מתכון לחלת מפתח
מרכיבים:
2 כפות שמרים יבשים או טריים של שמרית
500 מ׳׳ל מים פושרים
100 גרם סוכר (חצי של כוס שתיה חמה )
120 מ"ל שמן (3/4 של כוס שתיה חמה)
קילו קמח לבן
כף מלח
לציפוי:
ביצה טרופה/ לרסס מים
שומשום/פרג/גרעיני דלעת/ גרעיני חמניה /קצח/ מלח גס
הכנה:
בקערה שמים תחילה את השמרים ומוסיפים את המים וממיסים את השמרים,
שמים את שאר המרכיבים מלבד המלח ומערבבים.
מוסיפים את המלח ומעבדים את הבצק 10 דקות לבצק גמיש, רך וחלק ומתפיחים את הבצק שעה בטמפרטורת חדר נעימה.
(צריך לשים לב אם הבצק התחמם מהמנוע אז לא להתפיח שעה אלא עד שהבצק מכפיל את עצמו בערך כ40 דקות)
מחממים תנור ל200 מעלות
מחלקים את הבצק לכדורים שווים ומניחים על נייר אפיה
קולעים לחלות ומתפיחים שוב 30 דקות (בימים קרים או כשקריר במטבח להתפיח 40 עד 50 דקות ולא יותר) ומושחים בביצה ומפזרים שומשום.
מכניסים לתנור ואופים 10 דקות ומורידים את המעלות ל180 מעלות ואופים עוד כ20 דקות
מצננים ושומרים בהקפאה בשקית אטומה ולהפשיר שעתיים לפני ההגשה ולחמם.
טיפים להצלחה
• יש להקפיד על טמפרטורת המים שיהיו נעימים למגע ולא רותחים, השמרים מתפתחים טוב בסביבה חמימה
• מדידת הנוזלים חשובה מאוד לקבלת מרקם מוצלח לעבודה. חוסר בנוזלים בצק יבש, עודף נוזלים בצק דביק וקשה לעבודה. על כן חשוב להשתמש בכוס מדידה!
• לישת הבצק חשובה לגמישותו, על כן חשוב ללוש את הבצק כ10 דקות לפחות עד רבע שעה, פעולה זו פותחת את הגלוטן בבצק ועוזרת לבצק גם לתפוח ולהיות אוורירי.
• בשביל לקבל חלה סימטרית ויפה כדאי להשתמש במשקל ולמדוד כל כדור באופן שווה.
• כדאי ללמוד לתחוב אצבע בחלה אחרי הקליעה ולבדוק אם היא התמלאה אויר. אם השקע נשאר סימן שהחלה לא מלאה באויר וצריך עוד התפחה ואם השקע עולה חזרה מהר סימן שהחלה מלאה אויר ומוכנה לאפיה.
בהצלחה.
זה לא מנהג. זה קשקוש חדש מתוך אוסף שטויות אמונות טפלות ומנהגי גויים שאימצנו משכנינו הערבים.
שאלה:
מדוע יש הנוהגים לאפות לשבת שלאחר הפסח “שליסל חלה” (חלה שיש בה צורת מפתח)?
תשובה:
מנהג זה מובא בספרים שונים, וניתנו לו טעמים ורמזים רבים [למשל, בספר “קול מנחם” (קאליב), מובאים לא פחות משלושים ושלושה טעמים למנהג זה- “ואמרתי בחסדי השי”ת ל”ג טעמים למנהג ישראל תורה לעשות ‘שליסל חלה’ בשבת אחר פסח…”].
הטעם המובא למנהג זה בספר “טעמי המנהגים ומקורי הדינים” (בשם אוהב ישראל) הוא כך: כידוע, לאחר שעברו בני ישראל את הירדן בניסן, ועשו את חג הפסח הראשון בארץ ישראל, הם פסקו מלאכול מן, ואז החלו לאכול מתבואת הארץ (כמפורש בספר יהושע, ה, יב – “וישבות המן… ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא”). ונמצא, שבתקופה זו הוצרכו בני ישראל לפתיחת שערי פרנסה (שהרי פסק המן שירד בקביעות מן השמים). לפיכך, נהגו לאורך הדורות לעשות בתקופה זו צורת מפתח בחלה, כמעין תפילה שיפתח לנו הקב”ה שערי פרנסה.
[ובלשונו: “כי הנה בעת הזאת, כשאכלו ישראל מן המן, מהקרבת העומר ואילך, לא אכלו עוד מן המן… והיו ישראל צריכין לפרנסה, כי עד עתה היה להם המן. וזאת ידוע שלכל דבר יש שער, כמו שאנחנו מתפללין שיפתח לנו השי”ת שערי פרנסה. ומזה נשתרבב המנהג להיות עושין צורת מפתח על החלות לרמז שיפתח לנו השי”ת שערי פרנסה”].
[ונראה להוסיף, שאע”פ שהמעבר לתבואה רגילה במקום מן היה כבר בט”ז ניסן, עוד לפני שתם חג הפסח כולו, מכל מקום מנהג עשיית המפתח הוא לאחר חלוף כל החג, שהרי רק אז ניתן לאפות חלות ולתת בהן צורות].
טעם נוסף (ראיתי בספר נחל יצחק) – כידוע, המצה מסמלת מידה של פשטות, ענווה. החמץ לעומתה מסמל גאווה. לאחר הפסח חוזרים לאכול חמץ, ועל רקע זה מזכירים לאדם, שצריך שיהיה בידו מנעול ומפתח לדעת מתי לפתוח ומתי לנעול כל מידה, מתי להשתמש בה ומתי להימנע ממנה.
לאתי הנכבדת , אנשי שיקראו את דבריך , איך שאת קוראת בשם קשקוש לאפית חלת מפתח יחשבו שאת לא מכבדת את מנהגי עם ישראל.
אבל באמת את צודקת בכל מלה , כל אחד ממציא לו איזה מנהג משונה חדש , והרבה הולכים אחריו כמו עדר.
כבר ראינו כאלה שנדמה להם הפרשות החלה ההמונית הן סגולה למשהו וככה עוד דברים משונים
כדאי שחכמי תורה אמיתיים ידאגו להפסיק להמציא סגולות שכאלה.
אפיית חלת מפתח או כל מנהג שקיבלנו במסורת אינה "קשקוש"
ואוי למי שחושב כך ובעזות מצח אינו מתבייש להעלות מילים בסגנון כה בוטה ומזלזל על הכתב ולהפיץ ברבים!!!
ונא להיזהר כאשר באים לחלוק כל מנהג ממנהגי ישראל
שיסודם בהררי קודש, ומובאים בספרים.
כך נהגו בבתי ישראל מקדמא דנא במקומות מסויימים.
אם בבית אימך לא נהגו לאפות חלת מפתח, או כל מנהג אחר שאת שומעת עליו
שבי בשקט, כבדי את מסורת ישראל ואל תחציפי פנייך…
כוח קיומנו כעם הממשיך את מסורת ישראל
הוא בשמירת המנהגים הייחודיים לכל עדה/ משפחה מדורי דורות בהכנעה,
בלי לשאול שאלות ובלי לוותר על קוצו של מנהג….
אכן
מחזקת את דברייך !!
יישר כוח 💪