בית שמש: ראשי ישיבות ורבנים מתלמידי מרן הגרי”ג אדלשטיין זצ”ל מבני עדות המזרח בעצרת מספד

מאות אברכים ובני ישיבות השתתפו ביום ראשון השבוע בעצרת מספד והתעוררות שנערכה בהיכל בית המדרש הגדול ‘ממזרח שמש’ בקריה החרדית בבית שמש, עם כלות השלושים להסתלקותו של מרן ראש הישיבה הגר”ג אדלשטיין זצ”ל, שלצד הרבצת התורה שלו לאלפי תלמידים במשך כ-80 שנה, גם דאג את דאגתה של בית שמש התורנית, ועמד לימין ביסוס הישיבות הקדושות והיכלי התורה בעיר.

את עצרת המספד פתח והנחה סגן השר הרב משה אבוטבול, שיזם את העצרת החשובה, כאות הכרת הטוב של בית שמש התורנית לפעליו של ראש הישיבה זצ”ל למען העיר, וכן הדגיש את מסירותו של ראש הישיבה זצ”ל עבור תלמידיו בני הישיבות מעדות המזרח, ואכן חלק נכבד מהדוברים בעצרת היו רבנים וראשי ישיבות מעדות המזרח שלמדו אצל ראש הישיבה זצ”ל, וסיפרו סיפורים אישיים ממחיצתו של אביהם של בני הישיבות בדורנו.

דברי פתיחה נשא הגאון רבי שלמה גבאי שליט”א ראש כולל ‘אוהל אברהם’ שציין את הזכות הגדולה של בית המדרש לקיים עצרת חשובה שכזו, דרכה יוכלו המשתתפים הרבים ללמוד מהליכותיו של ראש הישיבה זצ”ל, ולקיים ‘והחי ייתן אל לבו’, ובמיוחד בנושא זה של מידות טובות ולימוד המוסר, עליהם חינך במשך דורות.

בדבריו סיפר הגר”ש גבאי: שמעתי מכלי ראשון, בן ישיבה מתלמידיו התארס בשעה טובה, אך למרבה הכאב כמה שבועות לפני החתונה הודיעו לו על ביטול השידוך. הבחור היה שבור ביותר, והלך אל ראש הישיבה זצ”ל, תחילה ישב אתו וחיזק אותו, ואחר אמר לו שיבוא אליו עוד חצי שעה. כאשר הבחור שב ביקש ממנו ראש הישיבה שיכתוב כתב מחילה למשפחתה של כלתו לשעבר. הבחור היה נסער, ואמר שהדבר קשה עליו ביותר, הם פגעו בי ואני עוד אכתוב כתב מחילה, אך ראש הישיבה אמר לו כי למרות שהדבר קשה, אם יעשה זאת יראה ישועה. הבחור השיב כי הדבר קשה עליו ביותר ועליו להתייעץ. הבחור הלך לדודו וסיפר לו את הדברים, והדוד אמר לו למרות הקושי כאשר ראש הישיבה מבטיח דבר שכזה, צריך לחשוב על הרווח שיכול להיות מכך, ולכן עם כל הקושי, לך תעשה זאת ותבקש מראש הישיבה הבטחה. הבחור סבר וקיבל, ראש הישיבה הבטיח והבחור כתב את כתב המחילה, והנה באותו יום שבו אמורה הייתה להיערך החתונה, הבחור התארס למזל טוב!

חדב”נ הגאון הגדול רבי איתמר גרבוז שליט”א ראש ישיבת אורחות תורה, אמר בדברי המספד: המדרש אומר למה נסמכה פרשת פרה אדומה למיתת מרים ללמד כי מיתת צדיקים מכפרת, ולכאורה הרי יש קורבנות שמכפרים ומדוע דווקא נסמכה לפרה אדומה, אלא מפני שבפרה אדומה בכדי להיטהר צריך לקחת משהו, להזות מאפר הפרה, כך זה גם במיתת צדיקים, בכדי שהיא תכפר צריך לקחת משהו מהליכותיו של הצדיק.

“ראש הישיבה זצ”ל היה עמוד התורה, כל ימיו תורה, כל ימיו הרבצת תורה, העמיד אלפי תלמידים, ועם זאת היה בענווה מיוחדת, האיר פנים לכל אחד, תמיד ברוגע, תמיד בשמחה. לא ראינו אצלו ביטול הזמן, אפילו שבת היו לו חברותות לאורך כל שעות השבת, לימד אותנו איך לנצל כל רגע, ועם זאת את סעודות השבת עשה מתוך שמחה, עם שירים וזמירות, וכך החדיר את לימוד התורה מתוך שמחה”.

“כאשר מרן החזון איש נפטר, כתב מו”ח ראש הישיבה זצ”ל כי אי אפשר לחכות את החזון איש מרוב גדולתו, אך יש ללמוד משהו מעמילות התורה שלו, וכך זה גם על ראש הישיבה זצ”ל, מי יכול להידמות לו, אבל עלינו ללמוד ממנו, גם אברכים וגם בעלי בתים, כל אחד יכול ללמוד איך לנצל את הזמן לתורה, וגם אם אדם עמל לפרנסתו, אם יש לו רגע פנוי ומנצל אותו ללימוד, זה מלמד על כל יומו. התאסף כאן קהל גדול ללמוד ולשמוע מהליכותיו, נודה ליוזם הרב אבוטבול, ולכל המסייעים, וביחד נתחזק במשהו, בשקיעות בתורה, בישרות המידות, ונזכה שיהיה לכולנו מליץ יושר”, חתם הגר”א גרבוז את משאו.

הגאון רבי משה טוביה דינקל שליט”א מרא דאתרא בית ומנוחה אמר במשאו: “אחד הדברים שמרן ראש הישיבה זצ”ל עמד וחזר עליו זה הלימוד של כל אחד לפי דרכו, כל אחד צריך ללמוד כפי מה שמתאים לו. יש דרך לימוד כזה ודרך לימוד אחרת, אבל אם בן תורה לומד בדרך שלא מתאימה לו, הוא יכול חלילה להישבר ולאבד טעם בלימוד התורה הקדושה”.

“למדנו פרשה הקודמת שבלעם ראה שעם ישראל ‘אין פתחיהם מכוונים’, יש על כך פירושים רבים ובראש ובראשונה הנושא של צניעות ועין טובה, אבל יש כאן עוד פירוש, כל אחד הלך בדרך שמתאימה לו, לא חיכה את השני, כל אחד עבד את הקב”ה בדרכו ולפי נשמתו, וזה היה הלימוד זכות הגדולה של עם ישראל”.

“ראש הישיבה זצ”ל היה כל ימיו תורה, תורה מתוך שמחה, תורה עם מידות טובות, כמה דיבר על לימוד המוסר, לתקן את הצריך תיקון, וגם כאשר נדרש לעשות תקנות לרבים או לעמוד בפרץ, עשה זאת בישוב הדעת וברוגע, וכך לימד את הרבים את הדרך ילכו בו”.

נכדו הרה”ג רבי מאיר אדלשטיין שליט”א הביא לעצרת את מכתבו של אביו הגאון רבי ישראל שליט”א מראשי ישיבת ‘בית מדרש עליון’ שנבצר ממנו להשתתף, אך שלח מכתב חיזוק לקהל המשתתפים בעצרת, בו כתב: “לכבוד ידידי וידיד בית אבא הרב הנעלה, איש אשר רוח בו, מזכה הרבים, שלוחא דרבנן, הרב רבי משה אבוטבול שליט”א, ולכב’ הקהל הקדוש הנאספים לעצרת מספד והתעוררות על סילוקו של אבי מורי מרן ראש הישיבה הכ”מ זצ”ל”.

“לצערי נבצר ממני להשתתף בכינוס הגדול והחשוב אשר מתקיים כאן בעיר בית שמש. יהיה רצון שהדברים הנאמרים בכינוס זה, וההתעוררות לחיזוק בתורה ובמעשים טובים, יהיו לזכותו ולע”נ של אבי מורי הכ”מ, ונזכה כולנו ללמוד מדרכיו, ובמהרה נזכה לבית משיח צדקינו בב”א”.

כן ביקש הגר”י מבנו לספר לקהל סיפור מופלא שיש בו מוסר השכל: לפני כשלושים שנה משפחה שהתגוררה ליד ראש הישיבה זצ”ל עברה דירה לקצה השני של בני ברק. כאשר הגיעו לביתם החדש הבחינו כי חסרה להם תרופה נחוצה, באותם ימים בתי המרקחת נסגרו מוקדם, אך נזכרו שבבית ראש הישיבה גם יש תרופה שכזו, ולכן התקשרו לשאול אם יכולים לקבל כמה כדורים מאותה תרופה. ראש הישיבה הרים את הטלפון ואמר שיבדוק. הם היו בטוחים שראש הישיבה יתקשר אליהם לעדכן אם מצא את התרופה, אך מה הופתעו לראות אחרי כעשרים דקות איך ראש הישיבה דופק אצלם בדלת עם התרופה, ואפילו לא מבין כי הם לא העלו בדעתם להטריחו…

אחר נשאו מסכת מספד ראשי ישיבות ומרביצי תורה מבית שמש, אשר זכו ללמוד ולצקת מים ע”י מרן ראש הישיבה זצ”ל.

ראשון המספידים היה הגאון רבי יצחק בלויא שליט”א ראש כולל בבית שמש בעל ה’מים רבים’ ומראשוני התלמידים, בדבריו ביכה על סילוקו של ראש הישיבה זצ”ל ועל החשכה הגדולה שיש בעולם אחרי הסתלקותו של המאור הגדול לממשלת התורה שבמשך כ-80 שנה הרביץ תורה עד השנייה האחרונה ממש, דבר פלא ומופלא, ‘אדם כי ימות באוהל’.

בדבריו סיפר הגר”י בלוי כי לפני שעבר לבית שמש היה ר”מ בכמה ישיבות חשובות בירושלים, וכאשר הנסיבות הובילו אותו לעבור לבית שמש לא ידע מה לעשות, והלך אל ראש הישיבה זצ”ל להתייעץ אתו. ראש הישיבה ביקש לדעת מה הוא עושה בישיבות בירושלים, ואיך הוא משפיע על התלמידים, שאל והתעניין ובסוף אמר כי ‘בשאלה קשה שכזו אינו יכול להשיב, צריך לשאול את הרב שטיינמן’. ביקשתי להבין, וראש הישיבה הסביר ‘הרי זה שאלה על התלמידים, על התורה שלהם, זו שאלה קשה ביותר, זה ממש דיני נפשות…’

“נמצאים אנו ב’הספדו של חכם’, ידועה הזהירות הנדרשת כפי שאמרו חז”ל על ‘המתעצל בהספדו של חכם’, לכן צריך לדעת כי כאשר החכם מסתלק זו חשיכה לכל העולם, במיוחד כאשר מדובר ברב-רבנן, לכן מוטל על כולנו ללמוד מהליכותיו, לקבל משהו ממה ששומעים עליו, ויהיה למליץ יושר”.

הגאון רבי אהרן אפללו שליט”א מרביץ תורה בעירנו וראש הקיבוץ בישיבת ‘בית הלוי’ בראש העין, אמר במשאו כי קשה לעמוד במקום שכזה, אבל מתוך אלפי הנקודות המאירות בדרכו של מרן זצ”ל יש 2 נקודות שמבקש לעמוד עליהם, הענווה, ולימוד המוסר. מוסר לא הכוונה ספרי קבלה עמוקים ומחשבה, אלא ספרים המיישרים את האדם ואת דרכיו.

במשאו סיפר: “כאשר התחלתי להיות ר”מ בישיבה באתי לשאול אותו מה לומר תלמידים, מרן זצ”ל השיב לי בענווה, ‘אם תאמר את מה שאני אומר יזרקו אותך’… אבל בפועל כתלמידים תורתו הייתה מאירת עיניים ומשובבת לב. כיום שאני עובר על השיעורים של אז, זה פלא פלאות, בכל שיעור שלו יש יסודות לארבעים שיעורים-כלליים… ועם זאת הכל בענווה ולא בקולות ורעשים, תורת אמת הייתה בפיהו, אין קיצורי דרך, לא להתלהב מדברים מסנוורים, אלא אמת לאמיתה”.

הגאון רבי אשר אביטן שליט”א ראש מוסדות ‘נוה אשר’ אמר במשאו: “למדנו אצל ראש הישיבה זצ”ל כי לימוד התורה הולך ביחד עם מידות טובות, להיות קודם כל בן אדם. לעולם יהיה אדם, עוד תיקון מידות ועוד חיזוק”.

סיפר: “כאשר נכנסתי לישיבה הייתי בן 19, בחור צעיר, הכנתי חבורה גדולה עם תלמיד חכם חשוב מירושלים, וכאשר באתי להבחן אצל מרן זצ”ל, אמרתי לו את החבורה והוא ישב אתי כרבע שעה, והביע התפעלות מדברי. הייתי מורגש ביותר, והוא זצ”ל ישב ושמע, שאל והתעניין, וממש יצא מגדרו לשבח אותי, וכך רומם אותי ואת חברי, זו הייתה דרכו, לרומם את התלמידים”.

“זכינו כי בחודש ניסן האחרון נערך במעונו מעמד פתיחת הישיבה החדשה ‘מאור התורה לצעירים’ אותה אנחנו פותחים בס”ד בחודש אלול הקרוב בבית שמש. זה היה המעמד האחרון של פתיחת ישיבה במעונו, לפני זה אמרו לי בני הבית, שאם אני מכין שלט שלא יהיה כתוב עליו ‘רשכבה”ג’ כי זה מצער אותו ביותר. במעמד עצמו שאלנו אותו מה עלינו לבדוק כאשר מקבלים תלמידים לישיבה, ותשובתו הייתה אחת – ‘תבחרו תלמידים שיש להם מידות טובות'”.

בנש”ק, הגאון רבי מאיר אבוחצירא שליט”א ראש כולל ‘משכיל לדוד’ ברמב”ש אמר במשאו: “ראש הישיבה זצ”ל למדנו ללמוד תורה מתוך שמחה, ללמוד תורה עם מידות טובות, לא לעשות מצות אנשים מלומדה, אלא כל אחד לפי דרכו”.

הגר”מ סיפר: “כשהייתי בישיבה היה לי שאלה על חברותא, היו כאלו וכאלו, הלכתי אל ראש הישיבה זצ”ל ואמרתי לו כי יש חברותא סגנון כזה ויש סגנון אחר, מה עלי לבחור. תשובתו היתה – כל הסגנונות טובים, השאלה היא רק עליך, היכן תתעלה יותר בקניין תורה… כמו”כ בתור אברך צעיר כשגרתי בירושלים היו כמה כוללים ואחד מהם היה שם דרך מיוחדת, הלכתי להיוועץ עם ראש הישיבה, אך הוא זצ”ל לא פסל אף אחד, אלא אדרבה, שוב אמר לי את אותו משפט: כל הכוללים טובים, השאלה היא היכן אתה תצליח יותר, ואם אותו כולל טוב לך, תלך לשם בלי חשש”.

הגאון רבי אברהם שרגא שליט”א דמו”ץ ברמב”ש ד’ אמר במשאו: “אורחותיו של מרן זצ”ל היו קודש, יש הרבה מה ללמוד ממנו, אך ברצוני להתמקד בדרך החינוכית שלו שהייתה לקרב כל תלמיד, ולתת לו את ההרגשה הטובה. כבחורים בישיבה לא כולם שמו לב לכך, אבל ככל שיצאנו לעולם למדנו כמה השקיע בכל תלמיד ואיך הוא נשא אותו ואת משאו, וזה לימוד למחנכים וגם להורים, איך להרים תלמידים ואיך לחזק אותם בדרכי ישרים.

הגר”א סיפר: “אחרי שנבחנתי לישיבה, ניגש אלי לפתע ראש הישיבה זצ”ל ושאל אותי אם יש לי היכן לישון, הוא התעניין על החברותות שלי. בישיבה היו כבר כ-1000 תלמידים, אבל הוא דאג את דאגתו של כל תלמיד, כך הוא דרש מאחרים ובראש ובראשונה מעצמו, לרומם כל תלמיד ולתת לו את ההרגשה כי לרב או למחנך אכפת ממנו”.

הגאון רבי פנחס בלויא שליט”א ראש כולל ‘קנין יוסף’ אמר במשאו כי חסרונו של מרן זצ”ל הוא חסרון לעולם כולו, השפעתו הייתה רבה על עולם התורה, ולכך קשה להספיד אותו, במיוחד כאשר את כל הליכותיו בקודש עטף בצניעות מרובה.

הגר”פ סיפר: “היה תלמיד שחלה רח”ל ועבר טיפולים, נדמה היה כי החלים, אבל כעבור תקופה שוב אמרו הרופאים כי פרצה המחלה שוב והיו דיבורים כי עליו לנסוע לחו”ל לטיפולים. הוא הלך לראש הישיבה זצ”ל, ביכה על מצבו וראש הישיבה הרגיע אותו כי אין לו דבר ואין לו מה לחשוש. עם הדברים האלו הלך למרן הגר”ח קנייבסקי זצ”ל, וכאשר שמע את דברי ראש הישיבה, מיד אמר הגר”ח כי עליו לבטל את הטיסה לחו”ל לטיפולים וכי הוא בריא לכל דבר. בני משפחתו של התלמיד סיפרו זאת לראש הישיבה, אך הוא נרתע ואמר שלא יסמכו על דבריו, אני רציתי רק לחזק אותו… הלכו בני המשפחה שוב אל מרן הגר”ח, אבל הוא אמר כי אם ראש הישיבה אמר כך, אין להם לחשוש ועליו להישאר בארץ. ליתר בטחון עשו הם בדיקות חוזרות, והנה למרבה הפלא הבדיקות יצאו נקיות והמחלה נעלמה”.

את משא הנעילה נשא הגאון רבי דוד כהן שליט”א מרא דאתרא ממזרח שמש, שסיפר בדבריו משל מהחפץ חיים, כי אב שלח את בנו ללמוד תפירה אצל חייט, ישב הבן אצל החייט וראה איך הוא חותך בדים ותופר אותם יחדיו עד שיוצא בגד מהודר, עמד הבן והביע אותות של התפעלות. החזיר לו החייט: לא באת לכאן בכדי להתפעל או לתת לי ציונים, אלא לשים לב מה שאני עושה בכדי שגם אתה תוכל ללמוד לתפור במיומנות…

“שמענו כאן סיפורים מופלאים, דברי חיזוק ורוממות, אבל לא באנו בכדי להתפעל, אלא בכדי ללמוד מדרכיו של הרב זצ”ל, הוא היה ענק שבענקים, אבל אפשר הרבה ללמוד ממנו, ובשביל כך באנו, והחי יתן אל לבו, ללמוד אורחות חיים, ולהתחזק בכל הדברים הטובים, בניצול הזמן, בתיקון המידות, ואורחות צדיקים תשמור”.

בעצרת גם השתתפו רבנים, ראשי כוללים ואישי ציבור, ובהם הרה”ג יחיאל אמסלם שליט”א מראשי ישיבת ‘אמרי בינה’ ומתלמידיו של ראש הישיבה זצ”ל, כמו גם חבר מועצת העיר ויו”ר איגוד בני הישיבות הרב חיים זמורה.