האסטרטגים מדברים: איך בונים ומשווקים קמפיין במפלגות החרדיות?

מה משותף לאבי דז'דק, שניאור רוזן, קיוי הס ואשר מדינה? ארבעתם מנהלים את הקמפיינים של שלושת המפלגות החרדיות. שלושה שבועות לבחירות, ובאגודת ישראל, דגל התורה וש"ס כבר יצאו החוצה עם הסיסמאות והמסרים. אז איך מתכננים מה יהיה בקמפיין, משווקים אותו לציבור ודואגים שלא לדרוך על האצבעות של המפלגה המתחרה? פרויקט סוכות תשפ"ג ב'JDN', ראיונות עם האסטרטגים.

"לא ירדנו בקולות": קמפיין אגודת ישראל

את הקמפיין של אגודת ישראל מובילים צמד הקמפיינרים אבי דז'דק ושניאור רוזן, ומשרד הפרסום והאסטרטגיה 'אותנטי' בראשות שלמה קונסקי וישראל דנצינגר. הסיסמה העיקרית היא "אם חייך יקרים לך", כאשר בתוכו הוכנסו שני מסרים למעשה. "הכנסנו דאבל משמעויות", מסבירים, "אם חיים יקרים לך מבחינה רוחנית ואם חיים יקרים לך מבחינה גשמית, בגלל יוקר המחייה". כשמרבית המפלגות מובילים הפעם קמפיין של יוקר המחייה, במפלגות החרדיות הצורך בקו שכזה מובן יותר עם כל הגזירות הכלכליות שנחתו על מצביעיהם.

"דיברנו ברחל בתך הקטנה, אמרנו שנסתכל בלבן של העיניים ונדבר גם על יוקר המחייה", הם מספרים "בסופו של יום – חברי הכנסת החרדים הם הח"כים החברתיים ביותר שיש. גם ביהדות התורה וגם בש"ס, כאשר אצלנו במפלגה לוקחים את העניין החברתי כדגל, לדוגמה בקצבאות הילדים". בישיבות ההכנה לקמפיין, הוחלט שהנושא אותו "ישימו על השולחן" מלבד הנושאים הרוחניים, יהיה גם יוקר המחייה.

"בקמפיין נציף את הבעיות הכלכליות, נאמר לציבור שאנחנו רוצים לטפל בזה", לדבריהם. עד כמה הקו הזה ייחודי הפעם למפלגה החסידית? כששאלנו במה השתנה הקמפיין במערכת הבחירות הנוכחית, השיבו השניים כי "אף פעם לא התמקדנו בצורה כל כך ישירה ביוקר המחייה, שהסלוגן משלב לצד המסר הרוחני – גם מסר כלכלי". ולשאלה הבאה, 'מדוע בעצם הקו הפעם השתנה?', התשובה מוכנה: "אין צורך להסביר יותר מדי איזה שנה עברנו 'בזכות' הממשלה החולפת".

לדבריהם: "הממשלה לא בחלה באמצעים, הגזירות נגעו גם בסל המחייה של כל משפחה חרדית ממוצעת וגם באורח החיים הדתי. למשל גזירת החד פעמי, כולנו מבינים היטב למי היא הייתה מכוונת ובמי פגעה בעיקר: הציבור החרדי. גם גזירת השתייה הממותקת הייתה מכוונת לילדים החרדים".

הם מוסיפים: ״הגזירות הכלכליות כוונו כמובן גם לישראלים כולם, רואים עכשיו את הריבית בשיא שלילי". המכנה המשותף לכל הרפורמות שקידמה הממשלה במה שקשור לכלכלה, לטענת צמד הקמפיינרים, הוא פגיעה במשפחות המוחלשות בישראל. "בסופו של דבר הציבור הרחב שלנו נמצא שם".

כאמור, בדגל ואגודה החליטו על ניהול קמפיין נפרד. מנהלי הקמפיין מזכירים לנו ש"תמיד ניהלנו שני קמפיינים, לפעמים זה בא יותר לידי ביטוי בצורה דרמטית". כששאלנו האם יש קשר לתדרוכים ההדדיים במפלגות אחת כנגד השנייה, השניים משיבים: "לא, החלטנו עוד לפני זה שכל אחד יקח כיוון שונה יותר לקהלים שלו. הציבור החסידי שלנו צריך לשמוע מסרים קצת אחרים". אבל צופה מבחוץ יתקשה לראות הבדל בין קמפיין דגל לאגודה, אז למה שתיים? אנחנו מתעקשים, והם משיבים: "הגישה שלנו שונה ומותאמת יותר לציבור החסידי״.

כשאתה מפרסם מודעה בעיתון של הסלוגן, הקורא לא יבחין בהבדלים בין המפלגות החרדיות. אבל כשאתה פונה לקהילות מסוימות באמצעות מסרים ממוקדים יותר, זה עושה את כל ההבדל".

אנחנו פונים לקהלים שונים השייכים לאגודת ישראל, בכל מיני דרכים וצורות ובכלים שבעבר לא השתמשו בהם.

תוך כדי הראיון, הקמפיינרים דוחים שיחות טלפון. "לפני דקה סיימנו שיחה עם צוות הקמפיין של דגל", מבהירים לפשר הצלצולים. מסתבר שאין באמת נתק בין המטות השונות: "כל אחד ראה את הקמפיין לפני שיצא לדרך, ונתן את ברכתו לצד השני".

'התעלומה' הגדולה במפלגה החרדית-אשכנזית, כיצד היא לא גודלת על אף ששיעורה באוכלוסייה גבוה יותר מהקולות בקלפי. נראה שהח"כים כבר התייאשו מאחר ובראיונות הם מצהירים שהיעד הוא 7 עד 8 מנדטים, אבל הקמפיינרים טוענים שמדובר בטעות: "מבחירות 2013 ועד ל-2015 גדלנו בעשרים אלף קול, ולאחמ״כ בעוד עשרות אלפי קולות, ישנה עליה מתמדת בכל מערכת בחירות. בבחירות האחרונות ירדנו, הסיבה היא שבבחירות לפני רבים מהציונות הדתית הצביעו לנו בגלל שלא הרגישו שיש להם בית פוליטי. בן גביר היה חשש שלא יעבור את אחוז החסימה (מה שאכן קרה מ.ה), וסמוטריץ' הלך עם בנט שנחשב יותר לייט. אחרי שבן גביר וסמוטריץ' התאחדו, הקולות חזרו אליהם באופן טבעי. ומבחינת מנדטים? אנחנו לא מודדים, כי הרי יכול להיות שנעלה בכמות הקולות ובגלל אחוז הצבעה גבוה – נקבל פחות אצבעות בכנסת". זה אמנם נראה כמו מנטרה שחוקה, אבל הם מתעקשים: "עדיין לא מיצינו את הפוטנציאל הפנימי שלנו, אפשר להביא עוד הרבה קולות ועובדים על זה קשה".

אם הזכרנו את בן גביר, אז למפלגה החסידית יש פעילות גם בשטח הקהילה החב"דית. החברים מקמפיין אגודה מתייחסים לכך: "אנחנו לא נמצאים בקרב, חב"ד הצביעה במערכת הבחירות הראשונה והשנייה (2019) לג'. קיבלנו בכפר חב"ד, באופן היסטורי, למעלה מ-1,000 קולות כאשר בפעם הקודמת קיבלנו פחות קולות. מה שקרה אז זה בגלל בן גביר שלא עבר את אחוז החסימה, כמובן שנעבוד גם בחב"ד, אבל הזירה שם קצת שונה". לדבריו, אגודה תבליט את שלוש השלמויות ואת העובדה שהמפלגה הינה החרדית ביותר בגוש הימין.

בסיום השיחה ניסינו להבין האם בחלוקת התפקידים, במידה וייכנסו לממשלה הבאה, אגודת ישראל תידרוש תפקידים כלכליים כמו שהיו"ר יצחק גולדקנופף הצהיר שהוא מעוניין בתפקיד שר האוצר . הם ענו: "אם הח"כים יושבים וסוגרים ביניהם את התפקידים זה מעולה, אנחנו מתמקדים בלהציף את הבעיות לציבור – גשמי ורוחני".

"החלטנו באומץ גדול": קמפיין דגל התורה

את קמפיין דגל התורה מלווה הפרסומאי והיועץ האסטרטגי קיוי הס. כשהתעניינו בפתח השיחה על קו הקמפיין, לדבריו, הקו הנוכחי הוא "2 יסודות. הבחירות הן אחידות לכלל מדינת ישראל, זאת אומרת שהרשימות החרדיות לא מנהלות קמפיין נפרד על המצביעים שלהם וזהו – אלא יהדות התורה נמצאת בלב הפלונטר הפוליטי שקיים במדינה. חוסר המשילות והסאגה הפוליטית שנמשכת כבר כמה שנים, היא בעיה גם בשבילנו".

במפלגה הליטאית הבינו שהסאגה הפוליטית לא מועילה להם, בטח לא אחרי הממשלה האחרונה, והם ינסו בשבועות הקרובים לשווק לציבור הכללי בישראל: "אנחנו חלק בלתי נפרד מהפתרון". כתבנו לא מעט באתר כיצד הסוקרים הפנימיים של המפלגות הגדולות הסבירו שרק החרדים יקבעו את זהות ראש הממשלה הבא, וקיוי הס מסביר: "זה דבר שפחות הודגש בעבר, שאנחנו הפתרון. הפעם אנחנו לא מנהלים מערכת בחירות נפרדת".

"דבר שני", ממשיך קיוי הס לספר על הקמפיין, "אנחנו הרבה פחות מדברים ברמת כלל והרבה יותר ברמת פרט". בהסבר שלו, מודה הקמפיינר שמצוקות המגזר החרדי לא הגיעו כולם בהכרח מהממשלה האחרונה: "מבינים שזה לא התחיל רק בשנה האחרונה, אולי רק התעצם בסיוע הממשלה, אבל הציבור שלנו מתמודד עם אתגרים קשים בהרבה אפילו מהמגזר הדתי והמסורתי".

"החלטנו, באומץ גדול ואני מדגיש את המילה אומץ, ללכת על קמפיין שבה לראשונה יהדות התורה מעיזה לשים על השולחן גם דברים שפחות נעים לשמוע אותם", מסביר קיוי הס מדוע נבחר הסלוגן 'דורשים תשובה', "אנחנו דורשים תשובה על כלל הנושאים שמציקים לציבור שלנו". קיוי מפרט: מצוקת הדיור, שכר הלימוד הגבוה בישיבות ובסימנרים, השכר הנמוך של המלמדים בת"תים, השכר "המעוות" (כהגדרתו) של עובדי ההוראה החרדים, והשכר הנמוך של החרדים שיוצאים לשוק העבודה – לעומת עמיתים שלהם מהמגזר הכללי.

בשלב זה הוא נסער: "משירים מבט לציבור ומודים בקול שיש אפליה, וכאן עומדים חברי הכנסת של דגל התורה ואומרים באומץ (נסער אף יותר) 'אנחנו נשנה', לא מגיעים כאשמים על שום דבר. יש בעיה בתקצוב הממשלתי כך שהישיבות נאלצו לעלות את השכר להורים, כנ"ל בסמינרים. אני יאמר לקוראים שלכם בשפה אלגנטית: האברך החרדי לא קורס תחת הנטל בגלל המס על החד-פעמי שאכן הוא מעצבן, אבל הוא קורס בגלל הרבה דברים אחרים שהשורש שלהם הוא אפליית התקצוב".

"אדם חרדי ששולח ילדים למוסדות חרדיים, מגיע גיל שהתשלומים הם בלתי אפשריים. היום בכל ישיבה מבוקשת שכר הלימוד מגיע לשלב של בין 1,000 ל-1,700 שקלים. לשלוח לסמינר לחודש זה 2,000 שקל. אברך ממוצע מתחיל את החודש ב-6,000 שקל, מאיפה הוא אמור לשלם את כל זה? גם אם נוריד את המס על החד-פעמי, אבל עדיין אשתו שעובדת כמורה תקבל הרבה פחות, הוא כרב'ה בחיידר או כעובד בשוק העבודה יקבל הרבה פחות מאשר קולגה שלו חילוני. צריך לפתור את זה", מוסיף.

"אנחנו עומדים לשנות הכול, נדאג כמובן לאידישקייט אבל לא רק", מצהיר, ואנחנו שואלים האם הכוונה היא לפנות לציבור החילוני. לדבריו: "תתפלאו, אבל אנחנו יודעים שיש לנו קולות מהציבור הכללי. יהדות התורה היא מפלגה מאוד חברתית. בדקתי באופן אישי – למעלה מ-90% מסדר היום של חברי הכנסת מ'דגל' הוא בקידום חוקים חברתיים שנוגעים לכל אזרחי מדינת ישראל. אין שום סיבה שיתייגו אותנו כ'שטיבעל' ובית כנסת. המסרים שלנו הם חברתיים לכל האזרחים".

למה הקמפיינים של דגל ואגודה הם נפרדים? באגודת ישראל השיבו לנו, כפי שתקראו בהמשך, כי אמנם זה נפרד אבל צוותי שתי המפלגות מעודכנות כל הזמן על המתחדש אחת אצל השנייה. בדגל, התשובה אמנם קצת מעורפלת אבל מבין השורות אפשר להבין מדוע. "החלטה מקצועית, להגיע למקסום קולות", משיב קיוי הס, "בשורה האחרונה כל קהל יש לו את הנוסח שלו ואת אופן הפנייה. ההחלטה לנהל קמפיינים נפרדים היא משותפת לשתי המפלגות, כי כשכל צד הציג קווי הסברה הובן שאנחנו מזהים צרכים שונים מאגודה". כשאנחנו לוחצים להבין מהו, הוא מגיב: "שפה אחרת. לדוגמה, הציבור החסידי יותר הומוגני לעומת הציבור הליטאי שיותר הטרוגני. לא כל הליטאים נמנים על ציבור האברכים או שמתגוררים בשלושת הערים החרדיות הגדולות. אחד הציבורים הגדולים במגזר הליטאי הוא ציבור העמלים לפרנסתם, שלא מאוגדים במסגרת קהילתית ליטאית-אברכית. יש לנו קהל גדול בפריפריה".

הקמפיינר חושף כי לפני שיצאו לדרך עם הקמפיינים, דגל ואגודה סיכמו על מספר קווים כלליים: הנושא הכלכלי, "ההבנה שזה נושא משמעותי בציבור החרדי", שתי המפלגות סיכמו גם שהקמפיינים פחות יפנו "לרמת הכלל" אלא יפנו ל"רמת הפרט". לדבריו, "אין נושא שסיכמנו שעליו לא מדברים. לא היה דבר כזה. כל אחד יכול לומר מה שהוא רוצה, ואנחנו די מתואמים ובקשר".

כשאנחנו שואלים כיצד פועל התיאום בין המפלגות שרצות תחת 'יהדות התורה', קיוי הס מסביר: "יש צוותי הסברה, כולנו ידידים וחברים טובים ואפילו מייעצים אחד לשני במידה ויש צורך. שואלים שאלה ואתה עונה". לסיום מוסיף הקמפיינר של דגל, כי "הפעם הקמפיין הרבה יותר בוגר ואחראי, אנחנו מדברים על הכול. כולם מכירים אותנו, אנחנו לא חדשים במפה הפוליטית ואף אחד לא יופתע פתאום מאיזו אמירה שלנו. מאוד ברורים ומוכרים, והציבור צריך להבין שאנחנו הולכים לעשות דברים שהוא אפילו לא חושב עליהם".

בימים האחרונים הקמפיין של דגל התחיל להתניע, עם שלטי חוצות ומודעות על מרפסות הבתים. קיוי הס מודה שתאריך הבחירות מקשה מאחר והציבור עסוק בחגים. "אנחנו נלחמים בלוח השנה", כהגדרתו. עם זאת הוא אומר לסיום כי "תראו את הפעילים שלנו בכל מקום בימים הקרובים, אנחנו מנסים הכול. יהיו הפתעות בעזרת השם".

"לא מקבצים נדבות": קמפיין ש"ס

את קמפיין מפלגת ש"ס מוביל בין היתר אשר מדינה, איש קריאייטיב ואסטרטגיה, קמפיין חרדי ומסורתי, דיגיטל ופרינט. ממובילי הקמפיין של ש"ס כבר חמש מערכות בחירות, משנת 2015, כולל המוניציפאלי. הוא מספר שהקמפיין במערכת הבחירות הנוכחית מחולק לשתי חזיתות, כאשר הקו המשמעותי כמובן הוא החברתי. "בעיקר בגלל העובדה שיוקר המחייה זה הנושא אולי הכי חשוב לציבור, זה מורגש באופן יומיומי. ש"ס תמיד התמקדה בנושא החברתי, ואנחנו גאים להיות המפלגה החברתית היחידה בישראל כיום שמדברת על זה בצורה מאוד ברורה", לדבריו.

"בש"ס לא מדברים דווקא על מעמד הביניים, אלא גם על השכבה הענייה", מוסיף מדינה. "מפלגות התביישו לדבר על העניים, על האלו שאין להם. אנחנו לא מתביישים כי מבינים שזאת שליחות". במפלגה הספרדית טוענים שהמסרים שלהם נוגעים גם לחיי היומיום של אדם חילוני ממוצע. "קח למשל את כרטיסי המזון שאריה דרעי חילק בשנת הקורונה", אומר מדינה, "וההבטחה שנמשיך את זה גם בעתיד – היא פונה לכלל האוכלוסייה בישראל. רק אחוז קטן מסך מקבלי כרטיסי המזון הם חרדים, יש בין היתר גם ערבים עולים רוסים וכו'".

בש"ס גם מבטיחים באופן ברור לבוחרים: לא נכנסים לשום קואליציה בראשות נתניהו, ללא קבלת מיליארד שקלים באופן קבוע מדי שנה לכרטיסי המזון, תקציב שיעוגן בבסיס התקציב. "הכסף הזה בשיתוף הקמת רשות לאומית למלחמה בעוני, שתיתן גם תמריצים ואפשרויות לאנשים לצאת ממעגל העוני. לא רק לקבל דגים אלא גם לקבל חכות", מסביר מדינה.

"אריה דרעי דיבר על זה עם נתניהו", מוסיף, "אמר לו ש'אתה יודע שעל זה אני הולך ואת זה אני דורש?', ונתניהו השיב לו שכן. נתניהו הסכים עם זה, בהחלט". עוד בסל הדרישות של ש"ס: להשוות את תקציב הישיבות לסכומים שהיו בעבר, להצמיד אותו למדד יוקר המחייה ולהכניס אותו לבסיס התקציב. "הפעם אנחנו הולכים על זה באופן ברור. יוקר המחייה עולה והאברכים נשארים עם אותם מלגות ישנות שכבר לא קונות במכולת את אותם מוצרים בעבר".

אם יש דבר אחד שהממשלה האחרונה דווקא עזרה למגזר החרדי, היא ההבנה של נציגי הציבור שנמאס להם 'לקבל נדבות' כהגדרתם. "עיקר העיקרים", מדגיש מזכיר סיעת ש"ס, "היא שנדרוש להכניס לבסיס התקציב את השוואת תקציבי עולם התורה. לא נצטרך יותר לקבץ נדבות בהסכמים הקואליציוניים ועוד הפעם כותרות של 'החרדים לקחו'. לא, זה מגיע לנו כדין וכזכות". כששאלנו האם גם את זה הציגו לנתניהו, השיב שהוא אינו יודע.

עוד במטרות המפלגה לכנסת הבאה: להשוות את שכר המורים החרדים לשכר המורים במגזר הכללי, לדאוג יותר לארגוני התרבות כמו "אל המעיין" שלא יהיו יותר בהסכמים קואליציוניים אלא בבסיס תקציב המדינה. "רוצים שבתוך ספר התקציב יהיה סעיף מוכר לארגוני התרבות החרדיים, לא איזה שורה בהסכם נידח". לדברי מדינה: "בתקופת ממשלת בנט-לפיד התקציב ירד לאפס, זה פשוט הזוי. כשאתה לא בממשלה אתה כלום, אתה לא שייך. מגידי שיעורים לא קיבלו משכורות בכל הארץ, הכול נחנק". רק בשבוע שעבר הצליחה המפלגה לשנות את התוכנית בשכונת קריית גת מערב, דבר שיאפשר למעלה מ-8,000 יח"ד מותאמות למגזר החרדי. "בזמנו, שר הפנים אריה דרעי הוביל את הנושא בקריית גת ובשפיר, שאלקין ושקד הפכו הכול למגזר הכללי ללא מוסדות לחרדים או מרפסות סוכה. נתמקד גם ביוקר הדיור".

על שאלה אחת ישיבו כולם בש"ס באופן נחרץ, כולל מדינה: מה הסיכוי שיישבו בממשלה תחת בני גנץ? "אין אופציה כזאת, אין שום סיכוי", הוא הודף מיד. "זה חלומות באוויר, פשוט המספרים לא מתכנסים. זה או ממשלת נתניהו, ואם הוא לא מביא 61 אוטומטית יש רוב לצד השני עם סיוע של הערבים. הם משביעים באותו יום ממשלה כשלא משנה אם מדובר בתמיכה מבחוץ או מבפנים. העיקר מבחינתם יהיה לשים רגל", לדבריו. 'ואם נתניהו מקים ממשלה לבד, תנסו שגם גנץ ייכנס?' שאלנו, ומדינה משיב: "יכול להיות". 'ומה עם מתן כהנא שנמצא במפלגה שלו?' הקשנו, ומדינה מגיב: "שאלה טובה. אין ספק שהוא הוביל את הגזירות נגדנו בכשרות ובגיור, מהפכה על גבול הרפורמית. בינתיים אנחנו מקדימים את המאוחר".

דבר אחד בולט בקמפיין הנוכחי: אין יותר שלטי "ביבי צריך אריה חזק". לדבריו: "זה פשוט כבר מוטמע בציבור, אין צורך לחזור על זה שוב פעם. בניגוד למפלגות חרדיות אחרות, אצלנו לא צריך כל היום הבהרות ושבועות. אנחנו הולכים רק עם נתניהו, לא פוזלים ומזגזגים. שוב, לגבי גנץ, הוא עושה קמפיין פוליטי בגלל שאין סיכוי שלפיד ישחרר את ראשות הממשלה בשביל אחר – אם יהיה לו 61 עם הערבים". אגב זה מציין מדינה, שהביקור של גנץ אצל הרב ראובן אלבז שליט"א היה בניסיון לצייר כאילו שהחרדים יילכו איתו ביום שאחרי. "אין לנו התנגדות אליו, יש לו חיבה ליהדות והוא מניח תפילין. אמנם הוא לא פסול, אבל הקמפיין הזה נולד במשרדים שלו וגם ימות שם".

מדינה טוען שהפעם תושג הכרעה, או נתניהו או לפיד, ולא שוב תיקו פוליטי. כשהתעניינו האם מדובר באמירה שמבוססת על סקרי עומק למשל, הוא טוען שבש"ס לא מבזבזים כספים על כאלו דברים. "לא נקום בבוקר ונגלה שאנחנו 15 פתאום.. באמת לא מעניין אותנו סקרים, עובדים לפי מכונה ברורה, שיטה. כל אחד יודע מה התפקיד שלו כדי למצות את הפוטנציאל, ורק בשעה 10 בלילה כשיש מדגמים אז מרשים לעצמנו טיפה לנוח. גם הפעם אין לנו יומרות להגיע למספרים גבוהים, המטרה היא לשמור על הכוח. 9 מנדטים".

לגבי שיתוף פעולה בבחירות עם הליכוד, כאשר שתי המפלגות מחזיקות בידיהם אפליקציה חדשנית שמנטרת מצביעים בזמן אמת, מספר מדינה כי "כל אחד מביא את האנשים שלו. לא שת"פ צמוד אבל כן שמנו כספים מכמה מקומות כדי שבסוף נוכל להגיע פיזית לכל אדם שלא יוצא להצביע. בש"ס עושים זאת דרך רבני קהילות ודרך ח"כים, כשחילקנו את כל הארץ עם פעילים ומטות תחת כל חבר כנסת".

העניין החשוב כמובן הוא חלוקת התפקידים ביום שאחרי הבחירות. לטענת מזכיר הסיעה הספרדית, ש"ס תדרוש את התפקידים המסורתיים שלה בתוספת אולי משרד השיכון. "אין לנו יומרות כמו למפלגות אחרות", הוא מוסיף עקיצה למפלגת האחות האשכנזית. ואם כבר הזכרנו את יהדות התורה, חזרנו אחורה למו"מ דגל-אגודה, ולשיחות השלום של דרעי עם הצעה להכניס את מוסדות בעלזא לרשת "בני יוסף" הספרדית. לדברי מדינה, מאחר והכניסה של החסידות למתווה החדש של משרד החינוך הוקפאה, גם הכניסה של החסידות לרשת הספרדית הוקפאה בינתיים. "זה לא עמד על הפרק, בסוף הם הגיעו להסכם מבלי שניאלץ להתערב".

את השיחה אנחנו מקיימים על רקע שמועות עיקשות של נתק קר בין יו"ר דגל התורה ליו"ר ש"ס. מדינה טוען שהתמונה הפוכה: "אריה בקשר עם החברים מג' במה שצריך, בקשר טוב מאוד עם גולדקנופף ועם גפני. פתיחת הקמפיינים לוותה בהרגשה של עקיצות הדדיות, אבל בסוף כולנו התיישרנו. מבינים שהמשימה היא להשקיע את המשאבים בחוץ ולא כלפי פנים. אריה עובד עם כולם בהרמוניה, אחרי שבהחלט הייתה תקופה מתוחה עם ההזמנה של מירב מיכאלי לחתונה ויאיר לפיד ליומהולדת".