בהספד מר שנשא מרן פוסק הדור הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א על הסתלקותו לשמי מעלה של רשכבה"ג מרן שר התורה הגאון רבי חיים קניבסקי זצוקלל"ה הוא ביכה את הסתלקותו של קדוש ישראל ואמר כי, פטירתו הינה יותר כואבת משריפת בית אלוקינו. במהלך הספדו הוא זעק, "רבי חיים, על מי נטשת הצאן", ואף עורר להתחזק נוכח המלחמה באירופה.
בפתח הספדו שנמסר בהיכל כולל "עטרת שלמה" במודיעין עילית זעק מרן הגר"מ שטרנבוך, "נפלה עטרת ראשינו אוי נא לנו כי חטאנו", אנו באמצע ימי אבילות על נזר ישראל ותפארתו. בעולמות העליונים ששים ושמחים בבא אליהם נפש נקי וצדיק, אבל אנחנו למטה – כל בית ישראל בצער גדול, שבית ישראל הרגישו כמו בנים אצלו, ועכשיו נשארנו יתומים כפשוטו, ובפרט שהקב"ה לקח אותו בפתאומיות, ואוי לנו כי חטאנו שנסתמו שערי שמים שלא היינו יכולים להתפלל עבורו".
עוד הספיד מרן פוסק הדור ואמר, "התמדתו היה יומם ולילה ממש, ובנערותו ובזקנותו לא פסק פומיה מגירסא. בכל שנה למד ש"ס בבלי וירושלמי תוספתא מכילתא וזוהר הקדוש, והיה "מרא דכולא תלמודא" וידע כל מדרשי חז"ל ושולחן ערוך בעל פה. ועליו נוכל לקרוא "נפלה עטרת ראשינו", שעצם מציאותו היה "עטרה" לראשינו, שעוד נמצא בדור הזה גאון כמותו".
"ידוע מה שאמרו חז"ל (שבת קי"ד ע"א) "איזהו תלמיד חכם כל ששואלין אותו הלכה בכל מקום ואומרה", וכבר כתבו הפוסקים שאין לנו דין תלמיד חכם בזמן הזה, שאין מי שיורה הלכה בכל מקום, אמנם נראה שדברי הפוסקים הוא רק על דרך כלל, אבל לכל כלל יש גם "יוצא מן הכלל", והגאון ר' חיים זצ"ל היה בקי בעוקצין כמו בברכות, והיו יכולים לשאול אותו בכל מקום והשיב מיד לכל שואל".
"הוא זכה להרביץ תורה בישראל על ידי ספריו הגדולים, והאיר הרבה סוגיות בהלכה. היה תלמיד מובהק של דודו רבינו החזון איש זצ"ל, וגדל אצלו בביתו, והחזון איש העריכו מאוד. דקדק בהלכה קלה כבחמורה כדרכו של החזו"א, וכל הליכותיו היו מדוקדקים עפ"י שולחן ערוך ומשנה ברורה וחזון איש. היה בורח מן הכבוד אבל הכבוד רדף אחריו, ושמו נתפרסם בכל פינות העולם ובאו לקבל ברכתו. ורואים אנו מכאן את כח התורה, שהלא ר' חיים לא היה לו תפקיד, ולא פרסם עצמו, להפך הוא שנא את הפרסום, אבל שמו יצא לתהילה בכל רחבי העולם, וכל זה מכח התורה בלבד".
עוד אמר מרן הגר"מ שטרנבוך בהספדו המר: "הוא מסר נפשו למען כלל ישראל, ואצלו נתקיימו דברי חז"ל (אבות ו, א) "כל הלומד תורה לשמה זוכה לדברים הרבה ונהנין ממנו עצה ותושיה", שרבבות השכימו לפתחו ונהנו לשמוע עצות ממנו. ופעמים רבות ראו אצלו מופתים כי דבר ה' בפיו. בשעה שנסתלק הגאון ר' חיים זצ"ל, הרי זה "יותר" משריפת בית אלוקינו, שלא נשאר בדומה לו מי שבקי בכל מאמרי חז"ל ואגדות חז"ל, וזהו יותר משריפת בית אלוקינו".
"והנה יש ששואלים מהו האסון הנורא שבפטירתו, והלא הוא חי קרוב לתשעים וחמש שנים, והניח בית של תורה, ושמעתתא בפומן בכל יומא, ומעולם לא חשבו שהוא יחיה לעולם שהרי סוף כל האדם למיתה, ועל מה הבכי הגדול הזה. אמנם בגמ' (מו"ק כ"ה ע"ב) מבואר שכאשר נפטר רבי יוחנן הספידו אותו "קשה היום לישראל כיום בא השמש בצהרים", והנה רבי יוחנן היה חי מאתיים שנה ויש אומרים ארבע מאות שנה (וכדאיתא בסדר הדורות), ואעפ"כ אמרו עליו "בא השמש בצהרים", והביאור הוא שעד יומו האחרון עוד האיר לישראל, ולכן כאשר נפטר הרגישו שהשמש נסתלק בתוקפו ותפארתו. וכך גם אנחנו בדורינו בתקופה זו שאנחנו עניים ודלים ואין לנו כלום, הרי הסתלקות ר' חיים הוא מכה גדולה עבורינו כהסתלקות השמש בצהרים".
"צריכים אנו לחשוב מהו רצון הקב"ה מאתנו, ומהו חובתינו בעת הזאת כשקיבלנו מכה קשה כל כך בדור כזה שאנחנו עניים ודלים. אמנם אף שמצד אחד קיבלנו מכה קשה, אבל מצד שני זהו הזדמנות עבורינו לשנות את דרכינו על ידי ההספד, ומי שמנצל את ההזדמנות יכול לזכות עכשיו ללא שיעור וגבול, ולכן כל אחד ישתדל להחליט בדעתו לגמרי להשתנות כאדם חדש ולהוסיף שעות בתורה ובחיזוק בכוונת התפילה, ויכריז כן בפני בני ביתו שהחליט לייחד יותר זמן לתורה, או שהחליט בדעתו להתפלל בכוונה יותר, ובזה יזכה למעלת התשובה להיחשב כאילו נברא היום בעולם חדש".
"וכבר כתב המאירי (מו"ק כ"ח) שכל כפרת מיתת צדיקים הוא רק אם מתעוררים בתשובה ובאים לתיקון המעשים. והנה בגמ' במו"ק (סוף פ"ג) מבואר שהנפטר בא להספד לשמוע מה שאומרים עליו, ומאחר שר' חיים נמצא כאן, הרי אני פונה אליו בבקשה, "ר' חיים ר' חיים, על מי נטשת את צאנך", הלא אנחנו צריכים עכשיו רחמים גדולים, תהיה שליח שלנו בשמים להמליץ טוב עלינו".
מרן פוסק הדור התייחס במשאו למצב המלחמה באירופה ואמר, "ואנחנו חיים עכשיו בזמן קשה מאוד, ומרן הגרי"ז זצ"ל הזהיר בשעת מלחמה, שבכל מלחמה בתחתונים יש מלחמה בעליונים בין שרי צבא המדינות למעלה, והכל תלוי רק במלחמה למעלה בשמים שעל ידי הניצחון למעלה יש ניצחון למטה, ובכל פעם שמתפללים בכוונה הרי זה כיריית חץ למעלה באויב האמיתי, וממילא המלחמה מוכרעת אח"כ בתחתונים, וזהו לימוד לדידן לזמנינו בשעת מלחמת רוסיה ואוקראינה שאין הדבר תלוי בתחתונים אלא בעליונים, ואנחנו מכריעים את המלחמה למעלה על ידי תורה ותפילה וקדושה ומעשים טובים".
"ויש שחושבים שהתפילות על יהודי אוקראינה הוא רק למען הצלתם, אבל זהו טעות, שהתפילות אינם רק למען אנחנו מתפללים על יהודי אוקראינה, אלא אנחנו מתפללים גם בעד עצמינו, שהרי בכל רגע יכול לפרוץ אש של מלחמה בכל העולם. וכפי שהיה בכל המלחמות הגדולות מעולם, שבתחילה לא נתכוונו שיפרצו מלחמות עולמיות, אלא לאט לאט התפתחו הדברים עד שבאו לידי מלחמה עולמית, וגם אנחנו עכשיו בסכנה גדולה עד מאוד".
לסיום אמר מרן פוסק הדור הגאון רבי משה שטרנבוך, "ומבקש אני מהציבור שההספד לא יהיה לחינם, אלא כל אחד יבוא ויאמר לבני ביתו, "מה נשאר לנו בחיים שלנו חוץ מלעשות רצונו יתברך", ויחפש במה להתחזק ולהשתנות יחד עם אנשי ביתו לטובה, וה' יעזרנו שנזכה לקבל פני משיח צדקינו במהרה בימינו בקרוב אמן".
