בפנייה מזעזעת במיוחד מספרת אורלי איצ'ר מגבעת זאב על האסון שפקד את המשפחה בשנתיים האחרונות:
"שמי אורלי איצ'ר ואני גרה בגבעת זאב. לפני שנה וחצי בעלי חלה בסרטן המעי ומאז הוא מאושפז בבית החולים עין כרם.
בתוך חודשים ספורים הוא הפך לצל של עצמו, איבד חצי מהמשקל והלבין לגמרי. המחלה הפכה אותו לאדם מכונס ועצוב, היא לקחה ממנו את הרגעים הפשוטים של האושר והרגה לו את התקווה.
במשך חודשים ישבתי לידו בבית החולים, מנסה להצית בו חיים, לעודד ולהקל על הסבל הנורא. חשבתי שלא יכול להיות גרוע יותר, ואז יום אחד התחלתי להרגיש כאבים, "זה מרב עייפות וצער" שכנעתי את עצמי, אבל הכאב לא הרפה.
הגעתי לכירורגית בקופת החולים, היא הפנתה אותי בדחיפות לאולטרסאונד, משם לביופסיה ולבשורה הקשה: גם אני סובלת מהמחלה.
חזרתי מהאולטרסאונד בוכה ,איך אגיד ליפה שגם אמא חולה? איך אסביר ליוסי בעלי שאני צריכה להתאשפז במחלקה מקבילה?!
"יש לי שישה ילדים, ביניהם איתי בן ה-14 שלומד בכיתה מקדמת בגלל בעיות רגשיות שנגרמו לו מהמצב בבית.
איתי היה לפני בר מצווה כשיוסי חלה והשמחה היתה מהולה בהרבה דמעות ודאגה.
כל מחלה מביאה אתה התמודדות כלכלית לא פשוטה, אבל עד עכשיו הסתדרנו עם הקצבת נכות של יוסי והמשכורת שלי מהעבודה.
מאז שחליתי, אני לא מצליחה לתפקד, אני מקבלת כדורים ביולוגיים שמשפיעים עלי בצורה קשה. הבית עזוב, אין מי שידאג לילדים, יכין אוכל או יפעיל מכונת כביסה.
כשנותר בי קצת כח אני הולכת לבקר את יוסי, מנסה להעמיד פנים רגילות ולשדר לו שהכל בשליטה.
הדאגה לילדים מטריפה אותי ואין לי לתת להם שטר של 50 שקל בשביל שיקנו אוכל ושתייה.
אני פונה לעם ישראל היקר! כל מי שקורא את המכתב שלי, בבקשה תעזרו לנו במה שאתם יכולים בשביל להחזיק את המשפחה בניסיון הקשה.
תעזרו לנו להבריא, לגדל את הילדים ולזכות להוביל את כולם לחופה!"
