הרה"ח ר' אברהם אבא ברוק ז"ל נולד בבני ברק בג' טבת ה'תש"ח לאביו הרה"ח ר' ישראל ברוק, מחשובי חסידי חב"ד ובנו של המשפיע האגדי הגה"ח רבי חיים שאול ברוק זצ"ל ולאמו מרת רבקה ע"ה בתו של רבי יצחק גרשנטקורן ז"ל מייסד עיר התורה והחסידות בני ברק.
הוא זכה שמרן החזון איש זי"ע יהיה הסנדק שלו. (בהיותו נכדו של הרב גרשטנקורן שהיה מקורב לחזו"א).
במשך שנות ילדותו ובחרותו שהה רבות במחיצתם של גדולי ישראל ביניהם מרנן ורבנן האדמו"רים ה"ברכת משה מלעלוב" וה"אמרי חיים" מויז'ניץ זי"ע וכן אצל זקני חסידי חב"ד בבני ברק כדוגמת הגאון רבי יעקב לנדא זצ"ל רבה של בני ברק ועוד.
כמו כן, נהג להסתופף במחיצתם של הרבנים הגאונים רבי דוד פוברסקי זצ"ל ראש ישיבת פונוביז' שלפני כן שימש מספר שנים כראש ישיבה בישיבת "אחי תמימים", וכן היה בקשר עם הגאון ר' שלמה ברמן זצ"ל ראש ישיבת פונוביז' שלמד בישיבת חב"ד אצל סבו הרב חיים שאול ברוק בתל אביב, והם בקשו ממנו להיות שליח למסור פריסות שלום לסבו המשפיע רבי חיים שאול ברוק.
עם סבותיו
סבותיו נתנו בו את אותותיהם לאורך הימים והשפיעו רבות על אורחות חייו החסידיים ועצבו את דמותו הייחודית. הוא למד אצל סבו מצד אביו המשפיע הרב ברוק בישיבת "אחי תמימים" בראשון לציון, שם כיהן כראש הישיבה ואליו היה קשור בעבותות אהבה, היה מזכיר ממנו הרבה סיפורים ווארטים במהלך השנים.
זכה לאכול אצל סבו המשפיע רבי חיים שאול מידי שבת בביתו וסיפר שסבו שנהג בו בשוויוניות כבשאר התלמידים ואמר לו: "כל השבוע אתה תלמיד שלי ואילו עכשיו -אתה הנכד שלי!".הוא הרבה לספר אודות נסיעתו המיוחדת של סבו רבי חיים שאול לכ"ק מרן האדמו"ר הגה"ק מליובאוויטש זי"ע לחודש החגים תשכ"א, וכן על פגישתו המיוחדת של סבו המשפיע רבי חיים שאול ברוק עם הגאון בעל ה'חזון איש' זצ"ל בשמחה משפחתית. באחת ההזדמנויות, כאשר רבי חיים שאול קם במהלך השמחה לברך ברכת המזון, שאלו החזון איש למה הוא ממהר? ענה לו הרב ברוק "שיש לו עסק והוא צריך לישון כדי לקום מוקדם", אמר החזון איש על הרב ברוק "הוא לא נראה אחד שפותח עסק". וכששאלו החזון איש מה יש שם בעסק, השיב לו הרב ברוק שהוא מלמד בישיבה את התלמידים בבוקר ובערב מלמד חסידות ובמשך היום גמרא, הרהר החזון איש הוציא מכיסו 10 לירות שהיה באותו זמן סכום גדול ונתנם ואמר לו "בכזה מוסד אני רוצה להיות שותף". עד היום נותרה מזכרת נצח קבלה של ישיבת אחי תמימים של הרב ברוק לבעל החזון איש על תרומתו.
גם לגבי סבו מצד אמו רבי יצחק גרשטנקורן מייסד העיר בני ברק, הוא התבטא ,כי הסבא אמר שיהיו לו שני נכדים שישמשו ברבנות ופירש שכוונתו לנכדו ר' אברהם אבא ברוק ז"ל ולגה"ח רבי ישראל אריה גרשטנקורן זצ"ל ששימש לאחר מכן כרבה של קרית מלאכי, הרב אברהם אבא ברוק נהג לציין כי זכר מסבו הרב גרשטנקורן את כוח שקידתו ויגיעתו בתורה שעות רבות מידי יום כחוק בל יעבור למרות מטלותיו הרבות כעסקן ציבור.
לימודו בישיבה
בישיבה קטנה למד בישיבת אחי תמימים בראשון לציון אצל סבו ואף שמע ממנו שיעורים וכן אצל הגאון הרב אליהו לנדא שליט"א והגאון רבי שמעון משה דיסקין זצ"ל ששימש כר"מ במקביל בישיבת קול תורה.
לאחר שסבו המשפיע נפטר בחודש ניסן תשכ"ה התחבט היכן להמשיך בלימודיו בישיבה וביקש את עצת כ"ק מרן האדמו"ר ה"פני מנחם" מגור זצוק"ל – שכיהן אז כראש ישיבת שפת אמת , לאן להמשיך בלימודיו. והפני מנחם הורה לו להמשיך את לימודיו בישיבות חב"ד.
בחודש אייר תשכ"ה נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד, בה למד אצל הגאון רבי נחום טרבניק ששימש לאחר מכן גם כרבה של כפר חב"ד וכן התחנך אצל המשפיע הנודע הגה"ח רבי שלמה חיים קסלמן זצ"ל.
אצל כ"ק מרן האדמו"ר מליובאוויטש
בשנת תשכ"ז נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר כ"ק מרן האדמו"ר מליובאוויטש בניו יורק המכונה בעגה החב"דית 'קבוצה', שם זכה למספר יחידויות בהן גם שאל ושוחח עם הרבי בסוגיות תורניות. באחת השנים שלאחר נישואיו הוא שלח לרבי מכתב ובו שאלה במסכת גיטין והוא לא נענה על כך . לאחר שנים כשנכנס ליחידות, אמר לו הרבי "בקשר לשאלתך במסכת גיטין, אתה הרי תלמיד חכם. בטח תמצא תירוץ". היה נחשב למתמיד גדול בישיבה, נמנה על "שבעת הקנים" אודות להתמדתו הרבה.
זכה להשתתף בסדרי פסח שערך הרבי בבית חמיו כ"ק מרן האדמו"ר הריי"צ. בתשכ"ז. לימים סיפר הרב ברוק שמרוב להיטותו לחזות בקודש, ערך סדר פסח מהיר מאד, ורץ ל-770 לזכות להיות בסדר מוקדם. והיות שהמקום לא נפתח לקהל שהיה מגיע מאוחר יותר לא היסס וטיפס דרך המרזב והנה כאשר דרכה רגלו על מפתן המרפסת לנגד עיניו הוא רואה כמראה מלך את מרן האדמו"ר מליובאוויטש שהקפיד לא לשבת בראש השולחן אלא ליד המוזמנים. בכל ליל סדר היה חוזר בהתרגשות רבה על המלכות שזכה לראות באותו ליל שימורים שכמעט והיה לבד בין האורחים שהיו מגיעים יותר לקראת חצות.
עם האדמו"רים מסקולען
קשר מיוחד היה לו עם כ"ק האדמו"רים לבית סקולען שהחל עוד עם האדמו"ר הזקן רבי אליעזר זוסיא פורטוגל בעל ה'נועם אליעזר' זי"ע כשבשנת לימודו בחצר כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זכה לשמש את הרה"ק כ"ק ה'נועם אליעזר' מסקולען שהתגורר באותה עת בשכונת קראוון הייטס ולא עזב את השכונה על פי בקשתו של כ"ק מרן האדמו"ר מליובאוויטש ממנו שלא לעזוב את השכונה, וכן וזכה לבנות את סוכתו. בהקשר לכך סיפר הרב ברוק שהציע להרה"ק מסקולען לסחוב לו את התפילין מבית המדרש המרכזי ליובאוויטש שם היה מתפלל עד לביתו, לאחר שהיה זקן וסחב נרתיק גדול, דחה זאת האדמו"ר באומרו לרב ברוק "התפילין סוחבות אותי לא אני את התפילין".
לאחר הקבוצה, לפני חתונתו למד כשנה בישיבת תורת אמת בירושלים שם למד אצל הגאון רבי יהושע זעליג פלדמן, והיה עולה רבות לביתו של הגאון רבי אברהם צבי כהן מזקני וחשובי חסידי חב"ד ונקיי הדעת בירושלים וראש הכולל בכפר חב"ד לדבר עימו בלימוד.
בשנת תשכ"ח התחתן עם מרת יוכבד שתחי' בתו של הרה"ח רבי נתן גינצברג ז"ל גבאי ביהכנ"ס פא"י בשיכון ה' בבני ברק ורעייתו לאה שהייתה ש"ב של כ"ק הרה"ק רבי אליעזר זוסיא פורטוגל בעל ה’נועם אליעזר' מסקולען. לאחר שידוך זה האדמו"ר מסקולען שלח מכתב מיוחד לאב הכלה רבי נתן לייב גינצברג עם איחולי מזל טוב ובו ציין שמכיר את החתן, כמו כן, באחד מביקורי האדמו"ר הזקן מסקולען בארץ הקודש במסגרת ביקורו בקרית מלאכי לחזק את קהילת יוצאי רומניה, ביקש להתארח אצל הרב ברוק בביתו במרכז שכונת נחלת הר חב"ד, ואף בנו האדמו"ר רבי ישראל אברהם פורטוגל זצ"ל כששהה בארץ בשנת תשנ"ה הגיע במיוחד היישר משדה התעופה להשתתף בחתונת בתו הגדולה של הרב ברוק בקרית מלאכי.
הוגה ועוסק בתורה
לאחר נישואיו התגורר תקופה בבני ברק לאחר מכן כשהאדמו"ר מליובאוויטש הקים את שכונת נחלת הר חב"ד בקריית מלאכי בחודש אדר תשכ"ט לאחר שהבטיח שמי שיבוא לקרית מלאכי יזכה בזרעא חיא וקיימא, עבר לשכונה החדשה בחודש אדר תש"ל ונמנה על ראשוני המתיישבים בה, שם למד בכולל בחברותא עם הגה"ח הרב אברהם מענדל פרידלאנד שליט"א מגדולי הת"ח ור"מ בישיבת חב"ד בקרית גת, שם למדו ביחד בהתמדה וללא הפרעות בהספקים נכבדים כמעט את כל השו"ע וכמה מסכתות בעיונא מידי שנה,
בכולל הוציא קובץ חידושי תורה של תלמידי הכולל בתשל"ב בשם 'פלפולא דאורייתא', ובה פלפול א' שכתוב על שמו והשני שכתב על שם אחד מהאברכים האחרים, כאשר נהג באברכים אחרים טוב עין והיה להם לעזר בלימוד ובהבנה.
קרוב ליובל שנים עסק בתפקידים שונים בחינוך ילדי ובחורי ישראל, כשבין השאר ניהל את בית ספר למלאכה בכפר חב"ד, וכן כמורה בתלמוד תורה חב"ד בקרית מלאכי בעידודו של כ"ק מרן האדמו"ר מליובאוויטש וכמנהל בית הספר למלאכה ומחנך בקרית מלאכי. זכה ואלפי תלמידים עברו דרכו, ותלמידיו אהבו אותו מאד, ורבים מאד בניהולו בבית ספר למלאכה התקרבו ליהדות ומאות רבות הקימו בזכותו משפחות השומרות על קלה כבחמורה.
בחינוך
כשלימד והשגיח בבית ספר למלאכה בכפר חב"ד היה מסור ודואג רבות למצבם הרוחני של התלמידים.בבית ספר למלאכה בקרית מלאכי -למדו נערים שחלקם היו קצת חלשים מבחינה רוחנית. הוא היה מזמינם לביתו לסעודת שבת והיה מדבר איתם ודואג להם כאב לבן. גולת הכותרת לפעולותיו היה ה'כולל' שהקים בשנים האחרונות בו למדו כעשרים בחורים מבית הספר כל אחד עם חברותא מהישיבה קטנה שבנחלת הר חב"ד גמרא וכיוצ"ב והיו מקבלים על זה תגמול, והוא היה עושה להם חידונים ואף שאלות מעמיקות בפרשת השבוע. ומאהיב עליהם את התורה דרך ספורי חסידים מרתקים. ושמחתו היתה רבה לשמוע שרבים מהם עולים על דרך המלך, תלמידים אלו, גם לאחר שגמרו את לימודם בבית הספר למלאכה היו עולים אליו הביתה מדברים ומתייעצים איתו. תלמידיו הרבים הרגישו קשורים אליו בעבותות אהבה, ומציינים ששמירת הזמנים היה אצלו ערך חשוב והשריש זאת לתלמידיו. בנוסף היה סמכותי ועמד על ערכים, שמר על גבולות ברורים לצד זה שהרעיף אהבה והעצים תלמידים בנקודות חוזק תוך יחס מכבד לחלשים. אחד התלמידים סיפר כשבכיתה ביישו עובד ניקיון בתלמוד תורה הוא בקש לסגור את הספרים באמצע הלימוד והניח את הסוגיה הערכית הזו על השולחן של כל עבודה המכבדת את בעליה, ובכך הנחיל התנהגות יהודית חסידית ערכית וכבוד לזולת, כמו"כ היה נדיב ומפנק תלמידים ומחפש סיבה למסיבה לקראת ראש חודש, או סתם ארטיק ליום חם או בורקסים ליום של סיום נושא. תלמידים והורים מצאו אצלו אוזן קשבת ועצה טובה, אחד מתלמידיו הוותיקים מבית ספר למלאכה סיפר בגעגועים עזים "גם לאחר 15 שנה הוא חקוק לי עמוק במוח ובלב. הוא היה אדם נדיר מאוד עם לב טוב והייתי ילד כשהכרתי אותו ואני זוכר אותו כמו היום. אני זוכר את התפילות שלו את האמרות שלו את השיעורים את המנגינות שלו את המבט החודר. הוא היה דמות יחודית מאוד. אתה לעולם לא יודע כמה הדמות שלך יכולה להשפיע על ילד ואיך הוא יזכור אותך. הוא ידע בדיוק מה הוא עושה ומה הוא אומר לכל אחד והוא ידע כמה השפעה יש לו, ולכן היה זהיר מאוד. היה דמות משפיע מאוד על היראת שמים ומכניס כוח לתפילה שהיא לא סתם תפילת שחרית בבית הספר" מעבר לכול תלמידיו ומכריו הרבים בתחום החינוך מציינים שהוא היה 'מענטש' " אחד מתלמידיו סיפר שפעם הבטיח לו פרס על תשובה שענה בכיתה והוא כנראה לא זכר לתת לו, ולאחרי למעלה מ15 שנה (!) התלמיד הזכיר לו. והרב ברוק קנה לו בתוך מספר ימים סט חומשים תורה תמימה.."
בדו"חות שהיה כותב הרב אפרים וולף ז"ל יו"ר אגודת חסידי חב"ד ומנהל המוסדות לכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש, היה מזכיר רבות את פעולותיו של הרב ברוק במוסדות חב"ד בכלל ובבית הספר למלאכה בכפ"ח בפרט.
זכה לקבל עשרות מכתבים מכ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש בנושאים שונים ומגוונים בא' מהמכתבים הוסיף הרבי בכתב ידו הק': "בברכת הצלחה רבה בפעולותיו ובברכה לבשו"ט בכהנ"ל" ואכן ברכה זו לוותה אותו בכל פעולותיו שאותם המשיך ממש עד כחחודש לפני פטירתו שעוד היה בבית הספר למלאכה.
מידי שנה היה מגיע לחצר כ"ק מרן האדמו"ר מליובאוויטש מי"ט כסלו עד לסוף חנוכה במהלך תקופה זו היה מקבל הדרכות בחינוך ממזכירו של הרבי ואיש החינוך הדגול רבי חיים מרדכי אייזיק חודקוב ע"ה. ילדיו שיחי' של הרב ברוק מספרים שנסיעות שלו אל הרבי השפיעו למשך חודשים לאחר מכן, וההתרגשות לא עברה ממנו.
גם בשנותיו האחרונות לא ויתר מעולם על שיעור תורה ברבים. בשנים האחרונות עד לקורונה היה משתתף מידי לילה בשיעור דף היומי שמסר הגה"ח רבי אברהם מענדל וועכטר שליט"א בבית הכנסת המרכזי, שם היה מראה דוגמא חיה לצעירי הצאן על חשיבות לימוד התורה בכל מצב גם שהיה קשה, ולאחר מכן כשהשיעור נפסק הגיע מידי בוקר בשעה 6:30 לשיעור שמסר בדף היומי הרב בצלאל מזרחי, ולמרות חולשתו הרבה, הגיע עד לשבועותיו האחרונים ממש. וכן מסר מידי יום שישי לציבור "ווארט" אקטואלי מהפרשה, הרב בצלאל מזרחי מוסר השיעור ומ"מ ראש העיר מספר על מסירות נפשו להשתתף בשיעורי הגמרא מידי יום ממש עד לימיו האחרונים ערב אשפוזו בבית הרפואה: "הוא השתתף קבוע בשיעורים. היה מעורב ממש. היה הרוח החיה והדמות בשיעורים. ידענו שכשהרב ברוק נמצא בשיעורים הם צריכים להיות ברמה גבוהה. מידי שבוע היה אומר ווארט על פרשת שבוע אחרי פטירתו נודע לי שלפני השיעור היו שלמדו שם גמרא, וסיפרו שהרב ברוק היה מתערב להם ועונה להם על שאלותיהם. היה תלמיד חכם בעל שיעור קומה עם לב טוב ונדיר".
בביתו תדיר היו מונחים על השולחן ספרי לימוד לרוב שהגה בהם בכל עיתותיו ללא הפסקה, וכן כולו היה בטל ללומדי תורה ורבנים ובמיוחד למד"א של נחלת הר חב"ד מזכיר בית דין רבני חב"ד הגה"ח הרב יצחק יהודא ירוסלבסקי שליט"א והיה קשוב להוראותיו והדרכותיו.
לדאבון לב, כחודש לפני פטירת התאשפז בבית הרפואה לאחר שנפל, ובשבת האחרונה לחייו כאשר לא כהרגלו עשה קידוש בבוקר מוקדם ונפל שוב בביתו, וקיבל דום לב. במוצאי שבת קודש אור לכ"א שבט תשפ"ג השיב את נשמתו הטהורה.
נפטר במוצאי ש"ק כ"א שבט לאחר תקופה שלא חש בטוב, זכה לראות דור ישרים מבורך המכהנים כשלוחי קודש. תנצב"ה. ונזכה תיכף ומיד להייעוד והקיצו ורננו שוכני עפר והוא בתוכם אכי"ר.
