מאז הוקמה הממשלה הנוכחית, המאפיין הבולט שלה הוא "סערות". לצד הפגנות הענק בעד ונגד הרפורמה המשפטית, גם מספר חוקים שהמפלגות החרדיות ניסו לקדם בכנסת – גרמו להתנגדויות מצד האופוזיציה ומחנה המרכז-שמאל בישראל. אחד החוקים שירדו מהפרק, בעקבות הפרסום ב'חדשות JDN', הוא חוק הכותל המערבי שנועד לאפשר לקנוס ואף להכניס לכלא כאלו שיפרו את הכללים במקום. בחודש הבא הכנסת תתכנס מחדש, כשבקנה ישנם מספר חוקים נוספים שהמפלגות החרדיות רוצות להעביר. החוקים הללו באים כדי לתקן עוולות, כך מבחינת המפלגות החרדיות, שכבר ישנם במשך עשרות שנים במדינה כנגד המגזר החרדי. לכבוד "מגזין הפסח" התיישבנו לשיחה עם מי שמכיר מקרוב את אותם העוולות, ושניסה לשנות ובחלק מהמקרים אף להוביל מחאות כנגד, השר מאיר פרוש מ'יהדות התורה'.
המאבק החרדי בבית המשפט העליון. "בג"צ התנהל כאילו הוא לבד, לבסוף זה התנקם בו"
חרדים בבית המשפט העליון, צילום: הדס פרוש/פלאש 90. "היום המאבק הוא לא בין חילונים לחרדים אלא כללי. מאבק קשה מאוד"
עוד לפני שלהתנגח בבית המשפט העליון נהפך לדבר פופולרי בימין, המפלגות החרדיות היו שם כדי להיאבק. בשנת תשנ"ט היה זה אביו, הרב מנחם פרוש, שבהוראת מרן האדמו"ר מגור זצוק"ל ארגן את ההפגנה שכונתה "הפגנת החצי מיליון". הבן, מאיר, כיהן בתקופה הזאת כסגן שר במעמד שר (במשרד השיכון). "הייתי מאוד עסוק אז בעבודת המשרד ככה שקשה לומר שהשתמשתי בסמכות שלי כמנכ"ל אגודת ישראל בירושלים דאז, אבל אני זוכר את אבי פועל במלוא כוחו כדי שההפגנה תהיה מאוד מרשימה ומוצלחת. כל עמך בית ישראל הגיע, זה נשא אופי כמו על ההפגנה בתשי"ג שאבי זכרונו לברכה ארגן על שירות לאומי, שזה היה מעמרם בלוי הקנאי ועד לרב צבי יהודה קוק מהציונות הדתית. ראית את כולם שם, כולם הלכו גם בלי להוציא מודעות".
לא ראינו שינוי בפועל אנחנו מזכירים, ופרוש דווקא מקשר בין המתחולל כיום בקואליציה – להפגנה לפני 24 שנים. "אלו ששותפים איתנו כיום, פחדו אז וביקשו מאיתנו שלא נעשה ולא נרגיז את בית המשפט העליון ושלא נתקרב לבניין בג"צ, אוי אוי מה שהיה אז סביב הדבר הזה, ובסופו של דבר הם שינו את דעתם" מתכוון פרוש לרפורמה שמקודמת כיום בקואליציה. "אז מאיפה תדע למה הם שינו את דעתם, הם ראו את ההפגנות וחשבו שצריך לשנות". השר מזכיר ש"אנחנו היינו בודדים אז בהפגנה הזאת". היום נראה מאבקים כאלו של המגזר החרדי? "היום המאבק הוא לא בין חילונים לחרדים, היום המאבק הוא בתוך המחנה הלא-חרדי, זה מאבק קשה מאוד".
לפרוש יש הסבר, מה פתאום קרה בקדנציה הזאת שהימין מכוון כולו למטרה אחת – בג"צ. "אני חושב שבית המשפט העליון הוא זה ששגה בהתנהלות שלו, הוא התנהל כאילו שאין עוד אחד בלעדיו, שיכול לעשות מה שהוא רוצה ויכול להנחית כל גזירה או רעיון שהוא חושב שצריך לעשות. ככה הוא התנהל ובסוף זה התנקם בו". לדבריו "הם היום במצב שהם מבינים, על כל פנים החלק היהודי של מדינת ישראל, הרוב הגדול, יותר מ-64, תומכים ברפורמה. כשאתה לוקח את ה-64 מול הקבוצה שכנגד, שמתוכם יש חלק נכבד שהוא לא יהודי, אז אנחנו רוב גדול של הציבור היהודי שמתנגד להתנהלות בג"צ (לפרוש חשוב להדגיש: "אני לא שולל זכויות ללא-יהודים שנמצאים במדינת ישראל, אם זה ערבים, דרוזים, צ'רקסים או בדואים. אבל אני מתייחס כרגע לרוב היהודי") ולמה? כיוון שאתה רואה שמצד השופטים אין שום תזוזה. הם בשלהם ולא חושבים לרגע שצריך לזוז". "הדמויות הפוליטיות מבטאים היטב את ההתנהלות הזאת של בג"צ. יאיר לפיד לדוג' לא מוכן לוותר, 'לא התכוונתי לא הסכמתי לא ולא'. הוא נגד פשרה בכלל", מוסיף.
אחת הסיבות לתמיכת המפלגות החרדיות ברפורמה המשפטית, מלבד כמובן היותם בקואליציה, היא פסקת ההתגברות שתאפשר להם להגן משפטית על החוקים שבג"צ פוסל להם. פרוש, שמעורה בקבלת ההחלטות ביהדות התורה, טוען שאין בעיה בפשרה עם האופוזיציה – אבל כזאת ש"לא הורסת לנו את התוכניות". ההתקפלות מהרפורמה החלה בפורים, פרוש מספר שבחג עצמו הוא נשאל על ידי כמה אדמו"רים האם אכן מתקפלים, הוא פנה ליריב לוין ושמחה רוטמן ושניהם אמרו לו ש"אנחנו ממשיכים". בעניין פסקת התגברות, כאמור הנושא החשוב ביותר לחרדים ברפורמה, הוא מבהיר: "לא משנה אם הפסקה ברוב של 61 או 63, כל זמן שיש לנו את הרוב הזה.. נניח רוב של 65 זה לא טוב. אבל לא יודע למה צריך לשנות מ-61, זה הרי רוב".
"נכנסתי לרה"מ עם רשימת ההבטחות, הזכרתי שלפני הכול – חוק הגיוס. נתניהו הגיב 'בוודאי, אין ספק'. זה יעבור במקביל לתקציב"
פינוי מפגין חרדי מול לשכת הגיוס בירושלים, צילום: פלאש 90. "לא צריך כל יום להפגין, הרי נתנו לנו ארכה והבחורים בינתיים לא מגויסים"
מאז נאום "מגדלי השפנים" של הרב שך זצוק"ל לפני למעלה מ-30 שנה, המאבקים החרדים שינו פניהם. גם המאבק סביב חוק הגיוס השתנה, כאשר כל השיח סביב אי-שירות המגזר החרדי בצבא כבר כמעט ולא קיים. הדוגמה הבולטת היא הצעת הנשיא יצחק הרצוג, במסגרת מתווה הפשרה סביב הרפורמה, לעגן את זכותם של לומדי התורה להמשיך ולשקוד על תלמודם. ניסינו להבין מהשר האם לדעתו להפגנות היו חלק קריטי בשינוי, כאשר כבר כמעט עשור שלא נראתה הפגנת ענק חרדית. "גם כאשר הפגנו, לא הפגנו כל הזמן. יצאנו להפגין אם 'עשו כך וכך, תהליך מסוים, אז אני ביום הזה יוכיח עד כמה הציבור נגד הגזירה הזאת'. אבל לא צריך כל יום להפגין", לטענתו.
ניקח את חוק הגיוס לדוגמה – הוא עדיין פסול ע"י בג"צ "אין דחיפות, הרי נתנו לנו ארכה לחוקק חוק אחר כאשר בזמן הזה תלמידי הישיבות לא מגויסים. אז ודאי שאתה לא מפגין כל רגע ולא עושה בכנסת כל הזמן פעולות", לדבריו. ה'פעולה' הכי זכורה שעשה פרוש, הייתה כאשר אזק עצמו עם אזיקים למיקרופון של דוכן מליאת הכנסת. עוד נחזור לזה. בתקופת ממשלת האחים ב'תשע"ד', התקיימה כידוע "הפגנת המיליון" בירושלים. מרבית הרבנים וגדולי הדור נרתמו למאבק, מה שהביא למפגן מרשים של כוח. כל זה לא עזר כאשר עשרה ימים אחרי, הכנסת אישרה את חוק הגיוס שהכניס לראשונה את הסנקציות הפליליות.
התעניינו האם מאחורי הקלעים כיום עדיין נעשות פעולות סביב חוק הגיוס, הבטחת בחירות מרכזית של יהדות התורה. השר חושף כי "בבוקר אישור תקציב המדינה בישיבת הממשלה, כשנכנסתי לראש הממשלה עם השר גולדקנופף, החזקתי ביד את הרשימה עם הנושאים המרכזיים שהכנסנו להסכמים הקואליציוניים. רצינו לדבר על זה עם רה"מ. אז כשהתחלנו את הפגישה אמרתי לכל הנוכחים ש'לפני הכול אני מזכיר לכולם – יש את ההתחייבות שחוק הגיוס צריך לעבור ביחד עם התקציב'. כולם הגיבו לי 'בוודאי, אין ספק', וגם רה"מ אמר את מה שאמר כהוכחה על זה שפועלים בעניין". עוד הוא מוסיף הבטחה: "זה יעבור (חוק הגיוס) במקביל לתקציב".
ישנו ויכוח פוליטי, האם המפלגות החרדיות חייבות להיות בשלטון כדי להביא הישגים או שגם כאשר הם באופוזיציה יהיה מי ש'ידאג' להם, אם זה הקואליציה ואם זה ביהמ"ש העליון. לפרוש התשובה ברורה. "תקציב הישיבות והכוללים ירד כשלא היינו בשלטון, תקציב 'תרבות חרדי' נמחק כמעט כולו מספר התקציב כשלא היינו בשלטון, ארגוני הנוער נפגעו עמוקות רק מפני שלא היינו בשלטון. אז מה ז"א?", תמה, והזכרנו: בקום המדינה בן גוריון פטר את הבנות משירות. על זה מסביר השר כי "אם הקב"ה רוצה לעזור לנו הוא יודע איך.. פעם הכלים הם כאלו ופעם הם כאלו, אז הרבנים אמרו ייהרג ובל יעבור על שירות לאומי וגיוס בנות, ובן גוריון הבין שהדבר הזה לא יכול להיות. הוא ומשה שרת אחריו הסכימו והורידו את הגזירה הזאת. אבל יש שלב מתקדם יותר ואתה צריך כל הזמן טיפולים מכל מה שנפגע בחוק, ונראה לי שהדרך היחידה לתקן את זה – זה כשאנחנו בשלטון". ספק בבדיחות ספק ברצינות הוא מוסיף: "נראה לי שכרגע זאת הדרך היחידה, אולי הקב"ה יעזור לנו ולא נצטרך להיות בממשלה".
הברית עם נתניהו? "פרס דווקא היה בחור נחמד". שינוי הסטטוס קוו? "יש קשיים, זה מעורר מהומה נגד החרדים"
נתניהו ופרוש במליאה, צילום: פלאש 90. "אף אחד לא חשב שיהיה אפשר להכניס סעיף ש'טראח אתה משנה וחוזר לסטטוס קוו שהיה בעבר'"
רבות כבר דובר על שיתוף הפעולה בין הליכוד לחרדים שהתחיל מאולץ, המשיך צולע, נבעט החוצה על פני בנט ולפיד ומאז חודש עד היום. הניסיון האחרון של החרדים לשתף פעולה עם השמאל היה ב"תרגיל המסריח" עם שמעון פרס (1990). הסוף ידוע – אברהם ורדיגר ואליעזר מזרחי מ'אגודה' נעדרו מהכנסת בהוראת הרב שך והרבי מליובאוויטש, לפרס לא היה את הרוב הדרוש והחרדים חזרו לשמיר. לדברי השר מאיר פרוש, היום אין היתכנות לשיתוף פעולה עם הצד השני. "מה שקרוי היום שמאל, אין לו איזה מנהיג ברור. המזל של נתניהו, מלבד זה שהוא מוכשר כן?, הוא יודע לעשות את העבודה אבל המזל שלו שאין מועמד אלטרנטיבי וכאשר אין מועמד אלטרנטיבי מתייתרת השאלה שלך".
אז החיבור עם גוש הימין לא קשור לאידאולוגיה? "אנחנו נמצאים בכנסת כדי להועיל, אנחנו יודעים שהמדינה הזאת לא מתנהלת על פי ההלכה. ואנחנו יודעים שכדי לתקן את זה אתה צריך לבחור לך את הקבוצה שיותר קרובה למסורת ישראל. אז ההגדרה הזאת ניתנה כשהיינו צריכים לבחור במועמד לראשות הממשלה בפעם הראשונה, ומועצת גדולי התורה נתנה הוראה לבחור במועמד שהוא קרוב יותר למסורת ישראל. אז מה, היה כל כך גרוע פרס? דווקא היה בחור נחמד, בתקופתו נכנס ההסדר של דיחוי בני הישיבות מהצבא. אבל בכל אופן, כאשר פרס צריך להקים ממשלה וצריך להתחשב עם 30 וכמה אנשים, כאשר שישה של מפלגת העבודה היא באג'נדה של תחבורה ציבורית בשבת, יש שם כל מיני דברים שאני לא רוצה להזכיר, ובליכוד גם אם לא כולם שומרי שבת למהדרין – אבל אין להם אג'נדה מנוגדת אלינו. לכן זה לא עניין שאנחנו ימין או שמאל, אנחנו צריכים לדאוג לדברים שלנו ואת זה אפשר לעשות עם הקבוצה שקרובה יותר למסורת ישראל".
אם אתם עם הקבוצה שקרובה יותר למסורת ישראל, למה שלא נראה שינוי של הסטטוס קוו לכיוון החרדים? "כל פעם אתה צריך להיאבק עם הכלים שיש לך, אנחנו ביקשנו הפעם לעשות קצת יותר שלייקס לסוגייה הזאת, ויש את הקשיים האובייקטיבים, שאני לא רוצה לומר שאני מקבל אותם ומסכים איתם". אלו קשיים? "שאתה מעורר על עצמך מהומה גדולה, ש'פתאום החרדים באים והולכים לשנות את הסטטוס קוו'". למה זה מפריע לכם שיש מהומה, הרי אתם הרוב ובשלטון "גם בתוך הרוב הזה לא תמיד אפשר, למה כשרצינו להכניס דברים נוספים להסכמים הקואליציוניים אמר ביבי ש'אני לא בטוח שכל דבר אני יכול להעביר בכנסת'? זה המצב".
היה ניסיון שלכם הפעם לשנות את הסטטוס קוו? "לא, רצינו להקים איזושהי ועדה של משפטנים שתבדוק מה נפגע במהלך כל השנים, ולנסות ולתקן. אנחנו צריכים לקחת דברים שאנחנו חושבים שאפשר לעשות אותם, הנה עכשיו העבירו את חוק החמץ. לוקחים דברים מרכזיים ומנסים לקדם אותם". חוק החמץ זה נקודתי, מה יהיה הלאה? "לא אמרתי לך.. אף אחד לא חשב שיהיה אפשר להכניס סעיף ש'טראח אתה משנה וחוזר לסטטוס קוו שהיה בעבר'. אתה צריך להגיד מה אתה רוצה, מה היה בעבר, לבדוק האם (הסטטוס קוו שונה בגלל) בית המשפט העליון אשם, האם בגלל החוק. אי אפשר לבוא באמירה כללית. אז קודם מטפלים בדברים שרק עכשיו פגעו בהם, הנה לא מזמן פגעו בחמץ – ורוצים קודם לטפל בהם".
כשניסינו לשאול שוב, האם כשנכנסים לממשלה צריכים רק לשמר את המצב הקיים או לנסות ולשפר אותו, הסביר השר: "גם וגם, אני חושב שאנחנו עושים דברים.. תקרא את ההסכם הקואליציוני ותתבלבל מרוב כל כך הרבה סעיפים, תראה שאנחנו לא רק מטפלים במה שפגעו עכשיו". עם זאת הודה ש"תמיד זה מצטבר, אבל נכון שמה שפגעו עכשיו הם דברים יותר רלוונטיים ושאפשר לתקן אותם".
אלו דברים לא תאפשרו לליכוד לקדם לטובת ציבור המצביעים שלהם? "בינתיים אין כזה דבר. הם (הליכוד) יודעים שגם לנו יש צורך שיתקנו לנו דברים. אז לא על כל הדברים אנחנו מסכימים ולא על כל דבר מפילים את הממשלה".
"אבי נכנס לרבין, התחיל לבכות לו על החליפה שלא יוותר על קבר מאמע רוחל". מאבקיו של מנחם פרוש ז"ל
מנחם פרוש ז"ל, צילום: פלאש 90. "איחד את כל היהדות החרדית להפגנת החצי מיליון, הוא למד כלל מהרב משה בלוי שצריך להגיע לכותרות העיתונות החילונית"
את הרעיון לראיון המרתק עם השר, העלנו בתחילה בעיקר כדי לדבר על פועלו של אביו המנוח, הרב מנחם פרוש ז"ל, איש אגודת ישראל שארגן כמה מהמאבקים הגדולים ביותר שהיה למגזר החרדי מאז קום המדינה. ההפגנה הזכורה ביותר שארגן היא משנת 1999, נגד בית המשפט העליון בגין מספר פסיקות אקטיביסטיות שפגעו בהלכה היהודית. בנו מאיר מספר: "האדמו"ר מגור שליט"א קרא לו, אבי שאל 'מה אני צריך לעשות' והרב'ה השיב: "אני צריך להגיד לך מה לעשות? מאז שאני זוכר הפגנות אתה זה שארגנת אותם". לאבי היה כלל, שהוא למד אותו מהרב משה בלוי – כאשר אתה מתחיל להסעיר את הרוחות, והצלחת להגיע לכותרות הראשיות של העיתונות החילונית, אתה יודע שאתה הגעת לשיא. הוא התחיל לפעול צעד אחרי צעד, ארגן את היהדות החרדית, פנה לכל הרבנים. הרב עובדיה יוסף הצמיד לו את בנו הרב דוד יוסף, וככה הוא התחיל לפעול".
"הוא הכניס גם את מוישה גפני בתמונה, כינס אסיפה של רבנים ועסקנים, ראשי קודקודים. היו לו עשרות אברכים מאגודה שפעלו בשבילו, הוא הצליח ללכד את כולם וכולם הגיעו, ואחר כך קראו לה 'הפגנת החצי מיליון'. זה היה בכ"ט שבט תשנ"ט. אפילו ביבי פחד אז שיהיו שלטים נגד בית המשפט העליון, שצריכים לשמור שלא יהיה מתח. כולם פחדו".
אם כבר נוסטלגיה, הזכרנו גם את המאבקים בעד סגירת כבישים בשבת. כביש בר אילן הוא הזכור מכולם. "בהסכם הקואליציוני היה סעיף לזה, היו צריכים למצוא פתרון אז הקימו את 'ועדת צמרת' שם ישבו כמה גורמים. אני זוכר שהייתי אז עם יצחק לוי שהיה שר התחבורה, הייתי איתו אצל האדמו"ר מגור שהוציא לו משנה ברורה, שכתוב שם שמי שזהיר ושומר הלכות שבת יזכה למשפחה טובה ולילדים יראי שמיים והגונים". עוד הוא מספר: "זוכר את ההפגנה בשבת שהלכו על רחוב בר אילן, כולם התאספו. ואחר כך הוועדה אכן המליצה לסגור את הכביש והוא נסגר". באורח נדיר, בית המשפט העליון הוציא אז צו בעד סגירת הרחוב לתנועת כלי רכב בשבת.
בשלב זה אנחנו לא מתערבים, פרוש ממשיך לשלוף מזיכרונו, הפעם כאשר כיהן כחבר מועצה בעיריית ירושלים: "הייתי הולך בכל שבת להפגין בירושלים כנגד פתיחת בתי קולנוע. גם נעצרתי בליל שבת, כאשר מרצ קיבלה ארבעה מנדטים בעירייה. הם התחילו להפעיל לחצים, בהתחלה על מקום אחד במושבה הגרמנית, הלכתי לשם ביחד עם אנשים שהאדמו"ר מערלוי זצוק"ל שלח משכונת קטמון. אחר כך התחילו לפתוח עוד ועוד, אז הלכתי כל ליל שבת ביחד עם ניסים זאב שהיה סגן רה"ע מטעם ש"ס, ור' דוד ברגמן מהמפד"ל. היינו מפגינים ואני זוכר שהכו בי עם אלות ומכשירי קשר, בראש, הייתי בבית הסוהר. אבא שלי הגיע בשלוש לפנות בוקר כדי להוציא אותי משם".
והמאבקים הצליחו "כן". פרוש ממשיך לדבר בצורה קולחת מזיכרונו: "היה מאבק אחר, עם ההסכמה של פרוקצ'ה". כוונתו כוונתו לשנת 1987, אז השופטת זיכתה נאשמים שפתחו בתי קולנוע בשבת רח"ל, בניגוד לחוק עזר עירוני. "עלתה הצעה שבצפון ירושלים ייאסר לפתוח מקומות תוך חילול שבת ושבדרום העיר כן, אמרנו שאסור להסכים לדבר כזה אפילו שסוגרים חלק מהעיר – כי מה זה נקרא 'חוקי סדום'? שבסדום היה מותר לעשות את כל העבירות שבעולם בחוק. בכל העולם עושים עבירות אבל בסדום זה היה מותר בחוק. אז אסור שבירושלים יהיה חוק שבחלק הזה מותר לחלל שבת. זה שאני מפסיד את החלק השני שם יהיה אפשר לאסור חילולי שבת? אבל אי אפשר בירושלים לעשות חוקים ש'כאן מותר לחלל שבת'.
מאבק נוסף של הרב פרוש ז"ל היה על הסכם אוסלו, כאשר פעל מול רה"מ המנוח יצחק רבין להשאיר את קבר רחל בשליטה ישראלית. הבן נזכר: "הוא בא לפגישה בלשכת ראש הממשלה, ראה בכניסה את חנן פורת שסיפר לו שהוא רוצה להיכנס לרבין ולהתחנן בפניו שלא ימסרו את קבר רחל לערפאת. הוא ביקש מאבא שלי להצטרף, הם נכנסו לרבין וחנן פורת התחיל לדבר, רבין אמר ש'אין מה לעשות, זה כבר סוכם, איך עכשיו נשנה את ההסכם', אז אבא שלי ניגש לרבין והתחיל לבכות על החליפה שלו 'איך אתה יכול למסור את הקבר של מאמע רוחל, אנחנו לא ניתן לך רשות', בכה ובכה. כתוצאה מכך רבין הרים טלפון לפרס ואמר לו 'תשמע, החלטתי שאנחנו לא מוותרים על קבר רחל'". מה סופר אצלכם בבית על זה? "הוא לקח את זה במלוא הרצינות והעוצמה, השתדל להצליח".
