ירושלים, הבוקר – פיגוע הירי הקטלני שאירע בצומת רמות הביא למותם של שישה בני אדם ולפציעתם של רבים נוספים, אך תושבים ועדים במקום מזהירים: האסון היה עלול להיות גדול בהרבה.
צומת רמות, אחד המעברים המרכזיים בצפון-מערב ירושלים, משרת מדי בוקר אלפי חרדים, תלמידים, תושבים ועובדים בדרכם לעבודה או ללימודים. הבוקר, כחצי שעה בלבד לפני הפיגוע, נרשמו במקום פקקי תנועה כבדים במיוחד — תופעה שכיחה בשעות העומס — אך שהפכה לבעייתית באופן מסוכן דווקא ברגעי האמת והיו כאלו שטענו כי ערבים שפכו שם שמן על הכביש – מה שהחריף את הפקקים.
לדברי עדים, בעת הפיגוע עצמו, הפקקים בצומת לא רק שלא נרגעו – אלא אף החריפו. "הכבישים היו סתומים לחלוטין", סיפר אחד הנהגים, "כוחות ההצלה פשוט לא הצליחו להתקדם. לקח להם זמן רב להגיע לזירה, ולכמה דקות – היינו חסרי אונים מול צרורות הירי".
הצומת, המאופיין בנוכחות חרדית כבדה מכל החוגים והעדות, היה בשעת הפיגוע שוקק באנשים, באוטובוסים עמוסים, בהורים עם ילדים ועגלות, והפך ברגע אחד לזירה של כאוס. "המחבלים הגיעו כשבמקום היו מאות בני אדם," סיפר עד ראייה נוסף. "הם ידעו היטב מתי להגיע. הם פעלו כשהצומת סואן — ובכך קיבלו גישה ישירה להמון אדם חסר הגנה".
תושבים רבים ברחו רגלית, חלקם הותירו אחריהם עגלות ילדים, תיקים ונעליים. "לא היה לאן לברוח," מספרת עדת ראייה, שנפצעה קל. "הכבישים היו פקוקים, אנשים פשוט התחילו לרוץ בין המכוניות."
בעקבות האירוע, עולות שאלות נוקבות באשר למוכנות התחבורתית והביטחונית של הצומת. האם עומסי התנועה הרגילים הפכו לגורם מעכב בשעת חירום? האם נדרשת תוכנית תחבורתית שתאפשר מסלולים פנויים לרכב חירום בשעות העומס?
תושב שכונת רמות אמר היום: "אם היה נתיב חירום, ייתכן שכוחות הביטחון היו מצליחים להגיע מהר יותר. גם חצי דקה יכולה להציל חיים. אנחנו חיים כאן – לא בשטח אויב – ומגיע לנו ביטחון בסיסי".





















"אם היה נתיב חירום, ייתכן שכוחות הביטחון היו מצליחים להגיע מהר יותר. גם חצי דקה יכולה להציל חיים. אנחנו חיים כאן – לא בשטח אויב – ומגיע לנו ביטחון בסיסי".
הבעיה שאנחנו כן בשטח אויב, עד שלא יעיפו את כולם מכאן. וכמה שיותר מהר יותר טוב.