שני מחקרים חדשים שהוצגו בכנס של האגודה האמריקאית לאונקולוגיה קלינית, (ASCO) מצביעים על התקדמות משמעותית בטיפול בחולי סרטן מסוג מיאלומה נפוצה, כולל בשלבים מתקדמים של המחלה כך פורסם ב’הארץ’
מחקר אחד, שבחן לאורך זמן את השימוש בתרופה ביולוגית חדשנית שאושרה לאחרונה על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), הראה שקרוב לשני – שלישים מהמטופלים הגיבו לטיפול, ותוחלת החיים שלהם התארכה ב- 50%.
המחקר השני הראה תוצאות חסרות תקדים בשילוב התרופה עם תרופה ביולוגית נוספת, שעדיין נמצאת בשלבי אישור, כשלמעלה מ95%- מהחולים הגיבו לטיפול.
מיאלומה נפוצה היא סרטן הדם השני בשכיחותו כיום (אחרי לימפומה). במחלה זו, תאי הפלזמה – תאי דם לבנים מסוג B שתפקידם הוא לייצר נוגדנים שילחמו בזיהומים – הופכים לממאירים. התאים מתחלקים ללא בקרה ונצברים במח העצם, מה שמשבש את הייצור של תאי דם אחרים. בהמשך מפרישים התאים חומרים הגורמים לפירוק מואץ של העצמות, מה שמוביל לנגעים ואף לשברים וגורם כאב וסבל לחולים, זאת לצד בעיות נוספות כמו פגיעה בכליות והתפתחות זיהומים.
כיום אין תרופה שמסוגלת להעלים את התאים הסרטניים לחלוטין ולמנוע את חזרתם, אולם יש שלל תרופות וטיפולים שמאטים את התקדמות המחלה ומאריכים את חיי החולים. בשנים האחרונות מספר הטיפולים האפשריים גדל באופן משמעותי, ואיתו גם תוחלת החיים של חולי מיאלומה נפוצה.
למרות זאת, התאים הסרטניים מגיבים ומוצאים דרכים לעקוף את הטיפולים כדי לחזור ולשגשג. “חולים עם מחלה מתקדמת, שעברו ארבעה קווי טיפול שכוללים את כל משפחות התרופות הקיימות לטיפול במיאלומה, הם קבוצה מאוד מאתגרת לטיפול”, מספרת פרופ’ יעל כהן, מנהלת יחידת המיאלומה במערך ההמטולוגי בבית החולים איכילוב , ומי שהובילה את המחקר שנערך במדינות שונות ברחבי העולם, כולל בשלושה מרכזים רפואיים בישראל – איכילוב, שיבא והדסה.
במחקר ניסו כהן ועמיתיה להשתמש בשני סוגי תרופות חדשניות המפעילות את מערכת החיסון של החולה נגד המיאלומה.
הראשונה היא תרופה ביולוגית בשם “טקליסטמאב- (Teclistamab ) ” נוגדן דו-ראשי, שפועל בשתי דרכים במקביל – אחת “תופסת” את תאי ה- Tשל מערכת החיסון והשנייה מתחברת לחלבון בשם BCMA שנמצא על מעטפת התאים הסרטניים. “הרעיון הוא להביא את תאי ה-T אל התאים הסרטניים כדי שיחסלו אותם”, מסבירה כהן.
התרופה השנייה היא “טלקטמאב (Talqetamab),” שמבוססת גם היא על פעולה כפולה: אחת מתחברת אל תאי T -של מערכת החיסון, והשנייה מתחברת לחלבון D5GPRC שנמצא גם הוא על מעטפת התאים הסרטניים.
השילוב של שתי התרופות הוא מעין “מתקפה משולבת” על תאי הסרטן, שבמסגרתה תאי מערכת החיסון פוגעים בשני יעדים חיוניים לקיומו של התא הסרטני, ומאפשרים את השמדתו. “זהו מחקר ראשון מסוגו מבחינת השילוב של שני נוגדנים דו-ראשיים”, מספרת כהן.
במחקר השתתפו 93 חולים בשלבים מתקדמים ביותר של מיאלומה, לאחר שטופלו במספר קווי טיפול. “זו הפאזה הראשונה של המחקר הקליני, ולכן היא כוללת בדיקה של מינונים שונים. בקרב החולים שקיבלו את המינון שזוהה כיעיל ביותר, שיעור התגובה לטיפולים היה .96% מרבית החולים האלה גם ממשיכים להגיב לטיפול לכל אורך תקופת המחקר, שהזמן החציוני שלה כיום הוא יותר מ- 14 חודשים”, היא מוסיפה.
“המטרה הראשונה של מחקרים קליניים בפאזה ראשונה הוא להראות את בטיחות השימוש בטיפול, ותופעות הלוואי שראינו במחקר הן אותן התופעות שיש בשימוש בכל אחד מהנוגדנים בנפרד, בלי עלייה בשכיחותן של התופעות השליליות, עמן אנו יודעים כיצד להתמודד”.
מלבד זאת, טוענת כהן, לאחר זיהוי המינון הנכון למתן הטיפולים, השילוב הראה יעילות יוצאת דופן. “שיעור התגובה של השילוב היה חסר תקדים, ובטח כשמדובר בחולים במצב כה מתקדם. יעילות כזו נצפתה עד כה רק במחקרים קליניים בטיפול מסוג) CAR – T טיפול מתואם אישית באמצעות תאי T מהונדסים; ע”א)”.
כשליש מהמטופלים שהשתתפו במחקר הגיעו לשלב שבו התפתחו גושים “אקסטרה-מודולריים” – גושי גידול בכבד ומתחת לעור, הנוצרים כאשר התאים הסרטניים מאבדים את התלות שהייתה להם בסביבת מח העצם ומצליחים לזלוג מחוצה לו ולשגשג ברקמות אחרות. “החולים האלה נחשבים קשים במיוחד לטיפול, עם שיעורי תגובה נמוכים. בקבוצה זו, שיעור התגובה של מי שקיבלו את המינון הנבחר היה 85% . זהו שיעור תגובה חסר תקדים בחולים מן הסוג הזה לטיפול כלשהו”, אומרת כהן.
“אחד המטופלים שלי, אדם מבוגר עם מחלות רקע, סבל מגושים אקסטרה-מודולריים גדולים. ללא המחקר, נראה כי הצפי שלו להישרדות היה מוגבל וקצר. כמה ימים אחרי תחילת הטיפול הגושים פשוט נעלמו. שנתיים לאחר מכן, אין אצלו עדות למחלה”.
מבין שני הנוגדנים שניתנו במחקר, טלקטמאב היא עדיין תרופה ניסיונית, אולם טקליסטמאב כבר מאושרת על ידי ה FDA- ומינהל התרופות האירופי לטיפול בחולי מיאלומה בקווים מתקדמים, ולאחרונה אף הוגש לאישור משרד הבריאות בישראל תחת השם המסחרי “טקוולי”.
מחקר נוסף שהוצג בכנס ASCO עקב אחר ההשפעה ארוכת הטווח של השימוש בטקליסטמאב לבדה בטיפול בחולי מיאלומה בהשוואה לטיפולים תרופתיים מקובלים אחרים במחלה. במסגרת המחקר, עוקבים החוקרים במשך קרוב לשנתיים אחר כ- 160 חולי מיאלומה עם מחלה מתקדמת, שכולם קיבלו לפחות שלושה קווי טיפול ומחציתם קיבלו יותר מחמישה קווי טיפול לפני שהחלו את הטיפול בתרופה.
על פי הממצאים שהוצגו בכנס, עד כה 63% מחולים אלה הגיבו לטיפול, כפול משיעור התגובה של חולים דומים שקיבלו טיפולים אחרים ( 32%). 45.5% מהמטופלים בתרופה השיגו תגובה מלאה – שמשמעותה שהם הגיעו למצב שבו התאים הסרטניים לא ניתנים לזיהוי בגופם בבדיקות סטנדרטיות.
אצל יותר ממחצית מהחולים שטופלו בתרופה, הסרטן לא חזר במשך 11.3 חודשים (חציון), בהשוואה ל- 4.6 חודשים אצל חולים שקיבלו טיפולים אחרים. מבחינת הישרדות כוללת, יותר ממחצית מהחולים היו בחיים 21.9 חודשים לאחר תחילת הטיפולים, בהשוואה לפחות מ- 14חודשים אצל יתר החולים.
“מדובר בתוצאות פורצות דרך. השיפור העצום בתוצאות התגובה ובמשך השליטה במחלה בהשוואה לתוצאות של הטיפולים הסטנדרטיים מעודד מאוד. אין ספק שמפת הטיפול בחולי מיאלומה עומדת בפני שינוי משמעותי. הקהילה הרפואית תצטרך ללמוד כעת איך לבחור ולהתאים את מסלול הטיפול המיטבי לכל חולה, וגוברת התקווה כי ייתכן ואנו בפתחו של עידן בו נוכל להתחיל להגיע לריפוי של חלק מהחולים”, אומרת כהן.
