ברוך דיין האמת: ביום שני כ”ט אייר, הלך לעולמו הרב החסיד ר’ שמואל קלירס ז”ל, מזקני וחשובי חסידי סלונים, מנהל ‘המכון למורים’ של החינוך העצמאי, והוא בן 89 בפטירתו.
רבי שמואל נולד בחודש אדר תרצ”ג בטבריה לאביו רבי אברהם מרדכי בן הגאון רבי משה קלירס זצ”ל, רבה של העיר טבריה ומח”ס ‘תורת הארץ’ ו’טבור הארץ’, ולאמו מרת באבע יוכבד מרים בת רבי משה קליער מנקיי הדעת שבצפת.
באותו זמן ביקר בארץ ישראל האדמו”ר מסלונים ה’בית אברהם’ זיע”א, בביקורו האחרון לפני הסתלקותו הפתאומית בר”ח אייר תרצ”ג. הרבי שימש בברית כמוהל וסנדק גם יחד וגם קרא את שמו ‘שמואל’ על שם אביו בעל ‘דברי שמואל’ מסלונים.
התחנך בטבריה על ברכי זקני חסידי סלונים שהיו בה, וכל ימיו היה מספר ומפליא במעלתם. בהיותו כבן 15 נכנס ללמוד בישיבת חכמי לובלין אצל מרן הגר”ש וואזנר למשך שנה אחת והיה מראשוני תלמידיו. בהמשך עבר ללמוד בישיבת ‘בית אברהם’ סלונים אצל רבו ה’נתיבות שלום’ והיה מראשוני תלמידיו. הוא דבק ברבו כל ימי חייו ובכל עת היה חוזר מאמרותיו, דברי תורתו, ושיטותיו החינוכיות.
בשנים האלו גם דבק בדודו זקנו הרה”ק רבי מוטל סלונים זי”ע ושימשו רבות. היה מהיחידים שנכחו בעת יציאת נשמתו של רבי מוטל בי”ב טבת תשי”ד.
באותה שנה בא בברית הנישואין עם רעייתו מרת לאה, בת עמוד החסד הגה”צ רבי אשר פריינד זצוק”ל מייסד “יד עזרה” ויחד הקימו בית בירושלים על אדני התורה היראה והחסד. ר’ שמואל דבק בחותנו רבי אשר והסתופף רבות בצילו.
כל מהותו וכל הנהגתו היו של איש חינוך. כל ימיו עסק בחינוך. בעודו אברך צעיר מונה לשמש כמנהל תלמוד תורה ‘בני ציון’ בירושלים מיסודו של רבי משה פרוש. תלמידיו הרבים מאותם שנים, זוכרים אותו לטובה ומפליאים בשבחו גם לאחר עשרו שנים. תלמידים רבים מציינים, כי רק בזכותו המשיכו לישיבות קדושות והקימו בתים של תורה.
בהמשך הקים את ‘המכון למורים’ כדי להדריך ולחנך מחנכים, לייקר את מעמד המלמדים ואת תפקידם, ולתת להם כלים מקצועיים. הוא עמל בזה עשרות שנים, והרחיב את שלוחות המכון למורים לביתר, בבית שמש, באשדוד בחיפה ובעוד ערים. אלפי מחנכים ורבבות תלמידים חבו לו את גידולם החינוכי. חיבר את הספר ‘החינוך אתגר’ על נושאי חינוך והדרכת הורים ומחנכים. כן שימש כאחד ממנהלי החינוך העצמאי במשך שנים רבות.
היה איש מעש שלא ביטל רגע בחייו, ותמיד הטיף לניצול הזמן ושלא לאבד אף רגע בחיים. כל מהותו וכל הנהגתו הקרינה חינוך. עבודת התפילה וגם עבודת האכילה שלו היו לאות ולמופת. גם בתקופה האחרונה כשגופו נחלש, התאמץ בכל כוחו להתפלל בדבקות כמונה מעות, והתעקש לעמוד ברוב חלקי התפילה לפליאת סובביו.
כל ימיו היה דבוק ברבותיו לבית סלונים, האדמו”ר ה’ברכת אברהם’, האדמו”ר ה’נתיבות שלום’ ויבדל”ח האדמו”ר שליט”א.
לפני כשנה נפטרה עליו רעייתו מרת לאה ע”ה שעמדה לימינו כל ימיה, והוא התקשה להתאושש מאז פטירתה. ביום כ”ט אייר – יומא דהילולא של שמואל הנביא, בזמן בו מעתירים המוני בית ישראל בתפילה על חינוך הילדים, הסתלק איש החינוך ר’ שמואל.
מאות איש ליוו אותו למנוחות, כאשר בני משפחתו מציינים שבצניעותו הרבה ובסלידתו מדברי שבח עליו, זכה שהלווייתו תתקיים בראש חודש בו אי אפשר לשאת דברי הספד. ע”י ישיבת ‘בית אברהם’ סלונים ליווה אותו כברת דרך, רבו כ”ק מרן האדמו”ר מסלונים שליט”א.
נטמן ע”י ציון חותנו הגדול הגה”צ רבי אשר פריינד זצוק”ל, בהר המנוחות.
הותיר אחריו את בניו הרב משה מראשי קהילת ‘יד עזרה’, הרה”ג ר’ יהודה לייב ר”מ בישיבת סלונים, הרב אהרן מנהל המכון למורים. חתניו הרב צבי פרל, הסופר הרב יאיר וינשטוק, הרב נחמן קירשנבוים והרב משה ברזל, נכדים, נינים ובני נינים.
