היוזמה החשובה היא פרי הגיונו של הדמו"ר מספינקא בית שמש, אשר בית מדרשו 'חקל יצחק' הפך להיות הלב התורני החי של השכונה, ולכך גם מעבר לכותלי בית המדרש פועל האדמו"ר לרומם את קרן התורה בשכונה, ומשכך הגה את הרעיון להגדיל תורה ולהאדירה באמצעות מצ'ינג שכולו תורה, דינר אליו הגיעו מאות רבות של אברכים בכדי 'לתרום' שעה של תורה סביב היום.
המעמד תחת השם 'קביעותא' היה מושקע ביותר, גם הקמפיין שליווה אותו באמצעות חברת 'בלנק הפקות' היה משובח ביותר, והתוצאה אכן הצדיקה את עצמה, ואל היכל בית המדרש הגיעו בשעה היעודה מאות אברכים ובעלי בתים מכל הקהילות בשכונה בכדי להוסיף שעה של תורה. בין הבאים היו גם אנשי עמל שנרתמו לעניין עם כל הקושי שבדבר.
את המעמד הנחה ברוב טעם ובכישרון רב, הרב ישראל שפירא נכדו של האדמו"ר מנאראל. בדבריו שהיו מיוסדים על השיר 'אקדמות', תיאר ברגש רב את חשיבותו של המעמד הן מצידו של האדמו"ר מספינקא בית שמש אשר בניגוד לנהוג לערוך מעמדים שכאלו בכדי לעשות מגביות כספיות, כאן הכל נעשה בכדי לאסוף שעות של תורה. ומנגד גם מצד הציבור הגדול שהגיע ביודעו כי המטרה היא לקבל על עצמם עוד שעה של לימוד תורה, ועם זאת מאות רבות הגיעו להשתתף, ברון שיר ושבח להגדיל תורה ולהאדירה.
אחר התכבד מגיד השיעור הרב יעקב אליעזר פישמן לערוך סיום על מסכת בבא בתרא שנלמדת בשיעור 'הדף היומי' בבית המדרש. לאחר הסיום הביא את דברי התניא קדישא שלימוד התורה לא צריך להיות כחובה אלא מתוך חשקות, וכך אכן זוכים אנו לראות בבית מדרש זה שהינו אבן שואבת לעמלי תורה, וכיום במעמד זה נרגשים אנו לראות איך התרבו ספסלי בבית המדרש.
לאחר הסיום עלו גבאי בית המדרש והעניקו מתנה נאה למגיד השיעור הרב פישמן, כהוקרה והערכה על עמלו להרבצת תורה בבית המדרש דבר יום ביומו.
בהתחלת לימוד מסכת סנהדרין כובד הנגיד החשוב הרב בעריש בורנשטיין העומד לימין בית המדרש ושאר מפעלות חצר הקודש ספינקא בית שמש. אחר שלמד את תחילת מסכת סנהדרין, אמר כי בית שמש זכתה שהאדמו"ר קבע בה את חצר קודשו ומפעליו הם כדוגמת סנהדרין אשר יש גם סנהדרין גדולה וגם סנהדרין קטנה. האדמו"ר גם פועל דברים גדולים כמו בית המדרש, הכוללים, והמוסדות המתנוססים לתפארת, וגם בבחינת סנהדרין קטנה, בסיוע ליחידים מתוך אהבת ישראל צרופה.
אחר נשא את המשא המרכזי מגיד המישרים הנודע הרה"ג רבי ישראל מאיר שושן, אשר שילב דבריו עם סיפורים של אהבת תורה ועם שירים של רוממות התורה. בדבריו אמר כי בימים ההם היו צריכים ללכת בשלג ובקרח בכדי ללמוד תורה, אך כיום תראו איזה בית מדרש מפואר יש כאן, הכל מוכן ומזומן לכבודם של לומדי התורה, ולכן זה מחייב אותנו שבעתיים להתגייס למען הצלחת המצ'ינג ולהרבות עוד ועוד שעות של תורה. בדבריו גם הזכיר את ההשפעה הגדולה שיש לקביעת העיתים של האבא על כל המשפחה, ומי יכול שלא להצטרף ללגיונו של מלך ולהביא ברכה אל ביתו.
משא לכבודה של תורה נשא האדמו"ר מספינקא בית שמש שעמד על מהות חג החנוכה בו רואים איך מסירות נפשם של הכוהנים הצליחה להאיר את בתי ישראל עד לדורנו אנו, וזהו לימוד על מסירות נפש של כל יהודי היכולה להשפיע לדורות ובוודאי שעל דורותיו.
רב ביהמ"ד הרה"ג רבי אהרן יוסף לוריא עמד בדבריו על החשיבות של לימוד הלכה לדעת המעשה אשר יעשון, ועורר על החשיבות של קביעת עיתים לתורה דייקא בתוך בית מדרש, בבחינת נר לאחד נר למאה.
עם תום מסכת הנאומים החל המצ'ינג עליו נצחו בכישרון רב, המגיד מישרים הרה"ג רבי ישראל מאיר שושן, ומנחה המעמד הרב ישראל שפירא. השניים הלהיבו את הציבור לקבל על עצמם את הזכות של 'שעה של תורה', ובזה אחר זה ניגשו אברכים ובעלי בתים לקבל על עצמם התחייבות זו – קביעין כן תהוין בהדי חברותא.
האברכים שקיבלו על עצמם להיות חלק מהמצ'ינג, עלו ובאו לפני האדמו"ר שליט"א וקיבלו ממנו סטנדר מפואר ביותר כאות הערכה והוקרה על 'תרומתם' הנכבדה להאיר את השכונה באור התורה הקדושה.
בהמשך קבלו האברכים מידי הגבאים גם מתנה מיוחדת ומכובדת עבור עקרות הבית, אשר אף זכותן גדולה לקיים 'נשים במאי קא זכי', בכך שמעודדות ומאפשרות לבעליהן להוסיף שעה של תורה.
את המעמד הנעימה תזמורתו של אבריימי מושקוביץ ואושי לנדסמן, אשר לאורך כל המעמד ליוו אותו בשירה ובזמרה, ובמיוחד לאחר המצ'ינג עת יצא כל הקהל בריקדה של שמחה, עם שירים של אהבת תורה וחדוותא דאורייתא.
המעמד תם ולא נשלם, שכן כבר למחרת היום נראו פנים חדשות בבית המדרש, אברכים רבים שהגיעו לאורך שעות היממה ללמוד בהיכל בית המדרש, אם זה לימוד בחברותא ואם זה השתתפות בשיעורים הרבים שיש בבית המדרש, וקול התורה מהדהד עתה שבעתיים בקרית מלך רב – שכונת רמב"ש ד-3.
הפקה של מי זה?
למה מגבית?
אומרים שיש לו הרבה כסף