הסבא קדישא הרה"ק רבי ישכר דב בער מראדושיץ (נלב"ע י"ח סיון תר"ג) היה צדיק נסתר בשנותיו הראשונות.
הוא היה עני ואביון, רעב ללחם כפשוטו. מאחר והיה דבק בצדיקי אותו הדור, היה מיטלטל בדרכים וצועד רגלית במשך ימים ואף שבועות כדי לשהות בצלם של צדיקי הדור.
באחת הפעמים צעד רבי דב בער אל מורו ורבו הרה"ק "החוזה" מלובלין. הוא נחלש מהדרך הארוכה וכשראה עגלה ועליה יהודים, ביקש מהם שיקחו אותו.
בעגלה שכב בן משפחתם שהיה חולה מסוכן. הם סיפרו לו כי הרופא המקומי כבר נואש מרפואת אותו חולה ושלח את החולה אל הפרופסור המומחה בעיר הגדולה לובלין, בתקווה ששם יצליחו ברפואתו.
הרבי ניגש אל החולה ואחז בידו "כואב לך כאן?", שאל את החולה, והחולה הניד את ראשו לשלילה. אכן מקודם כאבה לו גם היד כמו כל הגוף, אבל ברגע שהצדיק נגע בידו, היא כבר הפסיקה לכאוב.
עבר הרב לגעת בידו השניה: "כאן כואב לך?", שאל, והחולה משיב בשלילה, שתי הידיים כבר לא כואבות לו.
קרוביו של החולה כעסו מאוד והחלו לצעוק על הרבי שיתרחק: "זה מסוכן מאוד, הרופאים אומרים לא לגעת בו!"
אבל הרבי מרדושיץ לא שמע לקריאותיהם, ונגע בראשו ובכתפיו עד שהחולה הבריא לחלוטין. התיישב החולה על מיטתו וביקש לאכול ולשתות… הוא רעב וצמא.
בני המשפחה לא ידעו את נפשם מפליאה. רק מקודם הוא היה חולה אנוש, והנה עכשיו הוא בריא.
הנסיעה לרופא כבר הפכה למיותרת, הם עצרו את העגלה והתחילו לדבר על המקרה המעניין, מה באמת גרם לחולה להבריא ככה בפתע פתאום.
אחרי דין ודברים הם מצאו את ההסבר… הרי ידוע שלכל רופא מתלווה מלאך שמסייע לחולים להתרפא, ולרופא הבכיר ביותר מתלווה המלאך רפאל בכבודו ובעצמו. אם כך, הם הסבירו, אנחנו הרי היינו בדרכנו אל הרופא הבכיר ביותר, ומסתבר שהמלאך רפאל מגיע גם לאנשים שנמצאים רק בדרך אל הרופא.
כך או כך, אף אחד מהם לא העלה על קצה דעתו שהאיש הלא מוכר שעלה על העגלה ונגע בחולה הוא זה שאחראי לפלא הגדול שהתחולל כאן.
לימים סיפר הרבי מרדושיץ עצמו את המעשה ואמר שהם חיפשו הסברים כדי להסביר את הפלא, ולרגע אחד לא עלה על דעתם שהקב"ה פשוט שמע תפילותיו וריפא את החולה, כי הוא עצמו הרי רופא כל בשר. במקום להאמין בקב"ה הם תלו את הישועה שלהם ברופא הגדול והכוח המתלווה אליו של המלאך רפאל.
