשק העיקרית של ישראל. עם זאת החל מראשית שנות ה-60 החלה ארצות הברית למכור לישראל נשק, תחילה הגנתי ולאחר מכן גם התקפי.
במאי 1961 נערכה פגישה ראשונה בין ראש ממשלת ישראל לנשיא ארצות הברית. במאי 1963 הכריז הנשיא קנדי בנאום רשמי כי ארצות הברית תתערב לטובת ישראל במקרה של תוקפנות. ב-12 בדצמבר אותה שנה נחתמה אמנת הסגרה בין שתי המדינות וב-27 בדצמבר הכריז קנדי על כך שלארצות הברית יש יחסים מיוחדים עם ישראל במזרח התיכון כמו שיש לה יחסים מיוחדים עם בריטניה באזורים אחרים בעולם. ביוני 1964 היה לוי אשכול לראש הממשלה הישראלי הראשון שהוזמן לביקור רשמי בארצות הברית ונפגש עם נשיא ארצות הברית בבית הלבן. בעקבות זאת חתמו שתי המדינות על “מזכר הבנה” חשאי ב-10 במרס 1965.
הביקור הראשון
הנשיא ריצ’רד ניקסון היה הראשון בנשיאי ארצות הברית שביקר בישראל. הביקור בן היומיים התקיים 26 שנים לאחר כינון היחסים בין שתי המדינות. היה זה בשלהי כהונת ניקסון, פחות מחודשיים לפני שהתפטר מתפקידו בעקבות פרשת ווטרגייט. ניקסון קיים בביקורו ישיבות עבודה עם ראש הממשלה יצחק רבין, שנכנס לתפקידו שבועיים קודם לכן, ועם חלק משרי ממשלתו. בין הצדדים נדונו בקשות ביטחוניות, מדיניות וכלכליות שונות שהעלתה ישראל. כמו כן ביקר ניקסון במשכן הנשיא ובביתה של ראש הממשלה לשעבר גולדה מאיר. לאחר הביקור יצא הנשיא ניקסון לירדן.
בעיתון “דבר” של חודש מאי 1974 מתוארות ההכנות בירושלים לבואו של ניקסון: קישוט הרחובות בדגלי ישראל ודגלי ארה”ב, סידורי הביטחון, לוח הזמנים הנוקשה וקריאה לתושבי ירושלים ולילדיה לצאת לרחובות ולקבל את פני הנשיא. היו גם קשיים במהלך תכנון הביקור – הצוות הישראלי סבל מהתערבות יתר של הצוות האמריקאי, דבר שהוביל למתיחות בין שני הצוותים.
ביקור השלום עם מצרים
הנשיא ג’ימי קרטר ביקר בישראל במרץ 1979, במטרה להניע את המשא ומתן על הסכם השלום בין ישראל למצרים, אשר נקלע לקשיים. על פי הסכמי קמפ דייוויד מספטמבר 1978 היה על הסכם שלום להיחתם תוך שלושה חודשים לאחריהם, אולם השיחות הגיעו שוב למבוי סתום.
בתחילת מרץ החליט קרטר לצאת בעצמו לקהיר וירושלים כדי ליישב את המחלוקות שנותרו. ב-8 במרץ בא קרטר למצרים ובמוצאי שבת, 10 במרץ, הגיע לישראל לביקור בן שלושה ימים ששילב אירועים טקסיים עם משא ומתן. עם הסכמות של ראש הממשלה מנחם בגין שהושגו רק בסוף הביקור שב קרטר למצרים וקיבל את הסכמת נשיא מצרים אנואר סאדאת להן. ב-26 במרץ נחתם הסכם השלום בוושינגטון.
קרטר התקבל בשדה התעופה על ידי בכירי המדינה והתקיים טקס ממלכתי. למחרת בואו, בהפסקות בין השיחות המדיניות, ביקרו קרטר ואשתו במשכן הנשיא בירושלים, במוסד יד ושם ובקברי הרצל וז’בוטינסקי בהר הרצל. רוזלין קרטר ביקרה במרכז קליטה. בערב השתתפו קרטר ואשתו בארוחת ערב ממלכתית במשכן הכנסת בהשתתפות 500 מוזמנים. למחרת, יום צאתו מישראל, נאם קרטר במליאת הכנסת, וביקר בהיכל הספר במוזיאון ישראל.
הנשיא שהגיע 4 פעמים
הנשיא ביל קלינטון ביקר בישראל מספר שיא של ביקורים – ארבעה במספר. ריבוי הביקורים ביטא בעיקר את היחסים המיוחדים שהיו לממשלו עם יצחק רבין וממשלתו ואת מעורבותו הרבה של קלינטון בשיחות השלום בין ישראל לבין הפלסטינים.
ביקורו הראשון של קלינטון בישראל נערך באוקטובר 1994, מיד לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן. במהלכו ביקר ביד ושם ונשא נאום במליאת הכנסת.
ביקורו השני של קלינטון היה לצורך השתתפותו בהלוויית יצחק רבין ב-6 בנובמבר 1995. אז נשא בהר הרצל נאום הספד לרבין.
קלינטון ביקר בישראל בשלישית בחודש מרץ 1996, במטרה מוצהרת לאשש את תהליך השלום עם הפלסטינים, שנפגע בעקבות סדרת הפיגועים שהתרחשו בישראל. יש הטוענים כי הגיע גם במטרה לסייע לשמעון פרס לנצח את בנימין נתניהו בבחירות לראשות הממשלה.
ביקורו הרביעי והאחרון של קלינטון היה בחודש דצמבר 1998 כשנפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, זמן קצר לאחר חתימת הסכם ואי. במהלכו ביקר קלינטון במצדה וכן יצא לעזה, שם נאם בפני המועצה הלאומית הפלסטינית.
ביקור חגיגי
הנשיא ג’ורג’ ווקר בוש ביקר בישראל פעמיים. ביקורו הראשון נועד לקדם את המשא ומתן לשלום בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית בעקבות ועידת אנאפוליס. בוש נפגש עם ראש הממשלה אהוד אולמרט ונשיא המדינה שמעון פרס. והקדיש את יום ביקורו השני לביקור ברשות הפלסטינית. כמו כן השתתף בארוחת ערב שנערכה לכבודו וביקר ביד ושם.
ביקורו השני של בוש בישראל נערך חודשים מעטים לאחר הביקור הראשון, לכבוד יום העצמאות השישים של המדינה. בוש נפגש עם ראש הממשלה אולמרט והנשיא פרס ונאם במליאת הכנסת ובועידת הנשיא בירושלים. כמו כן ביקר בוש עם אשתו במצדה ובמוזיאון ארצות המקרא והם קיימו קבלת פנים במוזיאון ישראל.
הגברת בוש ורעיית ראש הממשלה עליזה אולמרט ביקרו בתחנת טיפת חלב ובית ספר דו-לשוני בירושלים ובמנהרת הכותל. כמו בביקורו הראשון עשה בוש את דרכו אל ירושלים וממנה בטיסה במארין 1 שהובא ארצה עבורו. במהלך הביקור הבהיר בוש לראש הממשלה אולמרט ולשר הביטחון אהוד ברק את התנגדותו לכך שישראל תתקוף את מתקני תוכנית הגרעין האיראנית.
ביקור בשביל הלוויה
הנשיא ברק אובמה הגיע לישראל לביקור בן שלושה ימים. בנמל התעופה בן-גוריון הוצגה לאובמה תערוכה של מערך ההגנה האווירית ובה סוללות כיפת ברזל, קלע דוד, חץ 2 וחץ 3. אובמה פגש לשיחות את ראש ממשלת ישראל נתניהו, את הנשיא פרס, שהעניק לו את עיטור נשיא מדינת ישראל, ואת יו”ר הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס בביקור שערך ברמאללה.
כמו כן ביקר אובמה במוזיאון ישראל, ביד ושם ובבית לחם, הניח זרים על קברי הרצל ויצחק רבין והשתתף בשתי סעודות ערב רשמיות. הוא נאם את נאומו העיקרי בביקור זה בפני סטודנטים מהאוניברסיטאות בישראל, בבנייני האומה בירושלים. מישראל יצא אובמה לירדן.
ב-30 בספטמבר 2016 הגיע הנשיא אובמה לישראל לביקור בזק כדי להשתתף בהלוויית שמעון פרס שנערכה באותו יום בירושלים, והיה בין נושאי ההספדים לפרס במהלך הטקס. מיד לאחר ההלוויה עזב אובמה את ישראל.
ביקור היסטורי
הנשיא דונלד טראמפ הגיע לישראל לביקור בן יומיים במסגרת מסעו הראשון מחוץ לארצות הברית לאחר בחירתו לנשיא. לאחר שביקר בערב הסעודית, נחת מטוסו בנמל התעופה בן-גוריון, ונערכה לו קבלת פנים בנוכחות רוב צמרת המדינה. משם יצא טראמפ בטיסת מסוק לירושלים, ושם ביקר במשכן הנשיא ופגש את הנשיא ראובן ריבלין.
בהמשך ביקר טראמפ בכותל המערבי, והיה לנשיא המכהן הראשון לעשות זאת. הביקור הוגדר כ”פרטי”, ולא התלוותה אליו משלחת ישראלית רשמית. קיבל את פניו בכותל המערבי הרב שמואל רבינוביץ, רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים. הנשיא ורעייתו הקפידו על קדושת המקום בכותל המערבי, הוא וחתנו התפללו בעזרת הגברים, ואילו רעייתו ובתו התפללו בעזרת הנשים, את פניהן קיבלת הרבנית יעל רבינוביץ רעייתו של רב הכותל.
לאחר מכן נפגשו הנשיא טראמפ וראש הממשלה נתניהו במלון המלך דוד. מאוחר יותר מסרו שני המנהיגים הצהרות לתקשורת במעון ראש הממשלה, שבו אירחו נתניהו ואשתו את טראמפ ורעייתו לארוחת ערב.
ביום השני לביקור נפגש טראמפ בבית לחם עם נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס. לאחר מכן ביקר ביד ושם והניח זר באוהל יזכור, ונאם את הנאום המרכזי של הביקור במוזיאון ישראל. הוא שב לנמל התעופה בן-גוריון במסוק, ועזב את ישראל.
כתבה אינפורמטיבית יפה! יישר כח לכתב.
פצצה
אובמה היה גם כן בכותל ככל שידוע לי
נכון, רק שזה היה לפני שנבחר לנשיא
תודה על העדכון
שימו לב לתמונה של בגין וקרטר
מי נראה המנהיג האמיתי!
בגין בראש השולחן לקרוא בצד
יש ללמוד מבגין ז”ל המון
נ.ב הכל מתייחס כמובן לראשי הממשלה שלנו שידוע שהיו חילוניים
זה סה”כ המיקום של הצלם….
טעות קטנה –
קלינטון השתתף גם בהלווית שמעון פרס….
זהו? זה כל הנשיאים שהיו בארץ?