ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה היום דיון סוער בעקבות תלונות על התנהלות חברות הביטוח כלפי מבוטחים סיעודיים. במוקד הדיון עמדו עדויות על שיטות חקירה שנויות במחלוקת, בהן התחזות לשליחים או לנותני שירותים, במטרה לאסוף "ראיות" שישמשו לדחיית תביעות של קשישים וחולים.
ח"כ משה פסל, שיזם את הדיון, תקף את חוסר הבהירות שבו פועלות חברות הביטוח: "ביטוח סיעודי פוגש אנשים בנקודה הכי חלשה שלהם בחיים. אנחנו רוצים להבין איך מחליטים לפתוח בחקירה, מה היקף התופעה, ואיך מוודאים שיש יסוד סביר". לדבריו, המושג "יסוד סביר" הפך למעורפל מדי, ואם החברות לא יגדירו אותו בצורה ברורה – המחוקק יידרש להתערב בצעדי חקיקה.
מנכ"ל איגוד חברות הביטוח, ישראל מימון, הציג את הצד של המבטחות וציין כי בשנים האחרונות חל זינוק דרמטי בתביעות: מ-8,200 בשנת 2012 לכ-20 אלף תביעות בשנת 2023. לדבריו, החקירות נועדו לשמור על כספי הקרנות ומתבצעות רק כאשר עולים "דגלים אדומים" המעידים על פער בין מצבו התפקודי של המבוטח לבין הצהרותיו.
נציגי עורכי דין ועמותות המייצגים מבוטחים הציגו בדיון מציאות מדאיגה טענות על התחזות לנותני שירות חיוניים כדי להכשיל מבוטחים ולגרום להם לבצע פעולות פיזיות מלאכותיות. מבוטחים רבים מגיעים ללא ייצוג משפטי ונחשפים ללחצים כבדים מצד החוקרים. בדיון הוצגה עדותה של מרים אוחנה, שסיפרה על בעלה חולה הפרקינסון שזומן למרפאה תחת מצג שווא פעולה שהובילה להפסקת תשלומי הביטוח שלו.
נציגי רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון הבהירו כי קיימות הוראות הוגנות ברורות האוסרות על התחזות לעובד ציבור או הכשלה מכוונת של מבוטח. עם זאת, עו"ד דור פישר ציין כי עד כה לא נמצאה "אינדיקציה להפרה גורפת" ב-600 התלונות שטופלו מאז 2023, אך הרשות הבטיחה להדק את הפיקוח.
לשכת החוקרים הפרטיים הכחישה מצידה כי הוגשו נגד חוקריה תלונות מוצדקות וטענה כי הם פועלים רק מול מי שמנסה להונות את חברות הביטוח.
ח"כ פסל סיכם את הדיון בהנחיה לרשות שוק ההון ולחברות הביטוח להציג נתונים מדויקים על היקף החקירות בדיון הבא. "אני שמח לשמוע שאסור להתחזות, אבל צריך לוודא שזה גם קורה בפועל. לא נרפה מהנושא", הבטיח.
גם מכבי עשו את זה, הודיעו לחולה פרקינסון שהגיע שליח והוא ניסה להגיע אליו ואז אמרו לו שהוא לא יקבל את הביטוח כי הוא לא נכה… בן אדם שמידרדר מיום ליום… מנוולים לפרסומות יש לכם כסף.