ראש ישיבת סלבודקה הגאון רבי משה הלל הירש הסביר מדוע בוצעו שינויים בצורת הלבוש שהייתה נהוגה בישיבת סלבודקה העתיקה במדינת ליטא, בה הקפידו מאוד על לבוש מוקפד ומראה חיצוני, במסגרת השיטה החינוכית של ה'אלטער' על "גדלות האדם".
ראש הישיבה הסביר – במענה לשאלת עורכי עלון "קורא הדורות" היוצא לאור לקראת אירוע הבוגרים ההיסטורי "לדורותיכם" של ישיבת סלבודקה שיתקיים לאחר חג הסוכות – כי "ברור שכל עניין הלבוש שעשו ממנו עסק לא היה מהותי". הגרמ"ה הירש חשף גם כי "השווער ראש הישיבה רבי מרדכי שולמן זצ"ל סיפר לי שבשנת תרפ"ג בערך, הייתה ל'אלטער' תוכנית לעלות מסלבודקה לירושלים עם 12 בחורים, ולהלבישם כמנהג אנשי ירושלים. נו, איך זה מסתדר עם 'תורת הלבושים שהייתה בליטא?"
עם זאת, הגרמ"ה הירש הסביר את עניין הלבוש באותה תקופה. "אבל האמת שאין זו קושיה", אמר ראש הישיבה, "כי מה שעשו עסק מהלבוש לא היה אלא הוראת שעה, כדי לרומם את רוחם של בחורי הישיבות שהיו אז בתחתית המדרגה. בחורי הישיבה היו אז נקראים 'באנק קוועטשערס (לוחצי ספסלים)'. זה היה המבט אז על בחורי הישיבות. וכדי שירגישו בעצמם מרוממים, ושיראו בהם מרוממים, עשו פעילות של התהדרות ונכבדות ע"י הלבוש".
בהמשך אמר כי "אמנם בליטא היו צריכים עזרים חיצוניים ל'גדלות האדם' ולתחושת 'בנים אתם לה' אלוקיכם' – אבל פשוט שזה היה דבר צדדי מחמת הוראת שעה, שעל ידי הרוממות החיצונית, יגיעו להרגשה אמיתית של הכרת ערכם ומעלתם". הוא הוסיף כי כיום עוסקים הרבה בישיבה על "מעלתו וגדלותו של האדם ובן התורה. זה עיקר שיטתו של ה'אלטער' וכך היא ההנהגה בישיבה".
כשנשאל מדוע לא יצאה לפעול תוכנית העלייה עם 12 הבחורים, הוא השיב כי הייתה אז גזירת גיוס בליטא ולכן הוחלט להעביר את כל הישיבה לישראל. "התוכנית כאמור הייתה לעלות לירושלים ולנהוג בלבוש כמנהג ירושלים. רק לאחר שהוחלט להעביר את כל הישיבה, אז עלה חשש שאם בחורי ירושלים יראו בחורים שנראים 'מודרניים' ואעפ"כ מתפללים בכוונה ולומדים ברצינות – זה יגרום חולשה לחינוך של היישוב הישן. לכן החליטו ללכת למקום אחר. ומזה בעצם נולדה הישיבה שנקראת ישיבת חברון".
ראש הישיבה בצעירותו מוסר שיעור. צילום: מתוך השיחה שמסר לקראת כינוס הבוגרים
החיצוניות משפיעה על הפנימיות .