מעניין: רשות הטבע והגנים פרסמה היום (ראשון) על שונית האלמוגים בישראל – פירוט מלא כיצד זה מתרחש ומה החשיבות שלו לאקולוגיה. “לשוניות באילת יש חשיבות עולמית – רוב השוניות בעולם נמצאות סביב קו המשווה, בטמפרטורה קבועה יחסית”, לדבריהם. באילת טמפרטורות המים משתנה במהלך השנה, ובעידן של שינויי אקלים זה מקור חשוב לידע ומחקר.
בישראל יש רק שונית אחת – בשמורת טבע האלמוגים באילת. בים תיכון ישנם אלמוגים, אבל הם לא יוצרים שונית. חלק מתושבי הקבע בשונית באילת: צבי ים, חתולי ים, דולפינים, תמנונים, דיונונים, ברקודות, קיפודי ים, מורנות, נחשי ים, צדפות ענק ועוד, ולפעמים מבקרים במפרץ גם כריש לויתני, מנטה, כרישים ולויתנים. האלמוגים רגישים מאוד לשינויי טמפרטורות, קרינה, צלילות המים, הרחפת חול ועוד.
ברשות התייחסו לנושא הצלילות ועכירות המים: האלמוגים זקוקים לאצות המספקות להם חומרי מזון, והאצות זקוקות לאור שמש – לכן, שוניות התפתחו בעיקר במקומות בהם המים צלולים. אם צלילות המים נפגעת לאורך זמן – האלמוגים עלולים להפגע. ומה הסיפור עם הרחפת חול? האלמוג הוא בעצם מושבה המורכבת מהמון פוליפים קטנטנים. גרגרי חול המורחפים במים עלולים לסתום את הפתח של הפוליפים ולפגוע באלמוג.
שבירת אלמוגים – אלמוגים יכולים להישבר באופן טבעי (גלים, בע”ח וכו’), אבל במקומות בעולם בהם יש נוכחות אינטנסיבית של שחיינים וצוללנים, רואים לאורך זמן התדרדרות במצב השונית והרבה שברים. “בבקשה שמרו מרחק”, כתבו.
בין בע”ח והאלמוגים בשונית יש מערכת יחסית חשובה ועדינה – יש בע”ח שניזונים מאלמוגים או מגרדים אותה כדי למצוא מזון בסלע. יש בה בע”ח שניזונים מהאצות בשונית. התפרצות או פגיעה בבע”ח אלו יפגעו בשונית כולה. בליצ’ינג – תופעה עולמית בה שוניות אלמוגים מלבינות בגלל שינויי אקלים. שונית בנויה מאלמוגי אבן, שהם סוג של אלמוגים שבונים שלד גירני. כשהם מתים, השלד נשאר ובעצם הופך לסלע (קצת כמונו).
צילומים: עומרי יוסף עומסי, אסף זבולוני
את מי זה מעניין? ותפסיקו לחסום לי את התגובות