קשה לפסוע בין שבילי הקיבוץ שנהרס עד היסוד, לראות בתים שלמים שרופים והרוסים, ולהבין שיותר משבעים נפש נרצחו כאן במקום שעד ליום לפני שמחת תורה, היה המקום אולי מהיפים והשקטים בארץ.
עוד שמונה עשרה מבני הקיבוץ נחטפו באכזריות לעזה. חלקם שבו בימים האחרונים לישראל, אולם דומה שדווקא כעת חשוב להוסיף ולזכור את הרשעות בה נהגו אותם מרצחים של ארגון הטרור חמאס.
לראות בעיניים את החורבן וההרס שהותירו אחריהם. גם היום כמעט חודשיים אחרי קשה לחבר את התמונות אל הלב, את ההבנה אל הרגש. כיצד קרה הדבר הזה. על מה עשה ה’ ככה לעם שלו.
אולי תמונות החנוכיה המפויחת והסוכה ולצידה נדנדה של ילד קטן שלא חטא, יזכירו לנו מי חי פה, ומי רוצה לשוב לחיות פה, כפי שדאגו התושבים לרסס על אחד הבתים.
נזכיר עוד כי בקרבות הקשים בכפר עזה שארכו כשלושה ימים עד לטיהורו המלא, נפלו לוחמים מהיחידות המובחרות בצה”ל דובדבן ומגלן. על אחד החיילים שנפלו כאן בקרב על הקיבוץ הזה ערכנו כתבה נפרדת, תחת הכותרת – “שמסרו נפשם על קדושת ה'”: קווים לדמותו של לוחם עז בקרב, ושוקד על תלמודו – הי”ד.
יישר כוח!
חשוב לראות מה עשו לנו הישמעאלים הארורים האלו.
צריך להגדיל את כפר עזה על חשבון השטח של עזה.
מדהים ומזעזע כאחד!
תמונות מזוויעות…
נשמח לעוד תמונות,
זכור את אשר עשה לך…
נשמח??
לבכות…
בת ציון חגרי שק וקונני על שבר עמי
עו אבנך ונבנתית
עצוב עד להחריד
מזעזע פשוט לבכות עלו מים עד נפש