ערב יום פטירתה של רחל אמנו, הופך קבר רחל לעמוס ולצפוף במיוחד. המונים מגיעים מכל קצווי הארץ והעולם, כדי להעתיר בתפילה במקום הקדוש הזה, בו בכה יוסף הצדיק בדמעות כשהורד מצרימה, בו שפכו בני ישראל את מררת לבם בעת שהוגלו בבלה על ידי נבוזראדן רב הטבחים, המקום אליו הגיעו כל צדיקי הדורות כדי להתפלל בתחינה ובחרמים לבורא כל עולמים שיושיענו מצרותינו וישלח לנו משיחנו במהרה בימינו.
אבל גם בשאר ימות השנה, בקיץ ובחורף, מתחם הקבר אינו שמם ואינו ריק מאדם. המקום מהווה מקום פעיל לתפילה ולימוד התורה.
בין הבאים, יש גם נציגים קבועים של 'קופת העיר', שמגיעים לקבר רחל בכל יום בלי להפסיד אף יום. מדי יום הם אומרים פרקי תהילים בהתעוררות גדולה, ולאחר מכן שולפים את רשימת התורמים של קופת העיר שביקשו להזכיר את שמותיהם על קבר רחל, ומזכירים שם אחר שם בפרטות, כדי לצרף את דמעותיה של רחל אמנו, המבכה על בניה וממאנת להינחם, לדמעותיה של אותה אמא מטבריה שמתחננת לקב"ה שישלח מהרה שידוך לבנה הרווק, או הצעיר התל אביבי שמבקש להתפלל עם אמו שתבריא ממחלתה הקשה.
הישועות לא מפסיקות לנבוע ממעיין הישועה שבקבר רחל. כבר בדברי הנביא ירמיהו מופיע אותו בכי של רחל אמנו, וגם נאמר שהקב"ה שומע את תפילתה וצופה בדמעותיה.
זה הזמן להצטרף לכל אותם מאושרים הזוכים לישועות נפלאות, ולהיכנס לרשימת התורמים של קבר רחל, כדי ששליחי קופת העיר יתפללו עליכם במשך ארבעים יום ברציפות, או לחלופין במשך שנה תמימה בכל יום ויום.
