בעלה הגיע בבכי למרן הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל, והוא הורה לו לתרום צדקה לועד הרבנים.
לאחר תקופה התבקשה האישה לערוך בדיקות נוספות והם היו נקיות לגמרי, הגידול נעלם לעיניהם המשתאות של כל הצוות הרפואי.
הבעל הנרגש ביקש לספר לרב על הישועה המופלאה שזכו לה והתפלא לשמוע את תגובתו הישירה: "תגיד בשמי שביקשתי לפרסם את הסיפור בספר הישועות של ועד הרבנים!"
מאוחר יותר, כשהספר יצא לאור, הוא נשלי לבית שר התורה שדפדף בו ארוכות, כשהגיע מרן לסיפור הנ"ל הנהנן בשמחה ואמר "נכון, הרי ברור שמי שתורם צדקה כזו נאמנה רואה ישועות!"
ימים קשים עוברים על עם ישראל בכלל ועל קופת ועד הרבנים בפרט. בשיחה שנערכה עמם בימי השבעה מסרו:
"לעם ישראל יש אבל כללי, ולוועד הרבנים יש את האבל הפרטי משלו. מרן הגר"ח זצוק"ל היה אביהם של התורמים והנתמכים. הוא כיהן כנשיא ועד הרבנים בפועל ולא רק בתואר.
עשרות משפחות נזקקות חזרו מלווייתו של שר התורה כשבנוסף לתחושת היתמות מלווה אותם דאגה קיומית קשה, האם בחודש הבא תיכנס התמיכה, יהיה ממה לחיות?"
בשל כך הקימו בועד הרבנים קרן מיוחדת והם מבקשים מעם ישראל לא לנטוש את הנזקקים בשעתם הקשה:
"בואו נתרום לעילוי נשמתו, נמשיך את מפעל חייו בעולם הזה והוא יהיה מליץ יושר עלינו לפני כסא הכבוד" בקשו.
