"המדרש (בראשית רבה פד, ה) מביא, "א"ר לוי משל לנפח שהיה פתוח באמצע פלטיא ופתח בנו זהבי פתוח כנגדו וראה חבילות חבילות של קוצים ונכנסו למדינה אמר אנה יכנסו כל החבילות הללו והיה שם פקח אחד א"ל מאלו אתה מתיירא גץ אחד יוצא משלך וגץ אחד משל בנך ואתה שורפן, כך כיון שראה אבינו יעקב עשו ואלופיו נתיירא, א"ל הקב"ה מאלו אתה מתיירא גץ אחד משלך וגץ אחד משל בנך ואתם שורפים אותם כולם, הדא הוא דכתיב (עובדיה א, יז) "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה".
ראש הישיבה אמר: "הקב"ה מגלה ליעקב אבינו, אין לך מה לדאוג, אתה תשב בבית המדרש ותלמד תורה, התורה היא אש. תלמד תורה עם ברע'ן עד שיצאו גיצים, ואדום יברח מעצמו כל עוד רוחו בו. זהו הפשט ב"זדים ביד עוסקי תורתך", אלו שנלחמו לא למדו תורה. הקב"ה מסר עם היונים ביד "עוסקי תורתך", ביד מתתיהו הזקן שלא נלחם אלא ישב בביהמ"ד ולמד תורה שהיא כאש, בידו נמסרו היונים, בזכותו ניצחו במלחמה. כך אמר יעקב אבינו (בראשית מח, כב; וברש"י). "אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי", שמעון ולוי הרגו את כל שכם ויעקב אבינו אומר שהוא לקח את שכם?! יעקב ישב והתפלל, הוא זה שניצח במלחמה".
בהתייחס לנעשה כיום בארצנו, אמר ראש הישיבה: "כך אנו צריכים לדעת. אנו נמצאים יותר משנה במלחמה עצומה וקשה מאד. במלחמה הזו נלחמים עם חיילים טנקים ומטוסים. מלמד אותנו המדרש, הניצחון אינו בגלל גבורתם, הניצחון מכוח אלו שיושבים בביהמ"ד ולומדים תורה בברע'ן עם גיצים של אש! הלימוד בביהמ"ד מבריח את האויבים".
הרב הביא את קריסת משטר אסד כראיה לכך שלא הכוח הצבאי מביא ניצחון שהרי שם מדינה חזקה התפרקה מעצמה, "יש כאלו שלא מבינים את האמת, הם רואים את הטנקים והמטוסים שנלחמים ומנצחים", אמר ראש הישיבה. "בא הסיפור עם סוריה, מדינה מחומשת שהתפרקה. מה פירק אותה, הרי לא הייתה מלחמה עם טנקים ומטוסים? אלו שישבו ולמדו בביהמ"ד בברע'ן פירקו את סוריה! סוריה מלמדת על כל החזיתות, אמנם רואים טנקים ומטוסים שנלחמים ומנצחים, אך האמת ששורש הנצחון הוא בביהמ"ד. "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה". ולכך צריך להיות חיזוק בביהמ"ד, שהלימוד יהיה עם גיצים, יהיה ברע'ן! וזה יביא את הנצחון בעז"ה".





















חרטא ברטה
אני מוחה על כבוד התורה
כתבתי תגובה מנומקת, מדם לבי, היא נמחקה. האם יש פה מגמתיות ? האם הכתוב היה משכנע מדי?
הר"ן בדרשות מפרש שהקב"ה נותן לנו את הכוח לעשות חיל, אבל את החיל אנחנו עושים עם הכוח שלנו. זה חידוש עצום, של שילוב בין ספרא לסייפא, ולא לחינם התורה נוקטת בלשון "חיל":
"לא אמר וזכרת כי ה' אלהיך נותן לך חיל, שא"כ היה מרחיק שהכח הנטוע באדם לא יהיה סבה אמצעית באסיפת ההון, ואין הדבר כן, ולפיכך אמר כי עם היות שכחך עושה את החיל הזה תזכור נותן הכח ההוא ית'."