במסמך דרמטי וגלוי לב שיצא לאור השבת, מגולל ראש הישיבה הגר"י ווילשאנסקי בשיחת עומק את השקפתו על מצבה החינוכי של חב"ד בישראל. תחת הכותרת "שימו לב אל הנשמה" נחשף מסמך מרתק וכואב המפרט את הבעיות הבוערות בחינוך בחסידות.
"אנחנו עושים את המירב שלנו במסגרת הכוחות והמשאבים שיש לנו", פותח הגר"י ווילשאנסקי, "אבל בצער נורא אומר לך שבנושא זה קיים כשל מערכתי שנוגע לכללות אנ"ש. זה לא עניין של ישיבה כזו או אחרת. כבר שנים שאני זועק על כך, אבל כל מה שנעשה עד עכשיו זה תמיד מעט מידי ומאוחר מידי. הגיע הזמן שהזעקה הזו תגיע לציבור הרחב, אולי זה מה שיגרום לשינוי".
בהמשך המאמר הוא יוצא חוצץ נגד האפליה ושיטת קבלת הבחורים במספר ישיבות חב"ד: "הרבי תובע מאתנו להיות קשובים לזעקה, לשמוע את הבכי, לראות את הדמעות, לזכור שיש מולנו נשמות שהאחריות עליהם היא עלי ועליך. שווה בנפשך, איך אפשר להישאר אדיש לדמעות של אבא ואימא? איך אפשר להגיד לבחור טוב שרוצה ללמוד תורה 'לא'? את חבר שלך כן, אבל בשבילך אין לנו מקום? מי נושא באחריות לצלקת שהדחיה הזו צורבת בנפשו?", הוא זועק.
ראש הישיבה, העומד בראש הישיבה החבד"ית הגדולה בישראל, מוסיף בכאב: "פעם שאל אותי מישהו בהקשר לגישה החינוכית של הישיבה בקבלת בחורים: 'איפה ראינו מהרבי הוראה כזו לקבל כל תלמיד?' עניתי לו: בוודאי שיש, במבצע 'אהבת ישראל'. לאהוב את רעך, זה לדאוג שהוא יהיה
'כמוך', חי, מרומם, מקושר וחסיד. האם בגלל חוסר בכמה קירות בטון, נאבד חלילה דור? נפצע נשמות ומי יודע מה תהיינה ההשלכות של זה?".
"אסור לנו לנסות או לחשוב אפילו 'לברור את הטובים' כפי שמקובל אולי בעולם הרחב. אין זו דרך ליובאוויטש! לעיתים, כדי לבנות יצירה מדויקת שכזו, נדרשת מלאכת מחשבת של איזון עדין אבל רק זו הדרך. אסור לנו לחשוב איך התלמידים יתרמו לישיבה ויבנו אותה ואת שמה למרחוק, אלא איך הישיבה תתרום לבחורים! אני יודע שיש כאלו כולל בתוך חב"ד, שאוהבים לבחור את התלמידים בפינצטה ולאסוף 'עידי עידית'. אין ענייני להטיף לאחרים, אבל לזעקה הפנימית העולה מתוך השטח, על כולנו להיות קשובים: אנחנו עוסקים בנשמות".
בסיום הדברים הוא קורא לרבנים וראשי הישיבות להרים את הכפפה: "אנחנו בשעת חירום, וכדי להציל את הדור שלנו כולנו מוכרחים לקחת אחריות".
העיקר חסר מן הספר – זעקתו של הרב וילשנסקי היא על מחסור בישיבות בגלל הריבוי הגדול וההתפתחות הגדולה של החסידות