כינוס זה אשר בשמו יכונה "כינוס השנתי" ו"סיום הש"ס" וכשמו כן הוא שמאגד בתוכו כאחד את כלל בני העליה בחורי החמד חברי החבורות של 'איחוד בני הישיבות' של קהי' קדו' 'פרןשים' המפוזרים כל השנה ברחבי ארה"ק [ירושלים מודיעין עילית ביתר ובית שמש] כולם נקבצו ובאו, לחזק ולהתחזק יחדיו ביסודות הקהילה הק' להמשיך את מורשתם של בני הישוב הישן אנשי ירושלים של מעלה כעבדי השי"ת העמלים בתורה ביגיעה ובפרישות מהבלי עוה"ז, בצירוף ה"סיום הש"ס" הנלמד בצוותא חדא בין חברי האיחוד לקראת מעמד מרומם זה, כאשר כל אחד נוטל חלק בלימוד הש"ס וכדברי השד"ח הידועין שעי"ז נחשב כאילו כל אחד סיים כולו,
ההכנות לכינוס המרומם והנעלה היתחילו ממש בימים האחרונים שלפני הכינוס לאחר שאושר ע"י רבני הועד הרוחני של האיחוד, ומפני קוצר הזמן לא היה שייך לשלוח הזמנה אישית לכל אחד ואחד אלא בשליחת הודעה טלפונית למשפחת כאו"א על קיום הכינוס המיוחד,
מיד עם היוודע דבר קיום הכינוס לחברי האיחוד הורגש רגשות השמחה והצהלה בין בחורי החמד בני העליה הנעלים, ובהמשך נוספו עוד הודעות ופרטים מיוחדים על הכינוס כהשתתפות ראשי ורמ"י הקהילה שליט"א והגאון הגדול רבי יהושע דוד טורצ'ין טורצ'ין שליט"א והגאון ר' בונים שרייבר שליט"א, כן עודכנו על זמן קיום הכינוס שיתקיים בשעות אחה"צ (ולא בשעות הערב).
בכלל ארבעה סניפי הישיבות בין הזמנים דחברי האיחוד בני העליה אשר בהם שוקדים על משנתם בימים אלו שלא מתקיימים מסגרת לימוד בין כותלי הישיבות נתלו הזמנות מפוארות וערוכות כלליות אשר הזמינו את כלל חברי האיחוד לכינוס אדיר ומרומם זה.
ובהגיע יום הכינוס המיוחד אשר נקבע מיד לאחר הסדר א' המתקיים בקביעות ב 4 היכלי הישיבות בין הזמנים של איחוד בני הישיבות בהם קול התורה מהדהד למרחוק, כולם נקבצו ובאו לך, עמלי התורה מירושלים עם בני העליה המסולאים בפז מבית שמש ביחד עם שקדני התורה דביתר ובחורי החמד העמלים בתורה ממודיעין עילית עלו ובאו לשמוע את דבר ה' בכינוס המרומם.
מערך ההסעות לכינוס המרומם אף הוא הוכן ממש ביום האחרון, וב"ה שברוב הערים התארגנו חיש מהר ומיד לאחר הסדר א' בישי' הביה"ז יצאו האוטובוסים אל עבר ירושלים למקום הכינוס, וב"ה בשעה היעודה אתו ואתכנשו המוני חברי האיחוד בחורי החמד שיחי' מכל רחבי ארה"ק.
המקום שהוכן כבר מקודם ברוב פאר עם שולחנות ערוכים לסעודת מצוה כדת של תורה נתמלא יותר ויותר עד שבשיאו של המעמד כבר קצר המקום מהכיל והוצרכו לארגן עוד ועוד מקומות, בעוד שבתחילה התארגנו לשש מאות מקומות ישיבה, הוצרכו להוסיף עוד כשלש מאות מקומות וב"ה שהצליחו להתארגן בזמן קצר לספק ולסדר את המקומות לכאו"א והמאכלים עצהיו"ט, שבס"ה השתתפו במעמד קרוב לכאלף בחורי החמד מחברי האיחוד שיחי' [כשלצידם עוד רבים שלא הספיקו להגיע מפני ההתארגנות המאוחרת].
הכינוס החל בתפילת מנחה ע"י מאות מחברי האיחוד שהתפללו א פרושימדיגע מנחה ולאחמ"כ נטלו ידים לסעודת המצוה שאורגנה כיד המלך, ברוב פאר.
את המעמד הנחה קברניטה של האיחוד בני הישיבות דקהילתינו אשר מארגן ומנווט אותה זה רבות בשנים וכל פעולותיה וזכויותיה נזקפים לזכותו [ואף גם מעמד זה] ה"ה הרה"ג ר' חיים אורי רוטמן שליט"א ופתח בדברי פתיחה קצרים על יקרו של המעמד ומטרתו עם דברי התרגשות בראות את כלל חברי האיחוד יחדיו המונה לכאלף בחורים עמלי התורה בטהרה.
חברי האיחוד קדמו בברכה את אורח הכבוד הגאון ר' בונים שרייבר שליט"א ראש ישיבת נתיב הדעת וגאב"ד אשדוד אשר בא במיוחד לחזק את בחורי האיחוד לקראת זמן החורף הבעל"ט, כמו"כ קידמו את ראשי הקהילה ורמ"י האיחוד ה"ה הגאון ר' יונה טורצ'ין והגאון ר' דוד סירוטה הגאון ר' אברהם חיים איזנשטין והגאון ר' אהרן הומינר שליט"א והגאון ר' אליעזר רוטמן כמו"כ פיאר את המעמד הגאון ר' יהושע יודלביץ שליט"א רב ביהמ"ד פרושים בעיר ביתר ת"ו ומרבני האיחוד.
מנחה הכינוס כיבד את האורח הדגול לשאת מדברותיו, בדבריו הפליג האורח הדגול בשבח בני הישוב הישן וממשיכי דרכה ולאחמ"כ חיזק את חובת ותענוג ההתמדה בתורה אשר זהו כל מהות הבריאה וזהו התענוג האמיתי של האדם בעולמו וכל בחור ירגיש איך שלאחר שלמד סדר שלם הרי הוא מרגיש גישמאק מיוחד, וביותר כשלומד הרבה שעות, ומסופר על החזו"א שאמר שהנו מעדיף ללמוד 12 שעות ברציפות מאשר 6 שעות כי בשש שעות עדיין אינו מרגיש כ"כ חזק הגישמאק אבל בכ 12 שעות הריהו בעולם אחר, וכל אחד לפום דרגא דיליה, אבל יסוד היסודות הוא שלהתעלות הוא אך ורק בהתמדת התורה,
כן סיפר על גאון א' זצוק"ל שפעם אחת הוצרכו להעירו מהרדמה חזקה והרופא אמר "שיביאו לו איזה מוסיקה שהוא אוהב" וחשבו מה תענוגו כאן הרי זה גמרא נדרים שזה למד קודם שהרדימוהו והביאו לו הגמ' וקראו ואמרו לו הבאנו גמ' הנ"ל ומיד התעורר ובירך ברכה"ת וכעבור כמה דקות כבר היה שקוע בעומק הסוגיא כאילו לא קרה דבר.
הרופא השתומם שלא ראה מעולם כדבר הזה ואמרו לו הלא זהו המוסיקה שהוא הכי אוהב… והנלמד לדידן שככל שמתמידים ועמלים יותר בתורה הרי נהיה לו יותר ויותר התענוג האמיתי, וזהו תפקידנו, ומומלץ לרשום זאת ע"ג פנקס כמה שעות למד כי ודאי שהיצר מפריע ואי"צ ליבהל כי רק דרך הנפילות גודלים ובגלל שנפלתי קמתי ולכן ע"י שיכתוב יראה את הצלחותיו.
לאחמ"כ נשא דברים הגאון ר' דוד סירוטה שליט"א מרמ"י האיחוד ומרבני הוועד הרוחני, את דבר 'הועד הרוחני' כשבראשית דבריו נתן שבח והודאה להשי"ת על שזכינו בכזה קיבוץ גדול ואדיר של בני עליה מופלגים ושואפים את התורה בטהרה, וכן הודה לראשי הקהילה ובראשם לראש החבורות הרב חיים אורי רוטמן שליט"א שנושא את כל משא האיחוד על כתפיו עד לפרטים הקטנים ודואג לכל בחור ובחור עד לפרטים הקטנים ממש, לאחמ"כ הרחיב ביסוד הקהילה הקדו' שבפרשת נח רואים לגבי התיבה שאפי' שאינו אויר גשמי טוב דמסתמא הסריח שם נורא מזבל החיות מ"מ הוצרך אויר רוחני קדוש שנח נמצא שם לבדו ואטום ורק בזה יתטהר העולם וכל החיות כי אויר העולם היה טמא, וכדי לברוא בריאה חדשה הוצרך אויר רוחני, והיום כבר אמר הג"ר ירוחם שנצרך לאדם לא משכן אלא תיבת נח, וזהו הישיבות הקדושות אויר רוחני וזה אמר בדורו אך היום אי"ז מספיק, כי בתוך הישיבה גם יכול להיות בחור שכל כולו אויר טומאת העולם, אלא החיבור לתורה, אבל גם זה אין מספיק אלא צריך קהילה שתחזיקו, וכאן אין אדמו"ר וכו', אלא העיקר מה שמכניס לעצמו הדמות והמהלך של אנשי ירושלים ובזה יגדל כדבעי, כי היא השאיפה להיות עבד ה' אדם השלם.
שמעתי מהרב דפרושים ביתר שליט"א מהרב מבריסק שכשהיה בחו"ל חשב שהמהלך של הגר"א ותלמידיו לא הצליח להחזיק כלל ישראל רק מהלך החסידים אבל כשהגיע לירושלים וראה את אנשי הישוב הישן ראה שהם הצליחו באמת.
ואציג כמה עובדות על הג"ר שמואל תפילינסקי מגאוני ירושלים {שנזדמן לידי הספר שנכתב עליו עתה} זצוק"ל ושם מסופר שהאוכל של שבת זה היה שכל השבוע טבל את החלה שנותרה בתוך שמן זית, והשולחן היה ע"ג כיסא, עם מפה ושאלוהו מה כל העסק סביב השולחן, וענה הרי השולחן כמזבח. עוד מסופר שכשנהיה זול השמן זית אמרו לו שיקח יותר, ענה ומה עם תאוות, היה פעם ג' ימים שלא היה לו מה לאכול ובער"ש הגיע החלות לשבת, אמרו לו אכול כבר עתה אמר להם הרי"ז לשבת ומצד שני מסופר שם עליו שענין 'עונג שבת' אפי' בשבתות קשים ביותר כבימי מלה"ע הראשונה שהיה כאן רעב אדיר ועכ"ז היה לו תמיד לשבת לחם לבן ושמן זית לנרות, דלוו עלי ואני פורע, ובכל יום ו' הלך עם ילדיו לשאול מה הנך אוהב, וקנה לו, עונג"ש.
הבה נתבונן, יהודי שאי"צ כלום מעוה"ז אבל כשמגיע לעונג שבת, למצוה, הרי השקיע הכל, כמו"כ כל חוה"מ בשר ויין, לא כהעולם שאומר להיפך הרחבת דירה, קנה מכשירים שהעוה"ז יהא טוב, אבל עוה"ב כבר יש ק"נ היתירים כמה מאתנו אוכלים צ'ולנט ליל שישי, וחלות וסלטים וכו' ומה נשאר לשבתות אצל ירושלמער איד כל מהותו חי עם הרבוש"ע מה רצונו, וזה העיקר, עבד ה', וזה היו תלמידי הגר"א, ואפי' שהולכים ללמוד אצל ישיב'ע ליטאית וכדו' שרואים שם גם תורה ומצוות, אבל מה שירושלימע'ר איד איז זה רק כאן ניתן לראותו, אהבה רבה דנסיעה הכי נשמע כדבר הזה במקום אחר, זהו זכות ואנו מכח צאצאי הפרושים שהיו כולם מסורים לרבוש"ע והיו נאים וחמים לרבוש"ע וזה אית לן היום, ולכן מי שסתם מגיע לקהילתינו איה"נ אין לו כ"כ מה למצוא, אבל מי שחי עם הפנימיות ומסתכל על הפנימיות איך בחור מברך וכו' זה נקרא שהוא בקהילה והם מחזיקים אותו, מסתכל על הרמי"ם וראשי החבורות מרגיש מהו חבורה ומקבל מושגים בתורה ובירא"ש ועבודת השי"ת.
ולכן נסיעה עם אחרים זה דין אחר, וכו' ומי שמחפש ריינקייט וטהרה כשכל אנשי הישוב הישן זה מה שנמצא כאן, וכזה כינוס כהיום שכל הציבור רואה היופי של בחורים מופלגים כאן, כולם במטרה אחת, ודאי יצליחו,
לאחמ"ג היגיע הגאון האדיר ר' יהושע דוד טורצ'ין שליט"א לפאר את הכינוס הגדול, ופצחו בשירת ימים על ימי מלך וכו', וזמן רב פיאר את המעמד לכבודה של תורה וחברי האיחוד העמלים בה.
מנחה הכינוס כיבד את מורינו להשמיע את דבר ה' ברמה דברים חוצבים להבות אש בחובותינו כהיום בחורי האיחוד בני הישיבות דקהילתינו הקדו', ומה שאיפתינו והשוני משאר העולם אשר אפי' עמלים בתורה אבל סוג קדושת התורה הוא קדושה אחרת כשבתחילה נתרגש עד למאוד לראות את הציבור הגדול, ולאחמ"כ הרחיב הדיבור במעלת האיחוד כשהשאיפה כולה לתורה בטהרה וזתה"ד: ב"ה שזכינו, כולם נקבצו, כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתי, כל המציאות של בחורים קדושים וטהורים אלו הזועקת כבוד ה', קדושה וטהרה, פלוני שלמד תורה כמה נאים דרכיו, מריחים ממנו פרושימדיגע'ר בחור, קדושה וטהרה דרך אבותינו, אנו שייכים לתורה לכבוד שמים, זהו ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו, כבוד שמים, זאת מה שמכריזים הבחורים כאן,
הח"ח אומר שיש ב' סוגי תורה, 1. קדושת חומש. 2. קדושת ס"ת, תרוויהו תורה אבל נפ"מ עצומה זה עם קדושת ס"ת וזה בלי, יש ת"ח ויש ת"ח, ס"ת הוא כשכבר כותבים בקדושה וטהרה, וזה הבחורים שלומדים בקדושה וטהרה זה קדושת ס"ת ממש,
ומסופר על א' בחו"ל שרצה לעשות ת"ת עטה"ק ונהיה טומ'ל בשטעט'ל העולם רגיל בלימודי חול ולא ירצו לבוא וכו' וכיון שהעולם עם הישיבה וזה משפיע על כולם לכן אם יעשה עטה"ק יפסיקו לבוא ויופסק כח התורה מכולם, ואחרים אמרו לא כן, אדם זה היה תלמיד של ר' שמואל בירנבוים ופנה בשאלתו לרבו והוא א"ל שבעצם מסתפק בזה, ואין לו מה לענות, אבל יש תוס', תוס' בשבת על הגמ' דכפה עליהם הר כגיגית וכו', והק' התוס' הא כ' נעשה ונשמע, שרצו את התורה והיה קבלה"ת, ותי' התוס', שאפשר ע"י האש הגדולה והקולות וברקים שמא יחזרו בהם, שראו אש התורה ולכן פחדו מהתורה, התורה זה אש,
והק' הגר"ש ל"ל לקב"ה לעשות התורה עם האש הגדולה, נעשה גישמאק בלא אש הגדולה אבל נעשה ונשמע, ותי' דמציאות דתורה הוא רק עם אש הגדולה ובל"ז איז דאס קיין תורה נישט,
ותלמיד זה כבר הבין התשובה תורה הוא רק עם אש הגדולה עם טהרה, ועשה חיידר עטה"ק וכולם באו והצליחו ולא הלכו,
והנלמד מזה דתורה בגדולתה הוא רק תורה עם אש הגדולה,
לנסוע טיולים עם זמר וכו' זה תורה בלא האש הגדולה, תורה הוא עם אש הגדולה שהוא תורה אחרת, וזה ב"ה כאן בציבור תורה עם אש הגדולה בלבד זהו מעלתה של תורה זה ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו, ובזים לכל השטוסי'ם, והבדילנו מן התועים שתועים בתורה עצמה לעשותה בלא האש הגדולה, ולכן א פרושימדיגע'ר בחור זה בחור אחר, תורה בקדושתה והיסוד שאיתו זכינו לזה הוא בזכות אבותינו,
וסיפר איזה גערער חסיד שנדחף אצל הח"ח לקבל ברכה בהיותו ילד ושאל אותו הח"ח מה הנך לומד ענה לו מס' ב"ב פרק חזקת והסוגיא זה אומר של אבותי, א"ל הח"ח ישמעו אזניך רק עי"כ שאומר של אבותי יש טענת חזקה וה"נ לזכות לתורה להיות מוחזק בה רק עם יש חזקה של אבותיו – דרך אבותינו ובל"ז לא, והוסיף ואמר שזה שהחזיק אותו כל ימי המלחמה ואחריה,
וב"ה אנו יש לנו ז"א של אבותי ובזכותם אנו זוכים וזהו התורה דפרושים תורה עם אש הגדולה בקדושת ס"ת, מה נכבד היום שעושים כזה סיום תורה בקדושתה, עם והבדילנו מן התועים כזה עולם מלא תועים אפי' שעוסקים בתורה, ואנו ב"ה וחיי עולם נטע בתוכינו ופרושים מהעסק של חיי עוה"ז, הוא יפתח ליבנו בתורתו ונזכה לדרך הפרושים שטייגען אין לערנען, וכל מי שיעשה שטייג'ן יגדל כל אחד לת"ח וצדיק וזהו כבוד אבותינו וזכות אבות ימשיך, וכל המחנכים ומדריכים ירוו רוב נחת מהתלמידים ונזכה לביגו"צ ב"ב אכי"ר.
לאחמ"כ נתכבד מורינו שליט"א לסיום הש"ס ואמירת ההדרן והקדיש ולאחריו פצחו בשירה וזמרה בתופים ומחולות לכבודה של סיום הש"ס זמן רב עם כל ראשי ורמ"י האיחוד שליט"א כשלצידם כל ראשי החבורות והמשפיעים של האיחוד שליט"א.
בצאתו בירך מורינו שליט"א את ראשי החבורות שליט"א העוסקים כל השנה ללא ליאות למען הצלחת הבחורים חברי האיחוד בעליתם בתוי"ש ובראשם הרה"ג ר' חיים אורי רוטמן שליט"א אשר מוסר נפשו יומם ולילה להצלחת כאו"א מחברי האיחוד.
בהמשך הכינוס נתקיים המעמד פון רעד'ן אין לערנע'ן אשר זה כמה שנים אשר האיחוד בני הישיבות חרט על דגלו להחדיר ענין גדול זה אשר נהגו בו אנשי ירושלים של מעלה שכל שיחם ושיגם היה בלימוד התוה"ק ואף בעת הפגשם זה עם זה נסובה השיחה בלימוד התוה"ק, ואף גם להחדיר ענין ההתבוננות בכל דבר בדקדוק ההלכה כשאחד מראשי החבורות החשובים ר' נתן מאיר כהן שליט"א העמיד כמה ספיקות ונידונים בהלכה ואכן מיד נתהווה ריתחא דאורייתא בענינים הנ"ל כשזה מצדד לכאן וזה לכאן, ואף גם בהמשך הכינוס עד סיומו, ולרבות גם בנסיעתם חזרה לבתיהם היו כל האוטובוסים בריתחא עם רעד'ן אין לערנען כשכולם מתענגים בזה.
קודם בהמ"ז נתכבד [ע"י הרה"ג ר' אברהם א. קפלן שליט"א מותיקי ראשי החבורות] לשאת את דבר האיחוד ראש החבורות הרה"ג ר' חיים אורי רוטמן שליט"א שפתח בהתרגשות עצומה על שזכינו בכזה קיבוץ ענק שאף המארגנים לא נערכו ולא חשבו שיגיע כזה ציבור ענק שכולם מבקשים רק זה, בצורה זו וברוח זו ובנוסח כזה, המהלך הזה של הקדושה והטהרה, שבראנו לכבודו, והבדילנו מן התועים וכדברי מורינו שליט"א ואינם מחפשים לא מופע של זמר זה ולא טיול של איגוד זה שהם מתיחסים לחלשים שבהם ומהפכים אותה לדרך ומהלך, וכאן ב"ה נתאספו בחורי חמד בני עליה שאף אחד לא הכריח אותם להגיע לכאן והם מגיעים כי הם רוצים את זאת. קדושת ס"ת בקדושה וטהרה ונקיות בלתי לה' לבדו כ"א כפי דרגתו, אשרינו שזכינו וזהו שמחתינו הגדולה ביום זה, וסיים בתפילה להשי"ת שנצליח להמשיך לגדל עדרים עדרים של בחורים ואברכים עובדי השי"ת באמת מלאים בתורה וירא"ש און רעד'ן אין לערנען.
לאחמ"כ בירכו בצוותא בהמ"ז ומיד אחריו פצחו כלל חברי החבורות בני העליה בשירה ובריקודים לכבודה של תורה במעגלים עם ראשי החבורות שליט"א למשך כשעה ארוכה,
בסיום הריקודים נתפזרו חברי האיחוד שיחי' כ"א במקום מושבותם מלאים בחיזוק והתעלות לקראת הזמן חורף הבעל"ט ולהמשך התעלותם בתור ובעמלה וביגיעתה ובעבודת השי"ת לכל אורך חייהם.
הכינוס הגדול נחקק בליבות חברי האיחוד לאורך שנים כשרשפי התעוררות והחיזוק ליסוד קיומינו מתלבנים בימים שלאחמ"כ למען יעמדו לימים רבים.
