הרב מנחם פאיז מנסה לחייך ולהתחזק בתקווה ובאמונה, אבל זה קשה מדי. הוא מתאבל מרה על רעייתו לירז שנפטרה בדמי ימיה לאחר מחלה נוראה, ובמקביל צריך לסעוד את בתו הגדולה, שמתמודדת עם אותה המחלה, ומתחילה כעת סדרת טיפולים נוספת ומפרכת, שצפויה להימשך שנה תמימה לפי התחזיות האופטימיות ביותר.
הרב פאיז עלה לארץ מתימן, בהיותו כבן 20. הוא הורגל מנעוריו לשקוד על התורה, רעייתו ע"ה, המשיכה את המגמה והיתה יוצאת כדי לפרנס את המשפחה, בזמן שהדרישה שלה ממנו היתה אחת ויחידה: שב ותלמד! והוא אכן שעה לדבריה.
הם היו מאושרים ושמחים, עד שהגיעה המחלה הנוראה והניסיונות הקשים החלו לבוא בתכיפות גבוהה במיוחד. כאבי תופת, הוצאות כספיות גדולות, תנודות חדות בין יאוש לתקווה, ותוך כדי התגלתה המחלה גם בגופה של הבת, שמחה הילה שתבדל לחיים, הקושי התעצם והוכפל באחת.
הרב מנחם מתקשה לכלכל את עצמו ואת שלוש בנותיו, אחת בטיפולים בבית החולים, שתיים נוספות, צעירות יותר, נשארות בבית וזקוקות ליד תומכת, הבית חייב להמשיך ולתפקד, והוא, אנה הוא בא…
"במשך שנים היא סבלה ייסורי תופת", מספרת שכנה שהיתה חברת נפש של לירז, "אבל תמיד היתה שמחה. היא אמרה שהיא זוכה לחסד גדול בכך שכל פעם כואב לה רק באיבר אחד, פעם ביד, פעם ברגל, פעם בגב, פעם הכתף, אף פעם לא כואבים לה שני איברים יחד, היא היתה רואה בזה חסד מופלא שעשה עמה הקב"ה בתוך המחלה הקשה ממנה היא סבלה כל כך".
כאמור, המשפחה הוכתה בתדהמה קשה, כשהמחלה התגלתה למרבה הצער גם אצל הבת הגדולה, כיום בת 16. השתיים היו מאושפזות במקביל, זו במחלקת נשים וזו במחלקת ילדים, והאב, רבי מנחם היה מחלק את זמנו ומדלג חדר האשפוז של בתו לחדר האשפוז של רעייתו, מנחם, מעוד, מרעיף דברי חיזוק וטללי תחיה.
אנשי הצדקה באשדוד מתריעים שהמשפחה תזדקק להרבה מאוד עזרה: "אין פה הרבה אופציות", הם אומרים, "או שכולנו נעזור להם, או שהם יישארו לבד… זה הזמן להשתמש בערבות ההדדית של עם ישראל, כולנו אחים, כולנו ערבים זה לזה, בואו נושיט יד, נתפלל על הילה בת לירז, נקרע שמים שמים בתפילה שלא תקום פעמיים צרה באותה המשפחה חלילה, ונעזור להם גם בהיבט הגשמי, כדי שהמשפחה הזאת תוכל להמשיך להתקיים, ואולי, מי יודע, אולי הם גם יצליחו לחזור ולחייך, אחרי הטרגדיה הקשה שפקדה אותם".
