כתב בחידושי הרי"מ: אחינו בני ישראל, הזהרו בתשובה שלימה באלו ימים המסוגלים לתשובה. אף כי בכל יום ויום יוצאת בת קול ואומרת 'שובו בנים שובבים', אך באלו הימים, הימים עצמם שואגים כאריה לאדם שישוב בתשובה שלימה כראוי, ועל זה נאמר 'אריה שאג מי לא יירא', ארי"ה ראשי תבות אלול ראש השנה יום הכפורים הושענא רבה (של"ה ריש מס' ר"ה), אף שבתורה לא מצינו רק על ראש השנה, אך משה רבינו ע“ה פעל זאת ועשה מהימים אלו ימי רחמים וסליחה, כאשר עלה פעם שלישית למרום לצורך לוחות שניות ונסלח להם בזה המ' השלישי, כי בא' באלול עלה למרום, ועל זה נאמר בזוה"ק בפר' כי תצא "ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים", אביה זה הקב"ה, ואמה היא כנסת ישראל, ירח ימים זה חודש אלול.
על כן התחזקו והתאמצו בזה החודש, כי יותר ממה שיש עונש להאדם על העבירות שבידו, יותר מזה יש על מה שלא עשה תשובה, כהמשל שהביא השערי תשובה לרבינו יונה. והלא זה חסד גדול שעשה הקב"ה עמנו.
על כן אחינו בני ישראל הזהרו מאד בתשובה, ועיקר שלא יאמר בדעתו עוד יש לי זמן לשוב, כי על זה נאמר שוב יום אחד לפני מיתתך, אשר יוכל כל איש מישראל לתקן מעשיו, ויהיה כאילו לא עשה כלל, אדרבה עוד אם ישוב מאהבה יהיה נדונין כזכויות, אשר הוא חוץ להשכל רק הוא חסד עליון.
