כשהאדמו"ר בעל ה'אמרי חיים' מויזניץ ביקר בעזה וביקש לפקוד את קברו של הרה"ק רבי ישראל נאג'ארה זיע"א בעל מחבר הפיוט הנודע 'י-ה ריבון עלם' – סיפור מכלי ראשון שהגיע ע"י אחד המשתתפים הבודדים, הרה"ח מנחם אליעזר מוזס, משב"ק האדמו"ר בעל האמרי חיים מויזניץ זיע"א, המוכר בציבור הרחב כח"כ לשעבר ביהדות התורה.
וכה מספר הרב מוזס: "אמונת הצדיקים של הנגיד רבי שמואל דסקל ז"ל הייתה בדרגה גבוהה מאד. כידוע למי שיודע, נוהג היה הרבי לפקוד את העיר אשדוד מדי פעם, עוד בימיה הראשונים של העיר. הרבי היה מגיע למגדלור הצופה אל הים ופועל שם את ענייניו".
"בחתונתו של מרן האדמו"ר מויזניץ שליט"א, בין החופה לסעודה, נסע הרבי זי"ע עם אחיו הרה"ק ה"מקור ברוך" זי"ע לאשדוד, למגדלור. הם ישבו שם בארבע עיניים כשעה וחצי. היתה זו הפעם האחרונה שנסעו לטייל שם".
"באחת מהנסיעות הללו לאשדוד בסביבות שנת תשכ"ט, פנה הרבי אל ר' שמואל ואמר לו: היה אצלי השבוע אחד ששירת בצבא בעיר עזה, והוא סיפר, שבעזה ישנו הציון של רבי ישראל נג'ארה זצ"ל, מחבר הזמר "י-ה רבון עלם". נענה ר' שמואל ואמר, מה הבעיה, אני מגיע לעזה בשעה עד שעה וחצי, וכשנגיע לשם כבר נראה איך להגיע לציון".
מספר הרב מוזס: "אני כגבאי נחרדתי ואמרתי, שלנסיעה כזו דרוש ליווי משטרתי או צבאי. אך ר' שמואל הסתכל עלי בתמיה, אם הרבי רוצה לנסוע מי צריך משטרה או צבא… אם הרבי רוצה לנסוע, נוסעים".
"הגענו למחסום הצבאי שבשערי העיר עזה, שמנע את הכניסה לעיר. במחסום היה בדיוק באותו זמן קצין ששם משפחתו היה פרידמן – התברר שהוא נכד הרוז'ינער, לאחר שהוא שמע מה אנו מבקשים, אמר שהוא יודע איפה הציון והתנדב לקחת אותנו לשם".
"בית הקברות היה בתוך מחנה פליטים ומיד נאספו סביבנו שקצים רבים כחול הים, מתושבי המחנה. הקבר היה במורד תלול שהגישה אליו הייתה קשה, אך הרבי יצא מהמכונית ללא כל פחד, נעמד במלא הדרו, השקיף על הקברים והחל מפזם לעצמו בהתרגשות עצומה את מנגינת "י-ה רבון" הידועה. היה זה מחזה שלא מעלמא הדין, שרק ר' שמואל באמונתו הפשוטה והתמימה יכול היה לזכות להשתתף בו. רק ר' שמואל שלא היה צריך שום ליווי ושדבר הרבי הספיק לו".
יש תמונה?
המצב בעזה היה קצת פחות מסוכן לפני ההתנתקות
וכל שכן שנתיים אחרי ששת הימים שכל ערבי מצוי רעד מפחד ליד ילד יהודי בן לעם המנצח.