עם השבתו וזיהויו של רס”ר רן (רני) גואילי הי”ד – החטוף האחרון שנותר ברצועת עזה – החלה ברחבי ישראל פרידה שקטה מהסמלים שליוו את הציבור לאורך 843 ימי המתנה, חרדה ותקווה.
בערים, יישובים וקיבוצים החלו להסיר בשעות האחרונות סמלי הזדהות שהפכו עם הזמן לחלק בלתי נפרד מהמרחב הציבורי: דגלים צהובים, שלטים, סרטים, כיסאות ריקים וסמלים נוספים שהנציחו את ציפייה לשובם של החטופים. בקיבוצים ברחבי הארץ דווח על הורדת דגלים ייעודיים שהונפו מאז הימים הראשונים למלחמה, כמחווה של סיום פרק – לצד זיכרון והוקרה.
ברשויות מקומיות שונות הודגש כי הסרת הסמלים אינה מחיקה של הזיכרון, אלא מעבר לשלב אחר – של עיבוד, אבל ושיקום. גם גורמים פוליטיים מכל קצות הקשת התייחסו לרגע כאל נקודת ציון לאומית, המבטאת אחדות עמוקה שחצתה מחלוקות ועמדות.
במצפה רמון פורסם סרטון פרידה מה”כיסא הצהוב” – אחד הסמלים המזוהים ביותר עם מאבק החטופים – לצד קריאה להמשיך ולהתפלל לרפואת כלל פצועי המלחמה, בהם גם פצועים בני המקום. בדברים שנאמרו הודגש כי לצד סגירת המעגל הלאומי, האחריות המוסרית כלפי הלוחמים, הפצועים והמשפחות השכולות נמשכת.
אליה וינטר, ראש מועצת מצפה רמון. קרדיט: באדיבות
גם יו”ר האופוזיציה וגורמים ציבוריים נוספים העלו סרטונים בשעות האחרונות בהם נראו מורידים את סמלי החטופים.
